קנין

קנין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 22107 מקורות עבור קנין. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


111

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער כט

 כזה בנכסי לך ואחריך לפלוני, דקנוי לפלוני כעת על אחר הזמן של אחריך] ויש כאן מכירה וחייב בדו"ה או דאפ"ה כיון דהבעלות של הלוקח היא לאחר זמן כ"ז שלא מגיע אותו זמן אינו חייב בדו"ה, וברש"י כתב דכל ל' יום אעשה בה מלאכתי, והספק כיון דהמלאכה שלו לל' יום וזה קנין פירות אם זה חשוב שיור, ובחוץ ממלאכתה פירש"י דאם תרצה לשוחטה שחוט מיד, וכיון דיש זכות לקונה לשוחטה ה"ז גרע מחוץ לל' יום עי' בזה. מבני הרב ר' מ. ד. נ"י.

112

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער לח

 דקם ליה במי שפרע, א"כ שפיר מובן דאין לחלק בין אם אומר שמכר לזה שנתן המעות ובין כשאמר שמכר לשני ונתינת המעות לא היה מדעתו דבכל גוונא מידק דייק לומר האמת שלא יהיה עליו מי שפרע, ואפילו אם אין מקחו בידו אלא ששני הבע"ד אוחזין באופן כזה שעדיין לא חל קנין משיכה של הקונה האמתי כגון שלא אמר לך משוך וקני, א"כ עדיין על המוכר מוטל לזכור למי הוא הסכים למכור משום המי שפרע, אלא היכא דאין מקחו בידו וגם נקט זוזי מתרוייהו אף ששייך עדיין קבלת מי שפרע מ"מ כיון דאיכא תרתי לגריעותא שאין מקחו בידו וגם תרוייהו נתנו

113

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער מ

 ע"ב ס"ק ק"ז כתב בפשיטות דאם טוען להד"מ מחויב להראות יעו"ש.ו) הענין השני. יעוי' בדברי הרמב"ם הל' טונ"ט פ"ט הל"א - ב', ובהג' מיימונית הביא דכן כתב רב האי בשערים יעו"ש.ז) כתב רבנו לפי שפירשתי כו' כונת רבינו דבשער י"ג פירש מדיני חזקה של חזקת קנין הפעולות שבהם נקנה הקרקעות וזה מה שקורא רבינו כאן חזקה שא"צ טענה ואין ביניהם שום מחלוקת כלל, וחזקה שיש עמה טענה היינו חזקת ג' שנה של הוכחה על טענתו שטוען המחזיק שלקח מהמערער, וכלשון רבינו מבואר ב"ב דף נ"ב ע"ב ורבינו הביא סוגי' זו בשער י"ג בשער הג' קנין חזקה יעו"ש.ח) הענין

114

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער מא

 המקח, ומפורש כן בלשון התוספתא ב"מ פ"ג הובא ברמב"ן ר"פ הזהב וז"ל כללו של דבר כל שנקנה קונה פירוש כל שהוא נקנה ואינו דמים כו' ולא הדמים שהם הקונים [ר"ל שהם פרעון המקח] קונים אותו במשיכתן ר"ל ע"י שהמוכר ימשוך את דמי המקח אינו מועיל לקנות המקח לא רק לקנות קנין גמור כי הרי מעות אינן קונות, אלא אפילו לחייב המוכר להקנות החפץ ג"כ אין משיכת המעות מחייב את המוכר, וכבר ביארנו דברי הרמב"ן לעיל בשער י"ג בשער קנין חליפין יעו"ש ובקיצור מתבאר דל"ש פרעון כ"ז שאין מקח משו"ה לא מהני כלל משיכת הדמים אפילו לעשות חיוב על המוכר להקנות

115

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער מג

 שפרע זה שחוזר בו ובלשון הנ"י משמע דהוא רק אליבא דר"י דד"ת מעות קונות, ויש ליישב דכונת הנ"י הוא להוכיח דנתינת מלוה בתור מעות ל"ה מעשה של נתינת מעות מזה דחזינן דלר"י דמעות קונות ואפ"ה כשהלוקח הי"ל מלוה ביד המוכר ומוחל לו על המלוה אין כאן נתינת מעות בעין שיעשה קנין, כן הוא נמי אליבא דר"ל לא חשיב מלוה כנתינת דמים מהלוקח למוכר, אף דלא בעינן שיהי' מעשה של קנין, אלא אם יש נתינת מעות לבד סגי שיהי' לחוזר מי שפרע אבל מלוה לא חשיב כלל למעשה נתינת מעות, ולכן אין בכה"ג מי שפרע, וכן הובא תשו' מהר"י מיגש ז"ל

116

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער - הערות שער א

 אחרי שקבל הגאון האדיר רבינו זליג ראובן בנגיס זללה"ה מח"ס לפלגות ראובן את הספר הגיע לידי מש"כ ליישב הערתנו וז"ל כונת הרמב"ם הוא לענין דבעינן גם בשכירות כל דיני תנאי, ואם לא נתקיימו ביה כל פרטי תנאי התנאי בטל והשכירות קיימת דגם זה נחשב כמו אם הי' בזה קנין גמור כמו מו"מ כמו שמפורש בדבריו פ"ו מהל' אישות עכ"ד, ונראה לבאר דבריו דהא מקור הדין דמועיל להתנות תנאים בקנינים הוא נלמד מפרשת חלוקת הארץ גבי בקשת בני גד ובני ראובן והתם הרי איירי דהתנאי בא שאם לא יקיימו את התנאי יתבטל מעשה הקנין של החלוקה ובזה כתוב דהתנאי צריך שיהי'

117

שאילתות דרב אחאי פרשת יתרו שאילתא נא

 והאי עשה ועשה דכבוד תורה עדיף וקרוב וגזלן פסולין בין בסהדותא בין לאסהודי ליה בין למידן איהו ובין למידן ליה דינא.ברם צריך היכא דקביל עליה קרוב או גזלן פסול בין לעדות בין לדינא מי מצי הדר ביה אי לא היכא דקנו מיניה לא תיבעי לך דאין לאחר קנין כלום אלא כי קא מבעייא לן היכא דלא קנו מיניה מאי מיפלג פליגו בה רבי מאיר ורבנן דתנן אמר נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי שלשה רועי בקר רבי מאיר אומר יכול לחזור בו וחכמים אומרי' אינו יכול לחזור בו הילכתא כמאן אם תימצי לומר כרבנן מיפלג פליגו רבנן

118

שאילתות דרב אחאי פרשת אמור שאילתא קח

 אמור שאילתא קחשאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למיכל ראשית דמיפרשא בין משערי בין מחמרא בין מן כל פרי וחלתא דמיפרשא מאגנא דכת' כל זר לא יאכל קדש וכהן דאית ליה עבד עברי אע"ג דנרצע הוא וקניה ליה כשכיר בעלמ' הוא ואסיר למיכל קדש דתניא תושב זה קנוי קנין עולם שכיר זה קנוי קנין שני' ודאי אית ליה עבד כנעני אכיל אי נמי בהמה אי אית ליה מותר להאכילה כרשיני תרומ' דכתי' וכהן כי יקנה נפש קנין כספו ואפי' בתרומ' בת ישר' שנשאת לכהן אכלה דאמר עולא דבר תורה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה ולמה אמרו אינה אוכלת שמא ימזגו

119

שאילתות דרב אחאי פרשת פינחס שאילתא קלה

 כתבתינהו לניכסה לרב שמואל אזל רב שמואל בר אבא לקמיה דרבי ירמיה בר אבא אוקמיה בניכסי אזל ר' אבא אמרה קמיה דרב הושעיא אזל רב הושעיא אמרה קמיה דרב יהודה אמ' ליה הכי אמ' שמואל האשה שמכר' נכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחו' ואע"ג דסבירא לן בעלמ' קנין פירו' לאו כקנין הגוף דמי ובעל נמי כי קנה נכסי בחיי אשתו פירי בעלמא הוא דקנה הכא משום איבה עבדו רבנן תקנתא ושווינהו כקנין הגוף דא"ר יוסי בר' חנינא באושא התקינו האשה שמכרה נכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחו' וכן הילכת' אי נמי היכא דמית בעל

120

ספר השטרות לרב האי גאון סימן ז - שטר זביני דעבדי

 או לובאה או עבדא [זנגאה] דאית לי. כותב תחלה מן העבד די שמיה פל' זבינין גמורין חתוכין חלוטין שרירין וקיימין יהיבין ומשלמין לפלני דנן ולירתיה בתריה מן יומא דנן ולעלם ולא אשתייר לי בהדין עבדא מלכנא שום מדעם בעלמא משוה פרוטה ולעילא ומלכיה פל' דנן להדין עבדא מלכאנא גמירא וקניה קנין גמור ושליט יהא פל' דנן על הדין עבדא דזבינית ליה למקנא ולאקנואה ולאורותא ולאחסונא ולזבונא ולחלופא ולגמרא ולמשכונא ולאשתמושי ביה ולשחרורי ולמיהב יתיה במת[נה] לכל מאן דיצבי ואינש לא ימחה בידיה. ואם אמה היא כותבין אמתא די שמה פלנית. וכותבין אחריות כמו שטר זביני דלא כאסמכתא וכל כתבי

1234567891011121314151617181920