קנסות

קנסות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1332 מקורות עבור קנסות. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

מרדכי מסכת קידושין הגהות מרדכי בפסקי קדושין

 ו' שנים כשהם קטני קטנים כדאיתא ס"פ אע"פ ואפילו היכא דאינו חייב מצוה איכא ולא כייפינן ליה בשאר אבל מביישין אותו בצבור כגון יארוד ילד ואבני מתא שדיא ומי ניחא לך דליתהנו בנייכו מצדקה אבל אי איניש אמיד כייפינן ליה לזונן ולפרנסן וכפייה זו דנין אף בבבל ולא הוי כדיני קנסות דהא רבא אכפייה לרב נתן בר אמי ואפיק מיניה ארבע מאה זוזי לצדקה עכ"ל:נראה כיון שהודה שמעון שנדר לגזברים והם היו בשליחות לאה יכולה לאה עצמה להוציא ממנו דיד שלוחה כידה ותו דלא גרע מתוקף לבע"ח ועוד מדר' נתן דלא כתב לאשר הלוהו ושלום עזריאל בר' יוסף:[רמז

92

מרדכי מסכת שבועות פרק שבועת הדיינים

 סתם כיצד אתה אמרת ליתן לי מנה והלה אומר להד"ם אין (מחייבים) [מחרימין] אותו על זה וכיוצא בדברים אלו אתה חבלת בי והלה אומר ליה להד"ם הרי זה נשבע היסת אע"פ שאינו משלם קנס ע"פ עצמו משלם ריפוי ושבת ע"פ עצמו אתה ביישתני והלה אומר להד"ם אם היו במקום שגובין קנסות הרי זה נשבע היסת שאילו היה מודה היה משלם בושת בד"א שהמודה בקנס פטור כשהודה בדבר שהוא היה חייב עליו קנס כגון שאמר חבלתי בזה אבל אם הודה שאמר חבלתי בזה והביא עלי שני עדים בב"ד וחייבוני כך וכך ליתן לו בנזקו הרי זה חייב לשלם כדמשמע פרק נערה

93

האגודה מסכת בבא קמא פרק ח - החובל

 מר הוא דאמר כל הנישום כעבד אין גובין בבבל, א"ל נפק"מ אי תפס, דאמר רבא נזקי שור באדם ונזקי שור בשור גובין אותו בבבל [גליון: נזקי אדם באדם ונזקי אדם בשור לא] מילתא דשכיחא ואית ביה חסרון כיס, עבדי' שליחותייהו מידי דהוה אהודאות והלואות. פר"י בכמה דוכתין בתלמוד דנין דיני קנסות, ובזה"ז דנינן דיני גזילות וחבלות. פסק רב אלפס מנהג ב' ישיבות שמנדין עד דמפייס בעל דינו, וא"נ לר"י דהאי נקטיה בכובסיה עד דשבקיה לגלימיה הוא וי"מ דגזילות הבאות ע"י חבלות, כמו שמכהו עד שיתן לו טליתו לא שכיחא, אבל שאר גזילות שכיחי.[בבא - קמא פה ע"א] צער במקום נזק

94

האגודה מסכת כתובות פרק ג - אלו נערות

 על פי עצמו. זה הכלל כל המשלם יתר ממה שהזיק אינו משלם על פי עצמו. [ע"ב] ואי תפס לא מפקינן מיניה. פירש רבינו תם דווקא תפס דבר המזיק אבל דבר אחר לא דאי לאו הכי יתפוס כל אשר לו ולא נשתדל בו דאי נוציא ממנו המותר הרי אנו דנין דיני קנסות. (עיין במרדכי בבא בתרא פרק קמא דף מ"ג ע"ג ובפרק המניח דף מ"ד ע"ב).

95

ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן נד

 גבי שני המקדש אינו קנס אלא כפייה כדי שלא יהא חוטא נשכר נותן לה גט וכגון שאין היבם רוצה לחלוץ כדפרישית. אבל אם יבם רוצה לחלוץ לא קנסינן ליה לשני המקדש למיתב גיטא. דאם איתה דקנסינן ליה הוה ליה למימר דמוציא בגט ולא נותן לה גט כדאשכחן גבי מעוברת ושאר קנסות. דהכי משמע לשון קנס. ועוד לדידה נמי הוה [לן] למיקנס ולומר תצא מזה ומזה דאמאי קנסינן ליה טפי מדידה כמו שמצינו גבי שאר דברים דאמרינן תצא מזה ומזה. ועוד מרישא כי מהדר לאו אקנסא קא מהדר דקאמר אם היה יבמה כהן חולץ ושריא ליה. אלא ודאי ליכא הכא קנסא

96

ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן תקמט

 ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן תקמט+בבא קמא פ"ד ב' (סי' תנ"ג, (מ"ג) [מ"ד] ד')+שליחותייהו קעבדינן מידי דהוה אהודאות והלואות. ובגיטין פרק בתרא אי הכי גזילות וחבלות נעביד שליחותייהו במילתא דשכיחא וכו'. וקשיא לי דאין דנין דיני קנסות בבבל והא אמרינן בהגוזל קמא ההוא גברא דגזל (פדא) [פדנא] דתורי מחבריה כרב בהו ולבסוף אהדרינהו למרייהו אזל לקמיה דרב נחמן אמר ליה זילו שומו ליה שבחא דאשבח. אלמא רב נחמן שהיה מבבל דן דיני גזלות. ואע"ג דמסקינן התם האי גברא גזלנא הוא ובעינא למיקנסיה הא לאו מיהדר אלא מה דפריך רבא סוף סוף גזילה הוא וקאמ' הדרא בעינא דתנן

97

ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן תרנח

 קמיפלגי. על פי' הקונטרס תשובות רבות. חדא דכל מוציא שם רע שבכתובות ושבכל מקום היינו שמתחייב ד' סלעים. אבל טוען פתח פתוח מצאתי לא מיקרי מוציא שם רע. ועוד רישא דמתני' שהאב תובעו. ועוד אי מתני' בכתובה מיירי הא למה לי. הא פרכי' בריש פרקין אמאי תנא נזק ומשני דאיידי קנסות תני לה וא"כ כולה מתני' קנסות. ועוד מאי תבעו ממון דקתני בברייתא תבעה מיבעי ליה. ועוד פי' תבעה לא אתי שפיר דאדרבה היא תובעתו. ומאי האי דקאמ' דונו (מהא) [מיהא] דיני ממונות. והלא הוא מוחזק ועומד ומה לו לחזר אחר הדיינים. וכי דרך הנתבע לצעוק. ועוד אין זה לשון

98

פסקי תוספות סנהדרין פרק א - דיני ממונות בשלושה

 ב"ד חצוף והיינו כשאמר שלא יבא לב"ד כלל או אם הוא לוה ואין רוצה לדון בעירו אבל אם אמר לא אדון בפני זה אלא בפני זה דוקא מדעתו. ד"ה דן אפילו: דף הח מי שיש לו רשות יכול ליתן רשות וכן מי שנסמך יכול לסמוך לדיני קנסות והניתן לו רשות אין רשאי ליתן רשות בעירו של הנותן. ד"ה נקיטנא: שםט צריך ליתן רשות ליפטר בדיני ממונות אם טעה. ד"ה אי גמיר: שם ע"בי נהרות שאין המים צלולין ועפר וטיט מעורב בהן פסולין למי חטאת. ד"ה פסולין: שםיא אפילו ביעתא בכותחא לא לורי קמי רביה: מי שלא

99

פסקי ריא"ז מסכת בבא קמא פרק א - ארבעה אבות

 על פי עצמו אלא על פי עדים109.ג. וכן כל המשלם יותר ממה שהזיק כגון תשלומי כפל, ותשלומי ארבעה וחמשה, וכן שור שהמית את העבד שמשלם בעל השור שלשים שקלים לאדוניו, כל אלה קנס הם ואינו משלם קנס על פי עצמו110.ד. וכן אין דנין דיני קנסות בבבל אלא בארץ ישראל, שיש שם דיינין מסומכין ואין סמיכה בבבל111.ה. ואע"פ שאין דנין דיני קנסות בבבל, אם תפש הניזק מיד המזיק כשיעור הנזק שהוא חייב לתת לו אין מוציאין מידו, הואיל ויש לו עדים על הקנס112.ו. ואף כשלא תפש אם אמר הניזק לדייני חוצה לארץ תזמינוהו

100

פסקי ריא"ז מסכת בבא קמא פרק ח - החובל

 בין אם הוזק מן הבהמה83.ח. בהמה שהזיקה את הבהמה, או שהזיקה שאר ממונו שלאדם, וכן אדם שהזיק ממון חבירו גובין אותו הנזק בחוצה לארץ84. ואין גובין נזקי הבהמה אלא נזקי שן ורגל שהן מועדין מתחלתן85, אבל הקרן תמה היא ותשלום התם קנס הוא ואין גובין קנסות בבבל, ואף אם נעשה מועד אין מועד בבבל לפי שצריכן להעידו בדייני ארץ ישראל86.ט. אע"פ שאין דנין דינין הללו בחוצה לארץ, אם תפש הניזק ממונו שלמזי' כנגד נזקו אין מוציאין מידו, וכן בדיני קנסות87.י. אף כשלא תפש הניזק, בזמן שהיו בתי דינין קבועין בארץ ישראל, אם

1234567891011121314151617181920