קנין

קנין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 22107 מקורות עבור קנין. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


91

ספר המקח והממכר לרב האי גאון הערות זר זהב שער טז

 י) קדושין כ"ו ע"א ועי' ברמב"ם פ"א ממכירה ה"ה שכתב וכן אם התנה המוכר, וכתב עליו הה"מ שם זה פשוט כו' והובא לפסק הלכה בטו"ח בסי' ק"צ ס"ח ודעת רבינו משמע דוקא בלוקח מהני התנאי מדלא כתב במוכר אלא ב' דרכים ולא ידעתי טעם לחלק בינייהו [עי' ריש שער י"ג קנין כסף ובז"ז שם]

92

ספר המקח והממכר לרב האי גאון הערות זר זהב שער כז

 דף צ"ד ע"ב ועמ"ש הה"מ פי"ט מלוה הל"ה.כ) [צ"ל אי זה הוא].כא) [כונת רבינו ז"ל במש"כ תדע דהיכא כו' דר"ל דהך דינא דצריכנא למידע איזהו הוא השטר הראשון בזמן ואיזהו המאוחר בזמן הוא רק דהיכא שבאין לטרוף כו', ומש"כ בהמשך ד"ר אבל תדע דכל קנין כו' הוא דין דאיקני דמשתעבד לשני השטרות בשוה כ"ה כונת ד"ר וכבר מבואר מדין זה לעיל בשער כ"ו].כב) ב"ב דף קע"ה ע"א, [ובעיקר יש לציין על ב"ב קנ"ז ע"א דהביאה הסוגי' בתור הקדמה על הא דבעי שמואל דאיקני מי משתעבד הביאו רבינו כאן, ומש"כ בפנים תיבת וכו' נראה דיש למחוק כי כן

93

ספר המקח והממכר לרב האי גאון הערות זר זהב שער מד

 אם ירצה הלוקח לתבוע דמים המקבל אותם שהוא המוכר יכול לעכב בטענה שעל דעת מקח קבלתי להחזיר לך פירות שפסקנו. ומזה יש להוכיח מה שנשארנו בתחלת שער הקודם בלי הכרעה אם רבינו יפרש טעם היתר הפסיקה ביצא השער כדעת הראב"ד דהיתר הוא בריבית משום דהוי דרך מקח, או משום דהוי קנין ומקח לענין מי שפרע כדברי התוס' יעוי' לעיל מזה, והיות וחזינן דקרי ליה רבינו הקדמת המעות בלשון הלואה מוכח דס"ל דאין עדיין חלות מקח אפילו למי שפרע כדעת הראב"ד בפ"ז הל' מכירה הל"ד והטעם שמותר דהוי דרך מקח עי' בזה].ב) ב"מ דף ס"ב ע"ב.ג) ב"מ דף ס"ג

94

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער א

 א"נ התם קרקע קנויה לו לכל דבר כו' אבל גבי אילן אין לו אלא יניקה לבדה עכ"ל ומבואר דקנין פירות מיקרי שקונה גוף השדה לפירות והוי מכירת הגוף לפירות, אבל קונה אילן א' כיון דאין לו אלא זכות שיינק האילן מהשדה ה"ז רק שכירות שקונה זכות השתמשות לבד והגדרה של קנין פירות מיקרי אם הוא קונה*) לכל עניני תשמיש השייך בה הוי קנין פירות דבזה פליגי אי קנין פירות כקנין הגוף או לאו כקנין הגוף, אבל היכא דכל הקנין הוא לתשמיש מסוים מיקרי רק שכירות דאין הגוף קנוי לו אלא שיש לו זכות השתמשות בגוף של חבירו ומובן שפיר דאפילו

95

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ב

 ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער בא) דברי רבינו הובא בס' בעל העיטור מאמר קנין ז"ל שם כתב רבינו האי דדבר שאין בו ממש כגון אויר ודירה ואכילת פירות בלא גוף בכולהו ל"מ קנין ואפי' אגב ארעא, ואנן דייקינן לה מהא דגרסינן פ' מי שמת אמר רבא אר"נ ש"מ שאמר ידור פלוני בבית זה כו' לא אמר כלום ופרשו רבוותא דדבר שאין לו גוף הוא כו' מיהו דייקא לה מהא דגר' בירושלמי א"ר אבוה אר"ל המוכר מעשר שדה כו' ולד שפחתו אויר חורבתו לא עשה ולא כלום כו' וש"מ דבר שאין בו ממש לא מיקני עכ"ל

96

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ד

 לעצמו למה לא יוכל למכור אותו בעלות שיש לו אפי' לכתחילה, וכתב שם הב"ח הטעם דשמא לאיש קשה ימכרנו שלא יוכל הבן להוציא מידו והו"ל מזיק שעבודו ומטעם זה דקדק הרמב"ם שכתב עבר האב ומכר כו' עכ"ד הרי דמצד הבעלות הי' יכול למכור אלא מחמת תקנה שמא יגרום הפסד לבעל קנין הגוף שהוא הבן אינו רשאי למכור ויסוד דינם משום שיפרשו המשנה כן דהאב אינו יכול למכור היינו אפי' לפירות. ואם מכר האב גוף ופירות אם נתקיים המכר על הפירות לבד יעוי' במ"מ הל' מכירה פ"ל ה"ג שמביא דברי הרשב"א בבעל שמכר מנכסי מלוג גוף ופירות כו' כיון שמקחו בטל

97

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ה

 מקחי אני רוצה ודו"ק.והנה בנתיה"מ סי' ר"ג מבאר שי' המרדכי ז"ל נראה דל"פ רק בקנין סודר אבל בשאר קנינים בביטול האחד לא נתבטל חבירו דבקנין סודר בחליפין שניהם מקנה לו הסודר אמרינן מגו עכת"ד ולפ"ד יוצא דאין החסרון כאן משום קפידת הלוקח דא"כ לא הי' חילוק בין קנין סודר לשאר קנינים אלא שסובר הנתיה"מ דבשני מינים אולי ל"ש קפידא, גם אפשר דמש"כ הנתיה"מ היינו אפי' היכא דלא קפיד הלוקח לקנות חצי אפ"ה בטל הקנין והביאור הוא דעיקר חלות הקנין בק"ס הוא בגוף הקנאת הסודר שה' ע"ד לקנות כל המקח וכיון שבטל מעשה הקנין במקצת א"כ חסר לנו מעשה ההקנאה

98

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ו

 של ג' הדיוטים לא סגי כיון דאין עליהם כח בי"ד ויעוי' מש"כ בס' אב"מ שם ס"ק ח', בנתיה"מ סי' שד"מ סק"א מוכיח מהא דאמרינן מכי שלימו ימי אכרזתא מלוה אכיל פירא מוכח מזה דהיכא דבי"ד גובים נכסי לוה למלוה הרי הוא קונה הנכסים ע"י מעשה הגביי' עצמה ולא צריכים לשום קנין אחר, ויש להעיר מזה על מה שכתב הנתיה"מ בסי' ל"ט ס"ק י"ז בהמשך דבריו וז"ל אבל כשמחייב עצמו ליתן לחבירו חפץ פלוני כו' דאף הגביית בי"ד צריך לעשות קנין משיכה, ולכאורה דבריו סותרים מהא שכתב בעצמו בסימן שד"מ הנ"ל אכן צריך לומר דמה שכתב בסימן ל"ט דבי"ד כופין אותו

99

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ז

 לא נשארים בשותפות כשי' הרמב"ם וצ"ע איתא בריש ב"ב דאפילו למ"ד היזק ראיי' לאו שמי' היזק מ"מ יכול א' מהשותפים לתבוע דין חלוקה בדבר שיש בו כדי חלוקה והא דקתני השותפין שרצו היינו בעשיית הכותל, אבל עצם החלוקה יכול א' לכוף את חבירו, ויש להבין כיון דכ"א יש לו בחפץ קנין בעלות האם אפשר לכוף לחבירו למכור את שלו, אמנם צ"ל דהוא דין מסוים בחלות קנינם של שותפין שיוכל א' מהם לתבוע חלוקה וממילא עד"ז חל קנין השותפות שלהם, ואף דבשותפות הבא מחמת ירושה או קבלת מתנה שלא תלוי בדעתם אופן עשיית חלות קנינם, מ"מ דין שותפות הוא כן שיוכל

100

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער יא

 מקודם הדמים ואח"כ למדוד את היין הוא משום דכסף קונה ותיכף נקנה היין לנכרי מלפני שנוגע ביין, אבל בלא"ה שוב הי' נקרא דשקיל דמי יי"נ, וא"כ כשמתחייב עצמו ליתן הדמים איך מועיל לקנין כסף, אם לא דנימא דהתחייבות בשטר מיקרי כסף לקנות בזה יעוי' קצוה"ח סי' ק"צ סק"ו ובמחנ"א הל' קנין מעות סי' ה', ויש לעיין אם התחייבות בעדים הוי כהתחייבות בשטר לענין זה וצ"בב) ובעקר משכ"ר יש להעיר, דמבואר בסוגי' דף ע"א במסקנא שם דהא דבעינן שיקח הדמים תחלה ואח"כ למדוד, זה הוא רק כשמודד לתוך כליו של נכרי משום דמתערב ביין שבכלי ונעשה תערובות יי"נ, אבל במודד

1234567891011121314151617181920