קנסות

קנסות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1332 מקורות עבור קנסות. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תוספתא מסכת מועד קטן (ליברמן) פרק ב

 ולעופות ואין מונעין רפואה מן הבהמה במועד בהמה שתובעת את הזכר אין מרביעין אותה אבל מורידין אותה לבקורת ר' יהודה או' חמורה שתובעת את הזכר מרביעין אותה בשביל שלא תצטנן ושאר כל הבהמות מורידין אותן לבקרות ואין מרביעין במועד ואין מרביעין בבכור ובפסולי המוקדשין דנין דיני נפשות ודיני ממונות ודיני קנסות ושורפין את הפרה ועורפין את העגלה ורוצעין עבד עברי ופודין את הערכין ואת החרמין ואת ההקדשות ואת מעשר שני ומפרקין מנעל מן האמום ובלבד שלא יחזיר הלכה יבמכביש של כובסין שהתירו קודם למועד אין מחזירו לו ואין צריך לומר שאין נוטלו הימנו של בעלי בתים נוטלו הימנו ואין

2

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק ג

 דאמר ונתן פדיון נפשו של מזיק אמר ליה ואין כמאן דמר ונתן פדיון נפשו של מזיק כולו קנס מהו שיאמרו לו צא ידי שמים נישמעינה מן הדא מעשה ברבן גמליאל שהפיל שן טבי עבדו אתא גבי דרבי יהושע אמר ליה טבי עבדי מצאתי עילה לשחררו אמר ליה ומה בידך ואין קנסות אלא בבית דין ובעדים ויאמרו לו צא ידי שמים הדא אמרה שאין אומרים לו צא ידי שמים רבי גמליאל בי רבי אבינה בעא קומי ר' מנא רבן גמליאל כמאן דמר מותר לשחררו אמר ליה כל גרמה אמרה שאסור לשחררו די לא כן היו לו לשחרר משעה ראשונה:הדרן עלך

3

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבועות פרק ה

 דמר [שמות כא ל] ונתן פדיון נפשו של ניזק. א"ל אין כמאן דמר ונתן פדיון נפשו של ניזק כולו קנס. מהו שיאמר לו צא ידי שמים נישמעינה מן הדא מעשה ברבן גמליאל שהפיל שן טבי עבדו אתא גבי רבי יהושע א"ל טבי עבדי מצאתי עילה לשחררו אמר לית בידך ואין קנסות אלא בעדים ובבית דין הדא אמרה שאין אומרים לו צא ידי שמים. ר' גמליאל בי ר' אילעאי בעא קומי ר' מנא רבן גמליאל כמאן דאמר מותר לשחרר. אמר ליה גרמה אמרה שאסור לשחרר דלא כן היה לו לשחררו משעה ראשונה:הדרן עלך פרק שבועת הפקדון

4

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק טו

 מתחילתן שנא' מים מים שני פעמים. שם שם לו חק ומשפט. חוק זו שבת ומשפט זה כיבוד אב ואם כך דברי ר' יהושע ור' אלעזר המודעי אומ' חוק אלו עריות שנא' [ושמרתם] את משמרתי לבלתי וגומ' (ויק' יח ל) משפט אלו די[ני אונסין ודיני חבלות ודיני קנסות] ושם נסהו ושם נעשה ל[הם נסאון לישראל כענין שנא' נשא אויל] מרודך וגומ' (מ"ב כה כז) כך דברי ר' יהושע אמר לו ר' אלעזר המודעי והלא] אין גדולה בכל מקום אלא ב[שין וכאן אינו אלא סמך מה ת"ל] ושם נסהו שם נסה המקום את ישראל. ד"א ושם נסהו שם ניסו

5

ספרא ויקרא - דבורא דחובה פרשה יב תחילת פרק כב

 את עבדי והוא אומר לא המית אמר לו עבדו הפלתה את שיני, וסימיתה את עיני והוא אומר לא הפלתי ולא סימיתי, יכול יהיה חייב תלמוד לומר וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה ונשבע על שקר מה אילו מיוחדים שאינן קנסות יצאו אילו שהם קנסות.

6

מדרש תנאים לדברים פרק יט

 והשניה פטורה שאין זו אלא אסטסיס: והנשא' ישמ' ויר' מלמד שצריכין הכרזה: ולא יוסיפו לעשות כד' הר' הז' בקרבך באחד מבתי דינין:פסוק כא(כא). ולא תחוס עיניך נפש בנפ' עין בעין הרי זו אזהרה שלא לחוס על הורג חבירו או חובל בו אין לי אלא דיני קנסות דיני עונשין מנ' ת"ל ולא תחוס עיניך: ומנ' שהמבייש משלם ממון נאמר כאן ולא תחוס עי' ונאמר להלן (כה יב) לא תחוס עי' מה להלן ממון אף כאן ממון: ולא תחוס עי' נפש בנפש עין בעין כי תצא למלחמה מיכן היה ר' עקיבה אומר אין בעלי מומין יוצאין למלחמה:

7

משנת רבי אליעזר פרשה טז

 לזה שהוא ידוע. וכן הוא אומ' שפתי צדיק ידעון רצון. מנ' לדין שנגמר שחוזרין ומעיינין בו, כשידעו שיש שם ראייה, שנ' וריב לא ידעתי אחקרהו. הרי יש בו עדיין דבר אינו ידוע. וכן הוא אומר שפתי צדיק ידעון רצון. וכן הוא אומר אשרו חמוץ, אשרי שמחמץ את דינו. מנ' שקונסין קנסות, ת"ל ואשברה מתלעות עול. מנ' שמוציאין רבית קצוצה. ת"ל ומשניו אשליך טרף. ר' יאשיה אומר, מנ' שאין אומרין, [איש פלוני אתה זכה], איש פלוני אתה חייב, עד שיתברר להם הדבר כאור, ת"ל בית דוד, דינו לבקר משפט. וכי בבקר דנין וכל היום [עמוד 314] אין דנין. אלא אם ברור

8

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בשלח פרק טו

 ולא לפי השעה: שם שם לו חק ומשפט. חק זה שבת ומשפט זה כיבוד אב ואם, שבשניהם כתיב כאשר צוך ה' אלהיך (דברים ה יב וטז). ואמר ר' יהודה כאשר צוך במרה, ר' אלעזר המודעי אומר חק אלו עריות, שנאמר לבלתי עשות מחוקות התועבות (ויקרא יח ל), ומשפט אלו דיני קנסות ודיני חבלות: ושם נסהו. שם ניסה הקב"ה את ישראל דברי ר"א המודעי, ר' יהושע אומר שם ניסהו, נשאו למשה גדולה לפי ששי"ן וסמ"ך משמשין:סימן כוכו) ויאמר אם שמוע תשמע לקול. מיכן אמרו שמע אדם מצוה אחת, משמיעין אותו מצות הרבה, שכח מצוה אחת, משכחין אותו מצות הרבה,

9

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת משפטים פרק כא

 אומר תם חייב ומועד פטור שנא' ולא ישמרנו בעליו, ושמור הוא זה ומשנתינו דבבא קמא אליבא דר' יהודה קתני, בלוש ותשכח: ר' אליעזר אומר אין לו שמירה אלא סכין: והמית איש או אשה. מופנה, להקיש ולדון ממנו גזירה שוה לכל הניזקין שבתורה, אחד האיש ואחד האשה: ואע"פ דלא דיינינן דיני קנסות השתא דלא דנינן דיני קנסות בבבל, הכי נהיגא במתיבתא דאי תפס ניזוק לא מפקינן מיניה, ומשמתינן ליה לההוא גברא דאיקבע ליה מזיקא בביתיה, מדר' נתן דאמר ר' נתן מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, שנאמר ולא תשים דמים בביתך (דברים כב ח), והוא הדין לכל הניזקין וכדאמרינן

10

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת ויקרא

 או עשק את עמיתו. מה אלו מיוחדין שהן ממון אף כל ממון:[ה, כב] או מצא אבדה וכחש בה. ולא במוצאה. ונשבע על שקר. כגון המערב מים ביין. חול בפול. כיוצא בהן. על אחת מכל אשר יעשה האדם [דף טז עמוד א] לחטא בהנה. מה אלו מיוחדים שאינן קנסות יצאו הקנסות כגון שאמר לו אנסת ופתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פתיתי. המית שורך לשורי והוא אומר לא המית:[ה, כג] והיה. מיד. והשיב את הגזלה. גזילה הוא משיב אבל אינו משיב תשלומי גזל. אשר גזל. על מה שגזל הוא משלם לא על מה שגזל אביו לא ישיבנו

1234567891011121314151617181920