קנסות

קנסות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1332 מקורות עבור קנסות. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

חידושי ר' שמעון שקופ בבא קמא סימן כב

 חידושי ר' שמעון שקופ בבא קמא סימן כבבדיני קנסותא) [דף טו ע"ב] מבואר בסוגיא דבזמה"ז דליכא מומחין אי תפס לא מפקינן מיניה ועיין רא"ש דכ' דהוא דין תורה דהיכא דליכא בי"ד עביד איניש דין לנפשי', וביארנו ענין זה באורך בקונ' מיוחד דבר דבר על אופני'טז, ובקצרה נרשום כאן איזה פרטים. והעיקר דבקנסות ענין העמדה בדין הוא שירשיעו אותו בי"ד, היינו שיכופו לקיים הקנס האמור בתורה, ועל כפי' צריך בי"ד מומחין ורק בהודאות והלואות עבדינן שליחותייהו בין לכפי' ובין לקבלת עדות אף שמה"ת הכל צריך מומחין, ומשו"ה אם תפס הבע"ד יכול לכופו מה"ת ורק צריך לברר לפני בי"ד

122

חידושי ר' שמעון שקופ בבא קמא סימן לו

 רק משעת העמדה בדין, ואיך גובה מן הלקוחות שלקחו קודם שהי' לו זכות לניזק ואף שכ' תוס' דלר"ע זוכה למפרע משעת הנזק אף למ"ד פלגא נזקא קנסא, זהו רק לר"ע דגלי קרא, דכתיב ומכרו את השור, דמשמע לי' דאניזק ומזיק קאי, אבל לר"י דליכא גילוי קרא, הדר דינא לכל דיני קנסות דזוכה רק משעת העמדה בדין, ואיך גובה מן הלקוחות? ונראה לי: דהנה יש לדון בכל שעבוד נכסים אם הוא בתולדה מזכות שעבוד הגוף, או שהוא בא מחמת סיבה הראשונה, היינו, דהסיבה הגורמת שעבוד הגוף כ"כ פועלת על שעבוד נכסים. ונראה, דיותר מסתבר דגם על שעבוד נכסים פועלת הסיבה עצמה

123

חידושי ר' שמעון שקופ גיטין סימן כב

 דמשנשאל בטלו למפרע, דשם ודאי לא משום תנאי שאנו רגילים לפרש דיני תנאי שמתחילה נעשה או לא נעשה, דהכא לא עשה תנאי רק ממילא נעקר שמעכשיו אנו מבטלים דיני הנדר וההקדש להבא כדין אילו היה בטל למפרע, וכן בשור תם למ"ד פלגא נזקא קנסא שכ' התוס' ב"ק ל"ג דאף שבכל קנסות קי"ל שאינו זוכה בדין עד העמדה בדין מ"מ לר"ע אם הקדיש ניזק קדוש משעת הנזק משום דגלי קרא ומכרו את השור, עי"ש. ולפי"מ שהוכחנו במק"א בקנס דענין העמדה בדין של קנס הוא כפית בי"ד בפועל להכריח על תשלום הקנס האמור בתורה, עי"ש. ולפ"ז איך אפשר לאמר דפ"נ הוי קנס

124

חידושי ר' שמעון שקופ כתובות סימן נט

 ועל כן לא שייך אצלה בנערותה העמדה בדין, אבל אח"כ כשבגרה אם תזכה לא יהיה בהם זכות לאב היינו אומרים שתוכל להעמידו בדין אי לא משום קלב"מ, ונכון הוא.ה) ועפ"ז היה אפשר לנו לומר בביאור מש"כ בתוספות ל"ח ע"ב ד"ה יש בגר בסה"ד לשיטת ר"י הלבן דבשאר קנסות כשמת וירשו בניו דמחייב גם קרבן שבועה ולא חשוב עיקרו קנס כיון דלא מכוח קנס יורשים, ובעמדה בדין ובגרה ומתה דמינה ירית חשוב עיקרו קנס, וזה אינו מובן מ"ש האב שיורש מכמו שהיו בניו יורשים, ולדברינו י"ל דאף שאמרה תורה דמשעת בגרותה פקע כוח אב אבל עדיין תביעתו קיימת, רק דהיא

125

חידושי ר' שמעון שקופ קונטרס בענייני קנס קונטרס א

 דאם הודה אף לאחר תפיסה פטור מטעם מודה בקנס, ומשמע דאף בזמה"ז מיפטר בהודאתו. ובב"י לטור יו"ד סי' רס"ז [ר"ז. בדפי הטור] הקשה מנ"ל [להרא"ש והרמב"ן] דמיירי בזה"ז, אך בנמו"י מפורש דדבריו בזמה"ז מיירי, וז"ל בפ' מרובה [דף כ"ט בדפי הרי"ף]: כתב הרא"ה שכתב הראב"ד ז"ל שבזמה"ז שאין דנין דיני קנסות וקיי"ל דאפ"ה אי תפס לא מפקינן מיניה, אם קדם הלה והודה [אעפ"י שבאו עדים אח"כ] הרי הוא פטור אפי' בדברים שפטר עצמו מכלום, לפי שכשם שאין דנין דיני קנסות בזמה"ז כך אין מקבלין עדים בזמה"ז והרי זה כמו שאין שם עדים, עכ"ל עי"ש. והרמב"ן [ע"ד ב] דחה דבריו [דברי

126

חידושי ר' שמעון שקופ קונטרס בענייני קנס קונטרס ב

 בירור גם בלא ב"ד כשהמזיק עצמו יודע ששורו הזיק ויש לו בירור לחייב את עצמו, ואם בשביל להורות לנו דין התורה דחייב קנס, א"כ כשהמזיק עצמו יודע ספר ויודע הדין דהוא חייב עבור מעשה זה קנס, למה לא יתחייב מעצמו, ואיזה תועלת תהיה לן ע"י ב"ד. וכמו כן בכל דיני קנסות יש לנו להבין זה הרעיון דגמר דין דקנס לא יוכל להתהוות רק ע"י ב"ד.ומוכרחין אנו לומרט דפעולת הב"ד הוא על התחדשות הכפיה, דבאמת הדין כתוב בתורה דחייב לשלם קנס כמו בדיני ממונא בעלמא, רק דבכל דיני ממונות כגון היכא דאחד לוה מחבירו מעות והלוה יודע בעצמו דחייב

127

חידושי ר' שמעון שקופ קונטרס בענייני קנס - הערות קונטרס א

 יעשה איזה פעולה ע"י מעשה ידיו לפי דברינו יהי' זה שייך להאדון, דבזה לא שייך שיכפנו העבד, דבזה אינו שייך שום כפי', דעד שלא נשתחרר הוא ממונו ממש של האדון, ואין לו שום זכות בגופו אלא שכפייתו הוא רק שלא לעשות מלאכתו לאדון, ומדוע משמתינן לי' לאבד שלו כיון דבכל קנסות אין אנו משמתינן לסלק היזקו רק כפי שיעור היזקו. עי' בסמ"ע סי' א' [ס"ק י"ח] שהוכיח שם כן, וכן מורין דברי השו"ע, וכן דחה הרא"ש [ב"ק פ"א סי' כ' שכתב דא"א לומר דבקנסות בזה"ז נכוף ע"י שמתא] שיטת האומרין כן, וצ"ע.ה. הגהת המחבר - ומה שהעיר בזה בנה"מ ס"ק

128

ים של שלמה מסכת בבא קמא פרק א

 אמטלטלי. כי למועט שבמיעוט אנשים יש להם אוצר נכסים בקרקעות. ולשם אאריך בביאורו. ודין גביית ב"ח ממטלטלי דיתמי. עיקרו בפ' הכותב:מ. דין שאין דנין בבבל מילתא דלא שכיחא, ועיקר בפ' החובל:מתניתן (י"ד ע"ב) בפני ב"ד. מפרש בגמרא, פרט לב"ד הדיוט. פי' שאין דנין דיני קנסות, כגון ח"נ קנסא, א"נ נזקי אדם באדם, ונזקי אדם בשור. דמן התורה אפילו בדיני ממונות בעינן מומחין. אלא מפני התקנה, שלא ירבו גזלנים וחמסנים בישראל. עבדינן שליחותייהו. והני מילתא דלא שכיחא לא. אבל נזקי שור בשור, או נזקי שור באדם, פי' שור שהוזק מאדם, גובין בבבל. כדאיתא פ' החובל (לקמן פ"ד ע"ב):מא.

129

ים של שלמה מסכת בבא קמא פרק ב

 דרכה בפת ולא בבשר, וחיה איפכא. ובבשר צלוי אפילו חיה אין דרכה בכך, וצבי אין דרכו בבשר:האי חמרא דאכל נהמא ופלסה לסלא (י"ט ע"ב), פי' לעסיה, חייביה רב יהודא לשלם נזק שלם אנהמא. ואסלא חצי נזק, דשינוי הוא. וכגון דתפס הניזק. דאי לאו הכי. הא אין דנין דיני קנסות בבבל. ור' יהודא בבבל היה. ופריך, ואמאי, הא כיון דאורחיה למיכל נהמא. אורחה נמי לפלוסה סלא. דאכל לנהמא והדר פליס לסלא. אבל אם היה לועס לסלא בעת אכילתו. ג"כ אסלא היה משלם נזק שלם. ופריך, וכי פת אורחה הוא. ורמינהו אכל פת ובשר ותבשיל משלם חצי נזק. ומשני הא איירי

130

ים של שלמה מסכת בבא קמא פרק ג

 פלגא נזקא קנסא. ועוד, לפי דברי הרמב"ם שאמר דתלמודא איירי בדליכא עדים. ואפ"ה אי תפיס לא מפקינן מיניה. ואע"ג דפלגא נזקא קנסא הוא לפי האמת. מ"מ מועיל תפיסה. ותימא, הלא לא אמרינן בפ"ק (ט"ו ע"א) ובפרק החובל (לקמן פ"ד ע"א) דמהני תפיסה אלא בדאיכא עדים. ואנו בבבל לא דיינינן דיני קנסות, בזה מועיל התפיסה, אבל קנס בלא עדים, שפטרה התורה המזיק בהודאתו. א"כ איך יועיל תפיסה, וכתב המגיד משנה (שם, הי"א) בשם הרא"ה לישב הרמב"ם, דשאני חצי נזק קרן משאר קנסות, לכן מועיל התפיסה. ומנין לו כל זה. ואדרבה, אני כתבתי לעיל שאפילו גבי קרן אין מועיל התפיסה, אפילו מקמי

1234567891011121314151617181920