קנסות

קנסות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1332 מקורות עבור קנסות. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

חידושי ושיעורי ר' ברוך בער מסכת כתובות [בחלק ב] סימן י

 לאחר העמדה בדין הוא זוכה למפרע. וראי' ג"כ מהא דהפיל את שינו וסימא את עינו דיוצא בשינו ונותן לו דמי עינו, אלא משמע דקנס לא זכי עד לאחר העמדה בדין, דאי לא לאחין בעי למהוי. ותירצו בתוס' דהתם גבי חצי נזק והפלת שן ועין גלי קרא דזוכה למפרע, אבל בשאר קנסות הוי הזכי' עד לאחר העמדה בדין יעו"ש.והנה ביאור ספיקת התוס' אם קנס הוי למפרע או לא נתבאר ע"פ דברינו הנ"ל, דאף דקנס צריך העמדה בדין אינו אלא תנאי2 דבלעדי א"א לחייבו, אבל אחר שכבר עמד בדין שפיר י"ל דנתהוה החיוב למפרע דגם בקנס המעשה היא המחייבתו והעמדה

112

חידושי ר' שמואל מסכת בבא קמא סימן ד

 הך פירושא, דבר"מ הא מסיים עלה דלפיכך אם כפר מתחייב היסת, וכן מפורש עוד בר"מ פ"א מטוען הט"ו וז"ל, כל הטוען את חבירו טענה שאם הודה אינו חייב לשלם ממון, אע"פ שכפר אין מחייבין אותו שבועת היסת וכו' כיצד וכו', [הל' טז], אתה ביישתני, להד"ם, אם היו במקום שגובים בו קנסות ה"ז נשבע היסת שאילו הודה היה משלם את הבושת, עכ"ל. והשתא אי נימא דכל חיובא דבושת כשהודה היינו על גמר הבושת שגומר לביישו בהודאתו, וע"ז הוא דנתחייב לשלם, א"כ היכי שייך לחייבו שבועה ע"ז, והא בעיקר הטענה שתובעו ביישתני קודם לא מיחייב אילו הודה, אלא דבפועל אילו הודה היה

113

חידושי ר' שמואל מסכת בבא קמא סימן טו

 ע"י תפיסתו, ויכול המזיק לחזור ולתפוס הימנו.ולכאורה היה נראה דהך פלוגתא שייכא רק לפי דעת הרמ"ה שהביא הרא"ש (סי' כ) דהא דמהני תפיסה בקנס הוא רק מתקנתא דרבנן, אבל מדינא לא היתה מועלת תפיסתו, כיון שבקנס קודם העמדה בדין ליכא חיוב כלל, וממילא בבבל דלא דנים דיני קנסות גם תפיסה לא הוה מהני, והא דמהני התפיסה הוא רק מתקנתא דרבנן, ולדידיה יש לדון אם התקנה היתה שעם התפיסה הוא זוכה בממון ונפרע את חובו, או רק שלא יטלו הימנו את מה שתפס אבל לעולם לא זכה במה שתפס.אולם לפי"ז צ"ע דהרי הרא"ש נחלק על הרמ"ה וכתב וז"ל, ולא

114

חידושי ר' שמואל מסכת כתובות סימן יז

 קא כפר ליה, ומעתה לפי שיטת הרמב"ן דכפירת זכות תפיסה חשיב כפירת ממון, מאי ראיה מכפירת עדות של פ"נ קנסא לכל כפירת עדות של קנס, לפמש"כ הראב"ד דבפ"נ קנסא מהני תפיסה אפילו אחר הודאה, וא"כ שפיר יש כאן כפירת ממון כיון דאפי' אי מודה ומיפטר עדיין יכול לתפוס, משא"כ בשאר קנסות דל"מ תפיסה לבתר הודאה אפשר דל"ח כפירת עדות ממון מן הטעם דדלמא מודה ומיפטר.ועל מה שתירץ הרמב"ן את דעת הרמב"ם, דסוגיא דשבועות דאמר דעדי מיתת הבעל חשיבי עדי קרקע, הוא משום דהיכא דבאה לגבות מן היתומים לא מהני תפיסת מטלטלין, תמה ע"ז באבנ"מ שם וציין למש"כ בסי' ק',

115

חידושי ר' שמואל מסכת כתובות סימן יט

 להטיל ולחדש עליו חיוב, ובזה חידשה התורה דאין בכח בי"ד להטיל עליו חיוב אלא ע"פ עדות שנתקבלה בפניו, אבל בעדות ממון שהפסק דין אינו אלא שהוא חייב לשלם את הממון שנתחייב לו מכבר, והעדות רק מבררת את החיוב שמכבר, בזה א"צ לקבל עדות בפניו מדאורייתא. ונפק"מ בין ב' הטעמים בדיני קנסות (ושאר חיובים שאינן של נפשות החלים ע"י פס"ד), דאם משום חומר ד"נ אתינן עלה ממילא דאין זה אלא בעדות נפשות החמורה, אבל אם הטעם דבד"נ בעינן בפניו הוא משום דאין בי"ד יכולין לעונשו ולהטיל עליו חיוב בלא שתתקבל העדות בפניו, א"כ גם בדיני קנסות כיון דרק ע"י הגמ"ד הוא

116

חידושי ר' שמואל מסכת מכות סימן ב

 ה המורם מכל האמור דדברי רש"י מיושבים בפשיטות ולענין שלא יתחייב עפ"י עצמו. ומהתימא על הקצוה"ח שנתחבט בזה, דהרי איהו גופיה ביאר יסוד זה בסי' א' סק"ו, עיי"ש שהביא פלוגתת הפוסקים לענין הודאה בקנס בזה"ז, דקיי"ל דאינה פוטרתו משום דהו"ל הודאה חוץ לב"ד מאחר דל"ל ב"ד מומחין הראוין לדון דיני קנסות, ונחלקו הפוסקים אי ממילא מדלא נפטר שוב יכול הניזק לתפוס עפ"י הודאתו, או דילמא דאף בזה"ז נהי דאין הודאתו פוטרתו מ"מ אינה מחייבתו ג"כ, ול"מ תפיסה כ"א בבאו עדים אח"כ. והכריע הקצוה"ח בזה דלעולם אין הודאת פיו מחייבתו קנס, מדאיתא בגמ' (ב"מ ג ב) דילפי' העדאת עדים בק"ו מפיו

117

חידושי ר' שמואל מסכת מכות - הערות סימן ב

 לבעל דינו דמנדין בזה"ז [חו"מ סי' א'] נמי שייך ה"ט, דהרי ברמ"א (יור"ד סי' רס"ז ס"מ) איירי גם לענין נידוי דמהני הודאתו עיי"ש ובבהגר"א שם ס"ק ע"ט. וכן בתשו' "בנימין זאב" שהביא בד"מ חו"מ סי' א' לא איירי בדין תפיסה כלל עיי"ש, ועכצ"ל דגם לזה א"צ דרכי הבירורים של דיני קנסות אלא בירור האמת גרידא, וכדמוכח מהא דמקבלין עדות לענין זה. ואכתי צ"ע על מה יחול הנאמנות דהובע"ד בזה, מאחר דעל החיוב קנס אינו נאמן, ועל ענין הנידוי ל"ש הובע"ד, וי"ל.ח) ומדברי הקצוה"ח סק"ח שם מתבאר לפו"ר דנקט דלעולם ליכא קב"ע גמורה גם אחר שתפס, אלא דכל שמראה לפנינו

118

חידושי ר' שמואל מסכת סנהדרין סימן טז

 כהכחשה בגוף המעשה, וכדכתב רש"י לקמן פ"א ע"ב דעדותן אמת אלא שאין מיתתו מסורה לבי"ד דלא קרינן ביה והנה נכון הדבר, וא"כ הרי כל החסרון בהוכחשו הוא מצד דחסר בדרישה וחקירה דלא נתקיים הוהנה נכון הדבר, וממילא בדיני ממונות דאי"צ דו"ח אין בזה שום פסול.אלא דלפי"ז בדיני קנסות שגם אחרי התקנה בעי דו"ח, אם הוכחשו בבדיקות תיפסל עדותן, ועי' בנוב"י מהדו"ק חאבה"ע סי' עב (בסתירת ההיתר הראשון, ד"ה והנה ז"ל הרמב"ם) שדייק מדברי הרמב"ם שאין חילוק בין דיני ממונות לדיני קנסות לענין הכחשה בבדיקות, והוכיח מזה דהבדיקות אפילו מן התורה אין להם עסק בדיני ממונות, וכ"כ גם הרדב"ז בפ"ג

119

חידושי ר' שמעון שקופ בבא בתרא סימן כה

 לקחתי' מיני'. וכיון שהרא"ש הודה כאן לסברת הרמב"ן ז"ל בע"כ מוכרחין אנו לחילוקו של הש"ך דרק היכא דצריך שבועה לא מהני חוץ לבי"ד וכמו דמפורש בלשון הרא"ש בתשובה שהבאנו שדברי' ברור מללו שהעיקר תלוי בשבועתו. כן נראה לי ברור בענין זה.ועיין בקצו"ה סי' א' שכ' דלענין דיני קנסות בזה"ז אם תפס שלא בעדים לא מהני, אף לשיטת הרמב"ן דמהני מיגו בקנס, משום דכיון דבזה"ז ליכא מומחין הוה כחוץ לבי"ד דלא מהני מיגו, יעו"ש. ואין דברי' נראין לי כלל. דהלא מאיזה טעם שנאמר דלא מהני מיגו חוץ לבי"ד הוא דוקא חוץ לבי"ד, אבל בב"ד שבזה"ז שדנים דין קנס היכי שתפס,

120

חידושי ר' שמעון שקופ בבא קמא תוכן העניינים

 ולא אדם (חדש)סימן יז בענין מסר שורו לחמשה בנ"א (יב)סימן יח בענין טורח נבילה (יג)סימן יט בענין שליא שיצתה מקצתה (יד)סימן כ בדין יד פועל כיד בעה"ב (טו)סימן כא בענין קדשים קלים ממון בעלים הם (טז)סימן כב בדיני קנסות (יז)סימן כג בענין בתר מעיקרא אזלינן או בתר תבר מנא (יח)סימן כד בגדרי שויות כלי העומד להשבר (ליקוטים ד)סימן כה בסוגיא דזה נהנה וזה לא חסר (יט)סימן כו בענין הנ"ל (כ)סימן כז הערות בסוגיא דאשו משום ממונו או משום חציו (כא)סימן כח בחיובא דבעל הגחלת (חדש)סימן כט בסוגיא

1234567891011121314151617181920