קנין

קנין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 22107 מקורות עבור קנין. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


191

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ו סימן ב

 תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ו סימן ברב נטרונאי ז"ל.והמוכר קרקע לחבירו ולא נתן לו דמים ולא שקל כסף ולא החזיק בה לוקח אלא קנו מיד מוכר ומיד לוקח, אין אחד מהם יכו לחזור בו, דתנא (קדושין דף כ"ב) אף בחליפין, דהוא קנין. ומקשינן ותנא במתניתין מאי טעמא תני בכסף בשטר ובחזקה ולא תני חליפין, כי קתני מילי דליתנהו במטלטלי חליפין דאיתנהי במטלטלי לא קתני, ועוד לא צריך למתנא כיון דתנא בשטר וקים להו לרבנן דסתם קנין לכתיבה עומד כיון דקנו מידו אף על פי שלא כתב שטר כמי שכתב שטר דאמי ולא יכלין למיהדר לא

192

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ו סימן ח

 ונותן הממון ולא היה יכול לחזור בו מפני שהיו שם שלשת הדרכים הדיבור והסיבה והחפץ וגם אילו היה ערב והיה מקבל הכתב ולא היה נותן הממון, היה עליו עונש בידי שמים כשחוזר בו לפי שהיו שם שני הדרכים, ואילו לא היה נותן הממון ולא קבל הכתב, אילו נתקיים שערב בלא קנין בהודאתו או בשני עדים והיה חוזר בו לא היה מתחייב בד"ש =בדיני שמים= ולא בד"א =בדיני אדם=, ומאחר שנתברר כי אילו מן העדים היו מעידין על שמעון שערב הממון וחזר בו לא היה מתחייב מק"ו שלא יתחייב כלום בעדות עד אחד לפי מה שבארנו. ועכ"ז אם היה הממון של

193

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ו סימן יג

 סלקא דעתך כד יהיב דמי היינו כסף אלא ש"מ בדלא יהיב דמי. ותוב קא אמרינן: אמר עולא אין מטבע נקנה בחליפין, ושמעינן מינה תרתי: חדא דלאו החלפה הוא, דאי החלפה הוא אמאי לא מיקנו; ושמעינן מינה בדלא יהיב דמי, דאי יהיב דמי מטבע מקח הוא אלא שמע מינה חליפין דמטבע קנין ועניינו שברור שחליפין קנין הוא. והא דאמר שמואל (שם /ב"מ כ"ב/) עבד כנעני נקנה במשיכה, בשלא נתן דמים. יש מי שאמר שאין לסמוך על דברים אלו במטלטלין שהמטלטלין נקנין בחליפין, אבל מטבע ושטרות מתקיימין בהם דברי רב צמח שאינן נקנין בחליפין. והמוכר פירות לחבירו ולא משך ולא השכיר את

194

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ו סימן כ

 בחיי בעלה דודאי לוקח הוא דאפסיד אנפשיה דיהב לה זוזי ולקח שדה דאיתא כמו שלקוחה לבעלה, דקיימא לן דבעל לקוח ראשון הוי, מדרבי יוסי בר חנינא דאמר (כתובות נ') באושא התקינו האשה שמכרה נכסי מלוג בחיי בעלה. ואע"ג דלית ליה לבעל בנכסי אשתו בחייה אלא פירות וקיימא לן בכל דוכתא קנין פירות לא כקנין הגוף דאמי, שאני קנין הבעל בנכסי אשתו בתקנתא דרבנן וכקנין הגוף דאמי. וכיון דבעל כלוקח דאמי זביני דאיתתא לא כלום אינון וזוזי דשקלתא בהלואה אינון עלה ודיניה דלוקח בהדי בעל בעסק זוזי כדין מלוה אשת איש, לית ביניהון הפרש כל עיקר, דודאי היכא דאוזפאת אשת איש

195

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ו סימן ל

 ביניהון וטרח עד דאיתרצו להדדי וזבנה שמעון, ולבסוף קא הדר ביה בההוא אגרא דפסיק ליה ללוי משום דלא הוה בקנין, דינא מאי.כך ראינו שראובן חייב לשלם ללוי שכרו משלם, שהרי קבל עליו שכרו, ודאמר לא הוה בקנין, דבריו בטלים הן, אטו כל פעלין דעלמא וכל סרסורים בעו קנין, אלא בההוא הנאה שהוא הולך ובא בצרכו גמר ומשעבד נפשיה. +(סוף מס' ב"ב דף קע"ו וב"ב דף קע"ג)+.

196

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ז סימן ו

 עד שיגידו שניהם כאחד, דלאו הילכתא כותיה אלא כר' נתן דאמר שומעין לדבריו של זה היום וכשיבוא חברו למחר שומעים דבריו. אף הכא שומעין דברי זה על פה ומצטרף לעדות שהעיד זה בשטר. ואם קנו שני העדים מיד הלוה אף על פי שלא אמר להן כתובו בשטר שפיר דאמי, דקי"ל קנין בפני שנים ואין צריך לומר כתובו דסתם קנין לכתיבה עומד. ובין מעידים שניהם על פה בקנין ובין אחד בכתב ואחד על פה בקנין כותבין ומחזיקין את הדבר בשטר מוחזק. וכיון שזה השטר ששאלתם עליו שטר מוחזק הוא ואמר הלוה פרעתי, לא כל הימנו ואין נאמן בשבועתו אלא חייב הוא

197

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ז סימן יב

 אוזפיה לשמעון, ואסהיד שמעון על נפשיה בקנין ופשע ראובן ולא כתב שטרא ובשעתא דאסהיד שמעון על נפשיה בקנין הוה ליה דרתא וזבנה לבתר דאוזיף מן ראובן, ומית שמעון ולא אשכחן ראובן למטרף מן שמעון מידי, מהו דאזיל ראובן וטריף ההיא דרתא, כיון דאמור רבנן (בבא בתרא דף מ' ע"א) סתם קנין לכתיבה עומד ומסהדין שהדי במילתא טריף או דילמא מלוה על פה היא ולא טריף. ולענין קדימה כי האי גוונא מאי, כגון דאוזפיה ראובן ללוי ואסהיד עליה בקנין ולא כתב שטרא עליה ואוזפיה שמעון ללוי וכתב שטרא עליה וידיעא מילתא דעובדא דראובן מן קמי עובדא דשמעון הוה הי מינהו גבי.

198

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ז סימן כא

 והוא דקנו מיניה בב"ד חשוב, (ב"מ דף ס"ו ועיין לקמן סימן מ"ו), דחזינן בה פלוגתא לרשיאתא זק"ל, אית מאן דאמר בעינן לכלהו ולא קניא עד דהויא בית דין חשוב (נראה שחסר וכן צריך לומר: ובמעכשיו, ואית דאמרי דבבית דין חשוב קניא) ולא צריכא מעכשיו, או דהוייא במעכשיו קניא ולא צריכה קנין ב"ד חשוב, וכן אמר רב שמואל גאון נ"ע בספר התנאים והביא ראיה משיקול הדעת על דבריו. והוצרכנו להכרעת גאוננו ברב חסדיו.- כך ראינו: דהא דאמור רבנן והלכתא אסמכתא קניא לאו אכל אסמכתא דעלמא אלא בההוא דאתפיס זכואתיה לבי דינא בלחוד איתמרא הא הלכתא, דהוה ליה כמאן דאודי שזכיותיו בטלות

199

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ז סימן מח

 חלק ד שער ז סימן מחודשאלתון. מאן דקביל עליה קרוב או פסול קמי דיינא בבי תרי בקנין ואסהיד ההוא קרוב, יכיל חד מינייהו למהדר ביה או לא, ומן קמי דלסהיד יכיל למהדר ביה או לא. ומאי דכתבתון משמא דמר פלטוי גאון נ"ע דכתב יכיל למהדר ביה וההוא קנין קנין בטעות יורנו אדוננו שורת הדין.- לא חזי לנא כי הא מילתא למר רב פלטוי נ"ע ושמתא הוא דידענא דעל הדין סלק' +(סנהדרין דף כ"ד)+ אמר רב חיננא בר שלמיה שלחו מבי רב ושמואל ילמדנו רבינו לפני גמר דין וקנו מידו מהו שלח להו אין לאחר קנין כלום גמרינן דמאן דבתר

200

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ח סימן י

 אזל ראובן לחודיה וזיבניה, וכד ידעו ביה שמעון ולוי אמרו ליה איתייה לזיבנא וליהוי בשותפותא דכולנא בתנאי דהוה לנא, ואמרו להון ראובן דמילתא בעלמא דאמרנא ביני הדדי ולאו תנאה הוה.- הכין איתחזיאת לנא מילתא: דלית להון לשמעון ולוי שותפותא בהדין זיבנא דזבן ראובן, דלא מיבעיא דלא הוה להון קנין דלא אית להון למיתבעיה לראובן דהדין זיבנא דזבן, אי נמי הוה להון קנין לא אית להון לשמעון ולוי שותפותא בההיא זיבנא דזבן ראובן דהוה ליה קנין דברים בעלמא ולא קאני, וכל שכן הכא, דדברים בעלמא הוו ולא הוה קנין, דלא אית להון לשמעון ולוי למתבעיה לראובן מחמת שותפותא דהדין זיבנא דזבן

1234567891011121314151617181920