קיני

קיני מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 547 מקורות עבור קיני. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

רש"י דברים פרשת שופטים פרק יח

 אבל נחלה גמורה לא יהיה לו בקרב אחיו. ובספרי דרשו, ונחלה לא יהיה לו - זו נחלת שאר:בקרב אחיו -פ זו נחלת חמשה. ואיני יודע מה היא. ונראה לי שארץ כנען שמעבר הירדן ואילך נקראת ארץ חמשה עממין, ושל סיחון ועוג, שני עממין אמורי וכנעני. ונחלת שאר לרבותצ קיני וקנזי וקדמוני. וכן דורש בפרשת מתנות שנאמרו לאהרן על כן לא היה ללוי וגו' (דברים י, ט) להזהיר על קיני וקנזי וקדמוני. שוב נמצא בדברי רבי קלונימוס הכי גרסינן בספרי ונחלה לא יהיה לו אלו נחלת חמשה. בקרב אחיו אלו נחלת שבעה. נחלת חמשה שבטיםק ונחלת שבעה שבטים. ומתוך

82

רש"י דברים פרשת שופטים פרק יט

 העץ - יש מרבותינו אומרים נשמט הברזל מקתו, ויש מהם אומרים שישל הברזל חתיכה מן העץ המתבקע, והיא נתזה והרגה:(ו) פן ירדוף גואל הדם - לכך אני אומר להכין לך דרך,ל וערי מקלט רבים:(ח) ואם ירחיב - כאשר נשבע לתת לך ארץמ קיני וקנזי וקדמוני:(ט) ויספת לך עוד שלש - הרי תשע. שלש שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען ושלש לעתיד לבא:(יא) וכי יהיה איש שונא לרעהו - על ידי שנאתו הוא בא לידי וארב לו. מכאן אמרו עבר אדם על מצוה קלה סופו לעבור על מצוה חמורה. לפי שעבר על לא תשנא, סופו לבא לידי שפיכות דמים. לכך נאמר

83

גור אריה שמות פרשת יתרו פרק יח

 מתחלה רצה יתרו ללכת אל ארצו בשביל נכסים שלו, ומשה אמר "אל נא תעזוב אותנו וגומר", ויתרו קבל דברי משה. והא דכתיב כאן "וילך לו אל ארצו", אין זה רק לגייר משפחתו, אבל קבל דברי משה, והלך וחזר אליהם. ובמכילתא דורש גם כן, יכול שהלך ולא עשה, תלמוד לומר "ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים" (שופטים א, טז), הרי שבני קיני חותן משה היו יושבים בתוך ישראל:

84

גור אריה ויקרא פרשת ויקרא פרק א

 הוא ערוה, כדפירש בפרשת נח (רש"י בראשית ו, יא), ומכיון דמום אינו פוסל - ערוה נמי אינו פוסל, קא משמע לן "ומן העוף" למעוטי רובע ונרבע (חולין ריש כג.):(טו) אפילו פרידה אחת. ולא תאמר כיון דכתיב (ר' פסוק יד) "והקריב מן בני היונה" משמע דוקא שנים, כמו קיני חובה שצריך שנים:שלא תהא מליקה וכו'. דהווה אמינא דמליקה דומיא דשחיטה, ושחיטה דוקא בכלי, לכך כתב "הכהן ומלק", דלא צריך, דאי ללמד שזר פסול במליקה, דזה פשיטא, דהא "והקריבו אל המזבח" כתיב, וישראל לא קרב, אלא ללמד שיהא המליקה דווקא בגופו של כהן, ולא בכלי (זבחים סה.):ממול ערפו. פירוש, "עורף"

85

גור אריה במדבר פרשת בהעלותך פרק י

 ובשביל שלא נתפשטה הגזירה היה סבור לבטלה, לא היה מדבר כפי העונש. ובפרשת חקת (להלן פ"כ אות ח) יתבאר יותר, עיין שם:(ל) בשביל ארצי וכו'. פירוש, שאינו רוצה שילך אל ארצו כמשמעו - לדור שם, שהרי היה עם ישראל אחר כך, שנאמר (ר' שופטים א, טז) "ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה אשר בנגב ערד וישב את העם", הרי שנתגייר וישבו בניו בתוך בני ישראל, אלא רוצה לומר בשביל נכסיו ובשביל משפחתו להביאם:(לא) אין נא אלא לשון בקשה שלא יאמרו כו'. פירוש, מה שהיה צריך משה רבינו עליו השלום לבקש את יתרו שלא ילך, והלא

86

גור אריה דברים פרשת דברים פרק ב

 הוא של ישראל לפי שרפאים היו יושבים בה לפנים וכו', ולפיכך אמר שאין זה כן, אלא אף הם יחשבו רפאים כמו ענקים, שנקראים 'רפאים' וכו':והקשה הרמב"ן, מה בכך ויהיה ארצם רפאים שנתן לאברהם, אחר שנתן לבני לוט - הוא שלהם, שהרי עמון ומואב ושעיר גם כן נתן לאברהם, והיא ארץ קיני קניזי וקדמוני (רש"י פסוק ה), ובשביל אברהם נתן לעמון ומואב ואדום, ואם כן ארץ רפאים - אף על גב שנתן לאברהם - למה לא יהיה לעמון ומואב בשביל אברהם. ואין זה קשיא, כי יש לישראל על כל פנים לרשת שבעה גוים (להלן ז, א), ואם נתן רפאים גם כן לבני לוט,

87

גור אריה דברים פרשת שופטים פרק יח

 שבעה עממים:גם על דברי רש"י קשה, דהוא מונה 'ארץ חמשה עממים' שמעבר לירדן והלאה, ו'שני עממים' של סיחון ועוג. וזה לא יתכן, דהא בספר יהושע נזכרו כל שבעה עממים בנחלה אשר הנחיל יהושע, אם כן שבעה עממים הנחיל יהושע:לכך נכון פירוש רש"י, דהא דאמר 'זו נחלת שאר' היינו קיני קניזי וקדמוני. ובנוסחא שלפנינו בהדיא גרסינן (ספרי כאן) "ונחלה לא יהיה לו" 'אלו נחלת שלשה', "בקרב אחיו" 'אלו נחלת חמשה', ו'נחלת שלשה' זה קיני קניזי וקדמוני. והא דקראם 'נחלת חמשה', לא כמו שפירש רש"י ז"ל דלא היו רק חמשה, רק כי חמשה עממים היו עיקר, ושנים - דהם פריזי וגרגשי -

88

דברי דוד במדבר פרשת בהעלותך פרק י

 ישראל23, כסבר יתרו ממילא לא יהיה לו הטבה מן הקב"ה רק שישראל יתנו לו משלהם, וע"ז לא הסכים יתרו ואמר לו משה והיה כי תלך והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו22, כלל יתרו עם ישראל שגם ליתרו יהיה חלק בארץ כמ"ש הרמב"ן24 בשם ירושלמי25: בני קיני חותן משה מביאין בכורים וקורין, נמצא שלא כמו שאתה סובר שלא יהיה לך מן הקב"ה, ומה שאמרתי: ה' דבר טוב על ישראל23, הכוונה בזה שאנחנו נוסיף לך משלנו דהיינו דושנה של יריחו שהיא של ישראל רק שבינתיים נתנוהו ליתרו כפירש"י26. ולפי זה ניחא מה שקשה על מה

89

דברי דוד דברים פרשת דברים פרק ב

 הרמב"ן הקשה מה בכך שהוא של אברהם הא כתב רש"י57 עצמו שקיני קניזי וקדמוני שתים מהם לבני לוט, ולמה אמר שרפאים אינה של אברהם, מאי שנא מקיני וקניזי שהם של אברהם ואפ"ה נתן שניהם לבני לוט. ויש לתרץ דבפרשת לך לך כתיב: לזרעך אתן את הארץ58, וחשב שם קיני וקניזי וקדמוני כו' ואת הרפאים59, ופירש"י שם 'והשלשה שהם אדום ומואב ועמון והם קיני וקניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לישראל, שנאמר: אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם60. ואת הרפאים, ארץ עוג כו''. הרי שרש"י תיקן שם מה דקשה היכן נתקיימה הבטחה זו ותירץ דאדום ומואב ועמון

90

רבי אליהו מזרחי שמות פרשת יתרו פרק יח

 בהיות השופט אחד, כי לא היו במדבר לא עובדי אדמה ולא בעלי חנויות ולא בעלי אומנות עד שיפסידו מלאכתן מן העכוב ההוא.(כז) וילך לו אל ארצו לגייר את בני משפחתו. במכילתא אמרו: "יכול שהלך ולא עשה, הרי הוא אומר (שופטים א, טז): 'ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם', הרי שבני קני חותן משה שבו לדת ישראל וישבו את יהודה. וכתיב (דברי הימים א' ב, נה): 'ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב'. תרעתים שהיו על שערי בית המדרש. שמעתים -

1234567891011121314151617181920