קיני

קיני מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 547 מקורות עבור קיני. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

אדרת אליהו דברים פרק יח

 זו קדשי הגבול. [וכנגד חלק בביזה. ונחלה בארץ. שאין לכהנים כישראל. ע"כ לעומת זה זכו. באשי ה' נגד הביזה. ובנחלתו שהם קדשי הגבול נגד הנחלה. כ"מ בהעתק כת"י]:(ב) ונחלה לא יהיה. זו שבעה עממים: בקרב אחיו. הוא מה שיהיה לעתיד לבא שיירשו עוד ג' עממים והוא קיני קנזי קדמני: ה' הוא נחלתו. הם מתנות שניתנו לכהן בשביל הקב"ה: כאשר דבר לו. אני חלקך:(ג) וזה יהיה משפט. מלמד שמוציא בדיינין: וזה יהיה. פרט לחזה ושוק שאינו מוציא בדיינין. ד"א וזה למעט חולין שפטורין מחזה ושוק. ד"א וזה ללמד על המזיק מתנות כהונה או שאכלן שפטור: מאת העם. ולא מאת

102

אור החיים בראשית פרשת לך לך פרק טו

 שלא באו לידינו בראשונה אלא ז' המאוחרים ואין נכון להקדים המאוחר, אכן ודאי כי מאת ה' היתה זאת להעירך ולהגיד לך כי עיקר הנתינה היא העתידה שיבואו יחד הג' ועמם הנותר מהז' אומות ותקפוץ פיה עולה בראות שבועת ה', וסימן לדבר נתינת הד' מלכים אשר נתן ה' לאברהם ג' כנגד קיני וקניזי וקדמוני והרביעי תדעל מלך גוים רמז אל התאספות הגוים הנשארים בהשבעה הראשונים והבן:

103

אור החיים במדבר פרשת בלק פרק כד

 העמידה) לכוין בתפלתנו כשאנו אומרים לישועתך קוינו וגו' לבקש רחמים על משיח בן אפרים שלא יהיה נהרג במלחמה:ואומרו ומחץ וגו'. יתבאר על פי דבריהם (ב"ר פמ"ד) שאמרו כי ג' עמים אשר אמר ה' לאברהם לבד מהז' שכבר הגיעו לפרק השג יד ישראל הם עמון ומואב ואדום, והם הרמוזים במאמר קיני קניזי קדמוני, והוא אומרו ומחץ פאתי מואב פירוש המשיח האמור יאבד מואב ולא ישאיר לו פאה בכל זויותיו, ולזה דקדק לומר פאתי:או ירמוז שיקדים דוד וימחצם וימדדם ומלך המשיח יאבד פאותיו הנשארים מהם, וכנגד עמון אמר וקרקר כל בני שת, ויחסם לשת לפי שהם חשופי שת, ולפי ששמם

104

אלשיך שופטים פרק א

 ואגבו סיפר איך נתאמת כי מה' היתה לו, כי ראו כי קשתה ידו על ילידי הענק, אך הענין היה אחרי מות יהושע, כי על כן סופר גם פה כי הוא מקומו. ודברי בת כלב אל אביה (פסוק טו) וענין רז"ל הזכרנום בספר יהושע (טו יט):(יב - טז) ובני קיני חתן משה עלו כו'. הסמך זה פה יהיה במה שאמרו ז"ל (עי' עבודה זרה כד סוע"ב) כי דביר הנזכרת היא התורה, שלש מאות הלכות שנשתכחו באבלו של משה, והחזירם עתניאל בפלפולו (תמורה טז א). וזהו אשר יכה את קרית ספר ולכדה כו' (פסוק יב). והנה ידוע כי עתניאל הוא יעבץ (תמורה

105

אמת ליעקב דברים - הערות פרק ב

 הערות פרק ב6. עיין מש"כ רבינו על זה בפרשת חקת [כ' פכ"ג].7. כוונת רבינו למה שכתוב בפרשת לך לך [ט"ו פי"ח]: כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת גו' את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני, ופירש"י: אדום מואב ועמון והם קיני קנזי קדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד וכו', ודו"ק. ועיין בחידושי רבינו שם.

106

רבינו בחיי שמות פרשת יתרו פרק יח

 משה את חותנו וישב למקומו, אבל אמר: "וילך לו אל ארצו", הכוונה שהלך שם לגייר בני משפחתו וחזר למשה ועודנו בהר סיני. וכן דרשו רז"ל: (מכילתא יתרו פרשה ב) אמר יתרו הריני הולך ומגייר את בני מדינתי שאביאם תחת כנפי שמים, יכול שהלך ולא חזר, ת"ל (שופטים א, טז) "ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים". ונסמכה פרשת יתרו לפרשת עמלק לפי ששניהם היו זה הפך זה, כי עמלק בן עשו הקרוב לנו עשה עמנו רעה שבא ממרחק להלחם כנגדנו במדבר, ויתרו שהיה מן האומות עשה עמנו טובה שהיה לנו לעינים בדרך המדבר, ונצטוינו לשלם לכל אחד ואחד גמולו הראוי,

107

רבינו בחיי במדבר פרשת בלק פרק כד

 שהיא מלכות רומי מזרע עשו שנאמר עליו: "ואחריתו עדי אובד", עד שיבא מי שעתיד להעבירו מן העולם, שנאמר: "מחה אמחה".(כא) וירא את הקיני. משפחת יתרו, כמו שכתוב: (דברי הימים - א ב, כה) "המה הקינים", וכתיב: (שופטים ד, יא) "וחבר הקיני". "ושים בסלע קנך", על שם ששמו קיני הוזכר במשלו קן, כלומר אילו הייתי משים מושבך החזק גבול כקן העוף משם תרד.(כב) כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך. כלומר עד מתי תשבך אשור, לא יעזבך כי אם היית לבער. ואשור לשון נקבה, וטעמו: מחנה אשור, כמו: (איוב א, טו) "ותפול שבא", וכן: (שמואל - א יז, כא)

108

רבינו בחיי דברים פרשת שופטים פרק יח

 רבינו בחיי דברים פרשת שופטים פרק יח(ב) ונחלה לא יהיה לו. זו נחלת שאר עממין, כלומר נחלת שאר עמים, והם: קיני קנזי וקדמוני. בקרב אחיו. זה נחלת חמשה, כלומר חמשה אחיו, שהרי בני לאה ששה היו, ולוי חמשה אחים מאב ואם היו לו. ה' הוא נחלתו. כי הוא היה עשירי בבנים ממטה למעלה, וכמו שהזכרתי בפרשת ויקח קרח, ולכך אמר: ה' הוא נחלתו, ומזה נתן לו המעשר.(ג) וזה יהיה משפט הכהנים. נסמכה פרשה זו לשל מעלה, לפי ששם הזכיר שאין לבני לוי נחלה, ועתה בא לומר כי חקי המתנות האלו הם נחלתם מאת ה' יתעלה. ודרשו רז"ל במסכת

109

רבינו בחיי דברים פרשת שופטים פרק יט

 ח) ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך. פרשה זו הבטחה לעתיד, והוא מה שנאמר לאברהם בין הבתרים: (בראשית טו, יח) "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת", ושם מונה והולך עשר עממין, כבשו השבעה בימי יהושע, ונשארו שלשה, קיני, קנזי, וקדמוני, שלא כבשום מעולם אבל הם לעתיד. ולשון "ואם" לשון ודאי, ויורה על זה מה שאמר "כאשר נשבע", כלומר שבועה יש בדבר זה. וכמוהו: (שמות כ, כב) "ואם מזבח אבנים תעשה לי", שהוא לשון ודאי, וכן: (שמות כב, כד) "אם כסף תלוה", וכן: (ויקרא ב, יד) "ואם תקריב מנחת בכורים", שהרי מצאנום בתורה במקום אחר

110

בעל הטורים במדבר פרשת נשא פרק ה

 והתודו. רמז שכל המומתים מתודים בעת יציאת הנפש (ספרי):(ט) וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה. מוקי לה בספרי בבכורים. יקריבו בגימטריא הם הבכורים:(י) ואיש את קדשיו לו יהיו. וסמיך ליה פרשת סוטה. לומר שמי שמשהה קיני הנשים ואינו מקריבם, כדרך שעשו בני עלי (שמואל א ב, כב), הוי כאילו שכבום (עיין שבת נה ב):(יז) ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן. בירושלמי (סוטה פ"ב ה"ב) למה מים ועפר וכתב. מים ממקום שבאת. עפר למקום שהולכת. כתב שהיא עתידה ליתן דין וחשבון:בקרקע. ב' במסורת. ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן. ואידך ואם יסתרו

1234567891011121314151617181920