קנסות

קנסות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1332 מקורות עבור קנסות. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

לבוש מרדכי מסכת בבא קמא סימן ה

 אבל בשבועה דרבנן כיון דלא נחתינן לנכסיה ממילא אם אין יכול לישבע לא משלם, נמצא דלא איצטריך לומר חילוק זה, דמחויב שבועה ואין יכול לישבע, דכבר אמר החילוק בין דאורייתא לדרבנן דבדאורייתא נחתינן לנכסיה ובדרבנן לא נחתינן.והנה הא דבדרבנן לא נחתינן לנכסיה, אינו כלל בכל מקום, דהא כל קנסות דרבנן נחתינן לנכסיה, והיכא דהוי קנין דרבנן ג"כ מוציאין ממנו, ע"כ דבשבועה דרבנן לא רמו עליה חיוב ממון, ורמו עליה רק מצות שבועה, ואם אין נשבע משמתינן ליה על שאינו מקיים מצות חכמים, אבל דין ממון לא רמו עליה מפני השבועה למיחת לנכסיה, אבל היכא דרמי חיוב ממון ואמרו שנחתינן

142

לבוש מרדכי מסכת בבא קמא סימן ו

 לזמנו, לא פעלה מחשבתו פעולה ממשית, ורק התורה אמרה שאם חושב לאכול חוץ לזמנו אז התורה אוסרת, א"כ הא הוי פסול מחשבה, ואמאי ישלם בפיגל, בשלמא אם נימא היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ורבנן קנסו, אפשר לומר דקנסו בכה"ג, אבל אם נימא היזק שאינו ניכר שמיה היזק ואין כאן קנסות דרבנן, א"כ אמאי מחויב.לכן נראה לי דקושיא זו דמפגל אינו אלא מחשבה בעלמא דחק לרש"י לפרש דמיירי בשחט החטאת שלא לשמה, כמו שיבואר.בקושית הכ"מ בסתירת הרמב"ם דפסק דקדשי קדשים שנשחטו בדרום אם עלו לא ירדו, ומאידך פסק כר"ידהנה בגמ' מעילה (ב ב) איתא, איבעיא להו,

143

לבוש מרדכי מסכת בבא קמא סימן ז

 לו א) מהא דהכהנים שפגלו במקדש דבשוגג פגולן פגול, דאם כהני שלוחי דידן נימא לתקוני שדרתיך ולא לעוותי, והקשינו אמאי לא מוקי דמיירי במחוסרי כפרה דבהם לאו שלוחא דידן הם. אכן לפי דברינו מיושב, דהא ברייתא דר' חייא (ב"ק ד ב) סברה היזק שאינו ניכר שמיה היזק, א"כ אין כאן קנסות דרבנן, רק גדרים דאורייתא, וא"כ אי אפשר לחייב מפגל במחוסרי כפרה, כיון דאין הקרבן קנוי לכפרה, שהרי אין הבעלים מקריבים, ורק חיוב אחריות הוא, א"כ הוי רק גורם לממון, דמה שקנוי לו להביא לעזרה זה כבר עשה, ואף שיש עליו חיוב אחריות הוי רק גורם לממון, וע"כ דמיירי בחטאת

144

לבוש מרדכי מסכת בבא קמא סימן יט

 דאמרת פלגא נזקא קנסא, האי כלבא דאכל אמרי ושונרא דאכלה תרנגולא משונה הוא ולא מגבינן בבבל וכו' ואי תפס לא מפקינן מיניה ואי אמר קבעו לי זימנא דאזילנא לארעא דישראל קבעינן ליה ואי לא אזל משמתינן ליה.כתב הרא"ש (סי' כ') וז"ל, והראב"ד ז"ל כתב ואע"ג דלא מגבינן האידנא קנסות אמור רבנן דמשמתינן ליה עד דמפייס לניזק כראות בי"ד, ואם יש להם קצבה מן התורה כחמשים של אונס ומפתה עד דיהיב אותה קצבה. ולא נהירא דהא אמרינן דלא משמתינן, אלא אי אזמניה לדינא לא"י ולא בעי אזיל, ועוד לדבריו הרי גובין דיני קנסות בבבל דאין לך גוביינא גדולה מזו הא

145

לבוש מרדכי מסכת בבא קמא סימן מג

 מה לי פסול זוטא, דע"כ דהאי קרוב אצל ממונו הוא ג"כ פסול התורה. ועיין עוד בגיטין (ח ב) דאמר רבא בשלמא עצמו לקני מידי דהוי אגט אשה אלא נכסים לא לקני, [פירוש דאנכסים אינו נאמן לומר בפני נחתם], ולא אמרינן מגו.ע"כ נראה לפרש דעת רש"י דיש שני מיני קנסות, יש קנס דהוא קנס גמור ובו הוי הדין דמודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור, ויש דבר דלזה לא הויא קנס שיפטור הודאתו, רק דהוא דבר דבלא ב"ד לא נעשה החיוב, ובעינן ב"ד לגמור הדין. למשל בהריגת שור שהרג אדם, נהי דלא הויא קנס שיפטור בהודאתו, אבל זה ברור דבלא ב"ד

146

לבוש מרדכי מסכת בבא קמא סימן נד

 לבוש מרדכי מסכת בבא קמא סימן נדסוגיא דכל הנישום כעבד ודין בי"ד לדיני קנסותויתבאר מה נקרא אלהים ומה נקרא מומחין, ופירוש דשליחותייהו קא עבדינןאענף אמקשה בשיטת הרמב"ם שפסק שדנים בבבל נזקי אדם באדם שיש בהם חסרון כיסגמרא (ב"ק דף פ"ד) כל הנישום כעבד אין גובין אותו בבבל וכו' רבא לטעמיה דאמר רבא נזקי שור בשור ונזקי שור באדם גובין אותו בבבל, נזקי אדם באדם ונזקי אדם בשור אין גובין אותו בבבל, מ"ש נזקי אדם באדם ונזקי אדם בשור דלא, אלהים בעינן וליכא, נזקי שור בשור ושור באדם נמי אלהים בעינן וליכא, אלא מאי שנא

147

לבוש מרדכי מסכת בבא קמא סימן נח

 כמו דגבי קידושין בלא עדים לא חלו הקידושין כלל אף ששניהם מודים, (עי' קידושין ס"ה).נמצא לפי זה מיושב שפיר דמביא הרמב"ם (בפ"ג מסנהדרין ה"ו) דבדיני ממונות מועיל ראוהו ביום שיהיו העדים דיינים, ואילו לגבי דיני נפשות פסק כהאיבעית אימא דב"ק (צ ב) דאפילו ראוהו ביום אינו מועיל בדיני קנסות או בדיני נפשות, (כמבואר לעיל אות א). דגבי ממון לא בעינן עדים אלא כדי שבי"ד ידעו הדבר, וא"כ אמרינן שפיר לא תהא שמיעה גדולה מראיה, היינו כיון שיכולין לפסוק ע"פ קבלת העדות, ע"פ ראיה בודאי דיכולין לפסוק, ואף שנמצא שנעשו דיינין ולא עדים לא איכפת לן, שהרי בדיני ממונות לא

148

מראית העין ליקוטים סימן יד

 משורת הדין:ואולם אכתי פש גבן דלפום ריהטא קשה לדעת הרמב"ם ז"ל הא דאתמר בירושלמי פ' אלו נערות מהו שיאמרו למודה בקנס צא ידי שמים נשמעיניה מן הדא מעשה בר"ג שהפיל שן טבי עבדו אתא לגבי ר' יהושע א"ל טבי עבדי מצאתי עילה לשחררו א"ל ומה בידך אין קנסות אלא בעדים וב"ד ויאמרו צא ידי שמים הדא אמרה שאין אומרים לו לצאת ידי שמים:ואנכי הרואה להרב קרבן העדה ז"ל שכתב תמהני שלא הביאו הפוסקים דין זה דמודה בקנס פטור אף לצאת ידי שמים וי"ל דוקא קנס עבד דיש לעולם בהם תעבודו אבל שאר קנסות חייב לצאת ידי שמים עכ"ל

149

קובץ שעורים חלק ב תוכן עניינים

 חזקת מרא קמא, מקובץ שיעורים מהדורת ברנוביץ.סימן ט בדינא דמוחזק ומרא קמא, מהנ"ל.סימן י בענין קים לי' בדרבה מיניה, מחוב' אהל תורה ברנוביץ תרפ"ד.סימן יא בענין זכיית האב בקנס הבת, מהנ"ל.סימן יב בענין ירושת האב בקנס הבת, מהנ"ל.סימן יג בדיני קנסות, מכנסת ישראל חוברת י"א, וילנה.סימן יד בענין פטור הפקר במעשר, מאהל תורה ברנוביץ תרפ"ד.סימן טו בדין הפקר דשביעית, מהנ"ל.סימן טז ביאור דין בהמת שביעית פטורה מן הבכורה, מקובץ שיעורים מהדורת ברנוביץ.סימן יז בענין מתנות עניים, מאהל תורה ברנוביץ תרפ"ד.סימן יח בענין איסור הנאה בקונמות והקדש, מהנ"ל.סימן יט בענין

150

קובץ שעורים חלק ב סימן יא

 קשיא לדידיה אבל לר' יוסי דס"ל קנס אדם זוכה בו בסוף אינה יכולה לזכות בשעה שתיבגר אי לאו משום גזה"כ ועיין ר"פ נערה כי איצטריך קרא לבגרה ומתה דאבוה מינה דידה קא זכי ועיי"ש ברש"י דדוקא גבי אב גלי קרא דאינו זוכה עד שעת נתינה אבל גבי דידה הוי כשאר קנסות דלאחר העמדה בדין תו לא הוי קנס אלא ממון ואי נימא דבשעת ביאה אין לה זכות כלל אלא בשעה שתיבגר היא זוכה בזכות אביה האיך יהא זכותה גדול מזכות האב והיא אינה אלא זוכה בזכות שהיה לאביה ומה בכך דלא גלי קרא גבי דידה ולמה לן קרא לזה ולפי

1234567891011121314151617181920