קנין

קנין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 22107 מקורות עבור קנין. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


181

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ג סימן ז

 לו לבעל לתבוע אותן קרקעות שלה או לא.- +(כתובות ע"ט א"ע צ ז', פ"ה ז')+ כך ראינו שאין נקראת מברחת אלא מי שמברחת נכסים מבעלה ונותנת אותם לאחרים, ויתומה זו אינה מברחת שלא הבריחה מקרקעין שלה לאדם אחר, אלא כתבה לבעלה מטלטלין והניחה לעצמה קרקעות, ולאלתר שנשאה קנאה קנין גמור לה ולממונה בין שכתובין בכתובתה ובין שאין כתובין, דכתיב כי יקח איש אשה לשון שיחה (צ"ל: קיחה) וכל מה שקנתה אשה קנה בעלה, ואין יכולה להבריח ולא ליתן ממנו מאומה לקרוביה ולא לצדקה. וכל פירות שעושין מקרקעין שלה בעלה אוכל אותן בחייה וכשהיא מתה הבעל יורש את הקרקע עצמה שהבעל

182

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ג סימן ח

 בחיי אביהם נותנים להם אחר מיתתו. שכך שנינו (שם /בבא בתרא/ דף קנ"א) האומר תנו מנה לפלוני ומת יתנו לאחר מיתה, שדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דאמו. נתן וקנו מידו התקיים מתנתו, ואם צוה מחמת מיתה אעפ"י שלא קנו מידו דבריו קיימים. דאמרינן שם: והלכתא מתנת שכיב מרע במקצת בעיא קנין, ואף על גב דמית מצוה מחמת מיתה לא בעי קנין והוא דמת (שם /בבא בתרא/ בבא בתרא דף קנ"א ע"ב). ואם מתנת בריא נתן וקנו מידו קנו אותה ואין יכול להוציא מידן. ואותו ממון שהניח להם אביהם חולקין אותו בשוה. עד הנה. +(ח"מ ר"נ ד' ז' י"ג, רפ"א ז')+.

183

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ג סימן י

 הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו, האב אינו יכול למכור מפני שהן כתובין לבן והבן אין יכול למכור מפני שהן ברשות האב. מכר האב מכורין עד שימות. מכר הבן אין ללוקח כלום עד שימות האב. ואמר עלה: איתמר מכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב, ר"י אמר לא קנה לוקח קנין פירות כקנין הגוף דאמי, ור"ש בן לקיש אמר קנה לוקח קנין פירות לא כקנין הגוף דאמי. והלכה כר"ש בן לקיש דקאמרינן הלכתא כרשב"ל בהני תלת והא שמעתא דמכר הבן בחיי האב חדא מן הני תלת. וכיון דהלכה כרבי שמעון בן לקיש דאמר קנין פירות לא כקנין הגוף דאמי, מאותה

184

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ג סימן כג

 דקנו מיניה אם עמד חוזר, מ"ט אמרינן השתא הוא דלא שייר דאסח דעתיה מן חיי עלמא. משום הכי אם עמד חוזר דהאוי כמצוה מחמת מיתה. ואי לא קנו מיניה, אע"ג דשייר ואע"ג דמית, לא קני מקבל מתנה, מ"ט כיון דלא כתיב מחמת מיתותיה אמרינן האי ברי הוה ומתנת בריא בלא קנין ולא כלום הוא, וקאמרינן (ב"ב דף קנ"א). והילכתא: מתנת שכיב מרע במקצת בעיא קנין, ואף על גב דמית מצוה מחמת מיתה לא בעיא קנין והוא דמית בין שייר בין לא שייר. ואם עמד חוזר ואף על גב דקנו מיניה, והיינו דאיכא בית מתנת שכיב מרע למצוה מחמת מיתה. ומתנת

185

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ג סימן כז

 ומצאנו רבנן בתראי פסקו הלכה כרבי והוא שהבכור זוכה בירושתו וקונה אותה קודם שתבוא לידו והוא זוכה במה שהניח אבי אף על פי שהוא ביד אחר כגון שכור או שאול או חוב או פקדון וכל שבח דאתי ממילא. ואם מכר הבכור שום דבר מן הראוי לו, הרי הלוקח קונה אותו קנין גמור, אף על פי שעדיין לא חלקו והמוכר אינו יודע בודאי חלקו ולא הגיע לידו. וכמו כן אם חלק עם אחיו שום דבר ומחל בו ולא לקח פי שנים מן הדין לעשות כמו כן בכל הנכסים, אע"פ שלא הגיע לידו ולא ידע בודאי שזה חלקו. כמו שאמר רב אשי (

186

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ג סימן כח

 ד שער ג סימן כחרב שרירא ז"ל. וששאלתם: ראובן יהיב מידי לשמעון מטלטלי ומשך שמעון המתנה, ולבתר יומין אתחרט ראובן על מתנתו או נפלה ביניהון קטטה, ואמר ראובן לשמעון אהדרי לי מאי דיהבית לך, א"ל שמעון יהבתיה לפלוני או אירכס או זבנתיה ואכלתי לדמיה, ולא הוה ביניהון קנין. דינא מאי. (גם זו הועתקה מלשון ערב).- כך ראינו: ששמעון קנה מתנה זו שנתן לו ראובן וזכה בה כשבא לידו, ואינו חייב להחזירה לראובן. לפי שהקניית הבריאים נחלקת למחלקות, שהשדות והבתים ושאר הקרקעות נקנין מן הבריא באחד משלשה דברים: בשטר, ובכסף, ובחזקה בשלש שנים. וכל זה מצאנו כתוב. בכסף ובשטר נאמר (

187

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ג סימן מב

 וכולן בשטר. ובהלכות פסוקות דמר רב יאודאי ז"ל כתוב: כיון דקני מיניה קני ליה במתנה מקבל מתנה כל היכא דאיתיה ואף על גב דלא כתב.- תרוייהו הלכתא ולא קשיאן אהדדי. דמר רב יהודאי כיון דקנו מנותן מתנה שני עדים קנייה מקבל מתנה וכמאן דכתיב שטר דאמי דאמרינן סתם קנין לכתיבה עומד. והא דא"ר יוחנן באמירה בעלמא ולא קנו מיניה ולא אחזיק ההוא מקבל מתנה דקי"ל נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף בשטר ובחזקה ותאנא אף בחליפין. וכן הלכה. אי לאו בשטר, כסף ליכא, וחזקה ליכא, וחליפין דהוא קנין ליכא, במה קונה. אם כתב לו בשטר שדי נתונה לך במתנה וחותם

188

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ד סימן נח

 הילאי ז"ל. וששאלתם: ראובן שכתב מתנה לאשתו בשטר וקנו מיניה, והכניסה, וחזר בו, גובה אותה מתנה או לא.כך ראינו: אם כתב לה מתנה בשטר, משפט אחד הוא שכיון שכתב לה מתנה בשטר גובה המתנה מידי דהוה על איניש בעלמא מקבל מתנה, מיהו צריך להתרות בו בבעל בשעת קנין וצריכין עדים להודיעו בשעת קנין משפט מתנה ומשפט כתובה, ואומרים לו הוי יודע שמתנה זו שאתה כותב לאשתך למחר אם נעשית מורדת גובה ממך מתנה זו. אם אומרים לו כמדה זו וקבל עליו גובה את המתנה. ואם לא היו עדים, יכול לומר לא הייתי יודע שמשפט כתובה ומתנה כך יהא ואין

189

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ה סימן ו

 תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ה סימן וודשאילתון: אשכחן עוד בספר שבועות של אדוננו (הנה הוא בספר משפטי שבועות לרבינו האיי גאון ז"ל דף ט"ו ע"ב) דכתב הכי: וצריך אתה לדעת כי מי שאין לו שטר ולא קנין על מי שמת אבל יש לו עדות ברורה, אנו מוציאין בה מן היורשין בשבועה, כמו שאמרו רב ושמואל דאמרי תרוייהו מלוה על פה גובה מן היורשין (אמר חיים: כך היא בספר משפטי שבועות הנז"ל, ואולם חזינא דבגמרא בבא בתרא דף מ"ב וקנ"ז וקע"ה ושאר אתרי מבואר דרב ושמואל ס"ל דאין מלוה על פה גובה מן היורשין, ואי אתמר הך

190

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ה סימן כא

 הספרדי. וששאלתם: ראובן שחייב לו שמעון מנה בלא שטר ואמר שמעון פרעתי ועדים אומרים לא פרע, ישבע שמעון שפרע ואיפטר או לא.- הוו יודעין שאין בעידותן של אותן עדים ממש דאמרינן אימר פרעיה בינו ובינו אין שמעון מתחייב בדבר זה אלא שבועת היסת שכבר פרעו, ואפי' בעדים בלא קנין. אבל אם קנו עדים משמעון בשעת הלואה אעפ"י שלא נכתב השטר כיון שסתם קנין [לגבות] (נראה דצ"ל: לכתיבה) עומד נשבע ראובן שלא פרע וגובה. עד הנה. +(שבועות ל"ח מ"א, ב"ב מ')+.

1234567891011121314151617181920