קידוש

קידוש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7640 מקורות עבור קידוש. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק שישי

 שטיבולו במשקין צריך נטילת ידים.ולא משינן אלא ממנא דתנן (ידים פ"א מ"ב) בכל הכלים נוטלין לידים ואפילו בכלי גללים בכלי אבנים בכלי אדמה. ואין נוטלין לידים לא בדופנות הכלים ולא בשולי המחץ ולא במגופת החבית ולא יתן לחבירו בחפניו, מאי טעמא, אסמכונון רבנן על מי חטאת א"נ על קידוש ידים ורגלים דמקדש דקא תני (שם) אין ממלאים ואין מקדשין ואין מזין מי חטאת אלא בכלי.אמר רב חייא בר אשי אמר רב (סוטה ד ב) מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה שמא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים. אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה. תניא נמי הכי מים

62

ספר הלכות גדולות סימן ב - הלכות קידוש והבדלה

 להבדלה, מאי לאו לעקירת שולחן, לא למפה.[פסק] והיכא דגמרי סעודתייהו מקמי דקדיש ועד דמאשו ידיהו קדיש יומא ליברכו ברישא ברכת המזון ולידכרו דשבתא או דיום טוב וליסבון כסא אחרינא וליקדשו עליה, דאמר מר (שם קב ב) גמרו מביאין לו כוס ראשון אומר עליו ברכת המזון והשני אומר עליו קידוש היום, ולמרינהי לתרויהו על חד כסא אמר רב הונא בר חיננא אמר רב ששת לפי שאין אומרים שתי קדושות על כוס אחד, מאי טעמא, אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות. ואי קשיא לך יום טוב שחל להיות אחר השבת דאמרינן קידוש היום והבדלה על חד

63

ספר הלכות גדולות סימן ז - הלכות שבת פרק עשרים ושלושה

 וחי בהם, וחי בהם ולא שימות בהם, ואי חיישינן לספיקא, זימנין דלא מיקים וחי בהם, הילכך נציל מספיקא כי היכי דניקיים וחי בהם ולא שימות בהם, וכן הלכה.(שבת קמג א) גרעינין מותר לטלטלן, הואיל וחזיאן לאוכלי בהמה, ודוקא דארמיאתא.(יומא פו ב) מפרסמין את החנפים בשבת מפני קידוש השם.(שבת סו ב) תנו רבנן יוצאין באבן תקומה בשבת, ולא שהפילה אלא שמא תפיל, ולא שעיברה אלא שמא תתעבר ותפיל, רבי מאיר אומר אף משקל אבן תקומה, והלכתא כרבי מאיר מדקמתרצינן איליבה הוא דכוין ותקל, וקאמרינן בעי רב אשי משקל דמשקל מאי, מדקא מיבעיא ליה לרב אשי משקל דמשקל, מכלל

64

ספר הלכות גדולות סימן ט - הלכות חנוכה

 עליה כלי, עולה לכמה בני אדם, לא כפה עליה כלי, נעשית כמדורה ואפילו לאחד אינה עולה.אמר רבא פשיטא לי נר חנוכה ונר ביתו, נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו, נר ביתו וקידוש היום, נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום איזה מהן עדיף, קידוש היום עדיף דתדיר, או דילמא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא, בתר דבעיא הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא דאיפשר דמקדיש אריפתא.[עמוד קנח] [פסק] והיכא דבעי אדלוקי נר חנוכה ונר שבת, ברישא מדליק דחנוכה והדר מדליק דשבתא, דאי אדליק דשבת ברישא איתסר ליה לאדלוקי דחנוכה משום דקבלה

65

ספר הלכות גדולות סימן כז - הלכות ציצית

 לא בא לעולם.[פסק] (ברכות מג ב) ומבעי ליה לאיניש למיקם בבי שימשי עד דמקדש שליחא דציבורא על כסא דקידושא ואמר מקדש השבת ולא ליתיב משום דמעלי לברוכי. ומיבעי ליה לאיניש לאוגודי בברוך ה' המבורך באפוקי שבתא דניתצל מן היזיקא דההיא שבתא.ועד דהוו שיתא דלא שמיע להו קידוש או ברכו לא מתבעי לאשלומי בהדייהו וכן הלכה.סליקו להו הלכות ציצית

66

ספר הלכות גדולות סימן נד - הלכות עבודה זרה

 קטילנא לך, אמר ליה ליקטלך ולא תקטול, מי יימר דדמא דידך סומק דילמא דחברך סומק טפי.כי אתא רב דימי א"ר יוחנן הא דאמרת כל עבירות שבתורה יעבור ואל יהרג לא שנו אלא שלא בשעת השמד אבל בשעת השמד יהרג ואל יעבור, מאי טעמא, כיון דגזרה למיעקרה למילתא הוי קידוש השם וקרינן ביה (ויקרא כב, לב) ולא תחללו את שם קדשי, ואפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבר, מאי מצוה קלה, אמר [עמוד תקצב] רב אפילו ערקתא דמסאנא דאיסורא דרבנן היא ולא מינכרא מילתא. (סנהדרין עד ב) וכמה פרהסיא, אמר רבי יעקב א"ר יוחנן אין פרהסיא פחותה מעשרה בני אדם וכולהו

67

ספר הלכות קצובות הלכות יום הכיפורים

 יין בשבת יקדש מבעוד יום באותו יין שימצא וישתה ולאחר כן אסור בעשיית מלאכה שקיבל עליו את השבת אבל בהבדלה אינו מבדיל אלא עד שיצא שבת.[ח] ואם אין לו יין אומר קודם המוציא לחם ואינו אוכל עד שיבדיל ובקידוש אם אין לו יין בערב שבת יעשה קידוש על הפת כיצד רוחץ ידיו ויושב על שולחנו ואומר ויכולו כול' ובמקום בורא פרי הגפן אומר המוציא ואומר אשר קדשנו כולא עד ברוך מקדש השבת.[ט] אבל יום טוב שהוא אחר השבת צריך לומר יקנה"ז ואם אין לו יין יכול להבדיל על הפת אגב קידוש וכך סדורו רוחץ ידיו ואומר המוציא ומתחיל

68

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר שבתות

 הכנסת.והכי א"ר נטרונאי ר"מ, מקדישין ומבדילין בבתי כנסיות אעפ"י שאין אורחין אוכלין שם. ולא מבעיא הבדלה דודאי מבדילין, כיון דאבדיל שליחא דצבורא יצא כל הצבור ידי חובה. והרוצה להבדיל בביתו הרשות בידו, ואם לא רצה או שאין לו יין יצא ידי חובתו בהבדלת שליח צבור, אלא אפילו קידוש דהלכה רווחתא היא אין קידוש אלא במקום סעודה, אעפ"י כן יקדשו על היין בבתי כנסיות. מה טעם, שהטעמת יין של קידוש שבת, רפואה. וזה שטועם הצבור כולו, לא שחובה היא לטעום, שחובה הוא לשמוע קידוש בלבד, וכיון ששמע קידוש יצא ידי חובתו ואין צריך לטעום. וזה שמקדש ומטעים לצבור, משום רפואה,

69

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר מוצאי שבת

 אבן מן הארץ ואומר המבדיל בין קדש לחול.אעפ"י כן לא סבירא לן דמברך אלא על היין, ואפילו בפת אין מבדילין. דהכי אמר רב עמרם ריש מתיבתא אין מבדילין על הפת כל עיקר, מה טעם שאין דומה הבדלה לקידוש, מפני שקידוש אי אפשר לו שלא לסעוד, דקאמרינן אין קידוש אלא במקום סעודה. וכיון ששלחנו קבוע וסעודתו קבועה ואי אפשר לו שלא לסעוד, מקדש על הפת. במוצאי שבת כלום סעודתו קבועה ושלחנו קבוע ופת מתוקנת לפניו, שנוטל פת ומבדיל עליה, הלכך אין מבדילין על הפת, וכך מנהג בשתי ישיבות.ר' צדוק אומר כל שאינו מבדיל על היין במוצאי שבתות או אינו

70

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר פסח

 לקדש בפסח בבתים הרבה כיצד יעשה,אילולא ברכת המזון שמעכבת, שכיון שבירך ברכת המזון שוב אין לו רשות לטעום אלא כוס ד' בלבד, שכך שנינו, בין שלישי לרביעי לא ישתה, היתר גמור היה לקדש אפילו בבתים הרבה. ואם כלם למדים ברכת המזון יש תקנה.כיצד הוא עושה מקדש בבית ראובן קידוש היום ונוטלין ידיהם ומברכין ענט"י. ומביאין מה שמבקשין משאר ירקות חוץ מחזרת, ומברכין בורא פרי האדמה ומטבילין בחרוסת ואוכלין.וחוזרין ואוחזין כוס אחר ואומר מה נשתנה, ועבדים, והגדה, והלל עד חלמיש למעינו מים. שכך אמרו חז"ל עד היכן הוא אומר, בש"א עד אם הבנים שמחה, וב"ה אומר עד חלמיש

1234567891011121314151617181920