קיני

קיני מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 547 מקורות עבור קיני. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

משך חכמה דברים פרשת ואתחנן - עקב פרק ז

 בחו"ל - לא יתכן לחייבו יותר מישראל גופיה. ודייק היטב.(ז - ט) לא מרבכם מכל העמים וכו' כי אתם המעט וכו' כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה וכו' וידעת וכו' האל הנאמן שומר הברית וכו'. הרצון, דאם מפני השבועה, הלא תשאל איפה הם ה - ג' אומות: - קיני, קניזי, קדמוני (בראשית טו, יט)?! "וידעת" כי הוא "נאמן שומר הברית", ונאמן הוא שעוד יתן לכם ויוסיף לקיים השבועה בכללה, להוריש אותם מפניך.(ט) שומר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו. לפי הכתיב "מצותו", ראוי להיות הוא"ו בקמץ והתי"ו בחולם. הוא ניאות על פי מה שאמרו ז"ל סוף פרק קמא דקידושין בירושלמי, הא דתנן (

142

משך חכמה דברים פרשת שופטים פרק יט

 ואם ירחיב וכו' כאשר נשבע לאבותיך וכו'. בספרי: הכל בזכות אבותיך. ("ונתן לך את כל הארץ) אשר דבר לתת לאבותיך" - הכל בזכות אבות. פירושו דמוכח דהשבועה אינה מכרחת לתת את כל הארץ להם, ורק (פסוק ט) "כי תשמור את כל המצוה הזאת וכו'". מוכח דמה שאינו נותן להם השלוש ארצות: קיני קניזי קדמוני - שזה אדום עמון ומואב - הוא גם כן בזכות אבות, כמו שדרשו ז"ל והביאו רש"י בדברים (ב, ה) על הפסוק "עד מדרך כף רגל", שהכל בזכות אברהם, ולוט נחשב כבנו. וזה שלהם יש זכות אבות, רק "כי תשמור וכו'", אז יהא זכות אבותיך מסייעתך שתקח אותם.והנה יש

143

ספורנו שמות פרשת יתרו פרק יח

 כי לא רצה ללכת עם ישראל לארץ, כאמרו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך (במדבר י, ל). וזה אולי מצד זקנתו כענין ברזלי באמרו ישוב נא עבדך ואמות בעירי, עם קבר אבי ואמי (ש"ב יט, לח) אבל בני יתרו הלכו עם ישראל לארץ בלי ספק, כאמרו ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים וכו' (שופטים א, טז) ועליהם אמר בלעם איתן מושבך כו' (במדבר כד, כא):

144

ספורנו במדבר פרשת בהעלותך פרק י

 האומות שיאמרו אילו ראה יתרו בהם ענין אלהי באמת לא היה עוזב אותם הוא ובניו. ובזה הסכים משה ויתרו ובניו כי אמנם יתרו חזר אל ארצו כאמרו וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו (שמות יח, כז) ובניו הלכו עם ישראל בלי ספק כמו שהעיד בספר שופטים באמרו ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה (שופטים א, טז):(לג) דרך שלשת ימים. עד ארץ ישראל כי אמנם בשלש מסעות באו עד נכח קדש ברנע במדבר פארן שמשם שלחו המרגלים, כמו שביאר משה רבינו באמרו ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים והוא מקום חנייתם במדבר פארן שהזכיר

145

ספורנו במדבר פרשת בלק פרק כד

 בכל הגוים (ירמיה ל, יא) הנה באדום ומואב תהיה נקמתו ביד ישראל בהיות שתי אלה האומות אויביו מעולם ושבבי בישי (סנהדרין פרק חלק) (קו ב):(יח) והיה אדום ירשה. לחיות ולעופות המדבר כאמרו וירשוה קאת וקפוד (ישעיה לד, יא):והיה ירשה שעיר. לישראל שהוא מכלל קיני קניזי וקדמוני:אויביו. והטעם שתהיה הנקמה במואב ובאדום יותר ממה שתהיה בשאר אומות הוא כי הם היו מעולם אויביו של ישראל:וישראל עושה חיל. ואז יוכל ישראל לעשות חיל. כאמרו ולאום מלאום יאמץ (בראשית כה, כג):(יט) וירד מיעקב. כל אחד מזרעו ישלוט באומות כאמרו והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד (זכריה יב, ח)

146

פנים יפות שמות פרשת בשלח פרק טו

 כנען כיון שעליהם היו באים נמוגו לגמרי, עוד יש לומר כי פחד הפלשתים היה מפני שארץ פלשתים היו רובם מארץ זי"ין עממים, תדע שהרי יצחק גר בארץ פלשתים אע"פ שלא הותר לו לצאת לח"ל, הרי ע"כ שהיה מארץ ישראל לכך אחזום חיל יותר משאר עממים וארץ אדום ועמון ומואב הם קיני קניזי וקדמוני שהובטח לאברהם [ב"ב נו א] ולעתיד אנו מובטחים לירש אותם בביאת משיח בבי"א כדכתיב בישעי י"א [יד] ועפו בכתף פלשתים ימה יחדיו יבוזו - את - בני - קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם:(טז) תפול עליהם אימתה ופחד. לפי פשוטו יש לפרש שהוא לשון בקשה לפי מה

147

פנים יפות ויקרא פרשת מצורע פרק יד

 עמון ומואב שהרי ארץ עמון ומואב רחוק יותר מארץ סיחון ועוג, ותו דאין שום סברא בזה אלא פירושו שבעבר הירדן עצמו היה בו חלק מה שכבש סיחון מעמון ומואב כדכתיב בפ' דברים [א, ה] בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה וגו' וכיון דארץ מואב היא מעשר עממין שהובטח לאברהם שהוא קיני קניזי וקדמוני ושפיר ה"א כיון שירשו אותו חלק כיון שהובטח לאברהם אלא שניתן לבני לוט ירושה עד ימות המשיח וקמ"ל קרא אשר נתתי לאחוזה דאינו אלא שבעה עממין:(לה) אשר לו הבית וגו'. בת"כ שלא ישלח ביד שליח יכול אפילו זקן ואפילו חולה ת"ל והגיד לכהן וכו' יש לפרש

148

פנים יפות במדבר פרשת חקת פרק כ

 מי יודע אם יתקיים אם אין עושין רצונו של מקום לקיים התורה, לכך אמרו דרך ספק ואם מימיך נשתה שאפילו אם לא יהיה לנו הבאר נקנה מאתך בכסף אם נצטרך לשתות מימיך, וימאן אדום ליתן להם דרך והשי"ת הסכים עמו, והטעם בזה מפני שהר שעיר ניתן ג"כ לאברהם אבינו שהוא קיני קניזי קדמוני, והיתה החלוקה עם יעקב שעשו יקח לחלקו הר שעיר, הרי שמחל גם כן יעקב לעשו חלקו בהר שעיר, ויש להם דין אחים שחלקו וקי"ל בפרק המוכר את הבית [סה א] האחים שחלקו אין להם דרך זע"ז כל אחד מוכר לחבירו בעין יפה, והיינו דכתיב בפרשת דברים [ב,

149

פנים יפות דברים פרשת דברים פרק א

 בעבר הירדן בארץ מואב וגו'. נראה ענינו דאחז"ל [ב"ב קנח ב] אוירא דא"י מחכים, ועוד אמרו בכתובות דף ע"ה [ע"א] חד מא"י עדיף כתרי מנייהו וחד מנייהו כי סליק לא"י עדיף כתרי מינן, הרי נתעלו ג' מדריגות בבחינת החכמה בבואם בארץ מואב, כמשחז"ל [ב"ב נו א] בפרשת חוקת כי קיני קניזי קדמוני הוא עמון ומואב ואדום, אלא שנשתנו לעמון ומואב על זמן ידוע לשי"ת, כי הם מוחזקים לנו מאבותינו מאברהם שנתן לו הש"י עשר עממין, וכיון שאחז"ל [גיטין לח א] עמון ומואב טהרו בסיחון הרי שחלק זה שכבש סיחון ממואב יש בו קדושת א"י כמו ארץ ז' עממין, לכך התחיל

150

פנים יפות דברים פרשת נצבים פרק ל

 ביקש הקב"ה לעשות חזקיה משיח, והיינו דאמר קרא לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו, דאז ימהר הש"י ביאת משיח קודם זמנו ותחיה אתה בעצמך באריכות ימים עד שיבוא משיח ואז יבולע המות לנצח, והיינו דאמר אשר נשבע ה' לאברהם ליצחק וליעקב, כי השבועה היה ליתן עשר עממין דהיינו קיני קניזי וקדמוני כדכתיב גבי אברהם [בראשית טו, יט], וליצחק אמר והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך [שם כו, ג] דהיינו עשר עממין, וכ"ש גבי יעקב דכתיב ביה [שם כח, יד] ופרצת ימה וקדמה, וכתיב [שם מט, כו] ברכות אביך גברו על ברכות הורי עד תאות גבעות עולם, וזה

1234567891011121314151617181920