קידוש

קידוש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7640 מקורות עבור קידוש. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק א

 ומחצה ושתי ידות שעה וע"ג חלקים, ונשארו מהם שעה ותפ"ה חלקים: ולימים. כמשמעו: ולשנים. למנות בהם שנים שנה אחר שנה, כי לולא כן לא היינו יכולין למנות שנים. ד"א והיו לאותות, אלו שבתות, שנא' כי אות הוא ביני וביניכם (שמות לא יג): ולמועדים. אלו רגלים: ולימים. ראשי חדשים: ולשנים. זה קידוש שנים. אמר רב נחמן והוא סימן טוב, עשו מונה לגדול, והוא מושל ביום כדרך שעשו מושל בעולם הזה, יעקב מונה לקטן והוא מושל בעולם הזה מעט וכולו לעתיד, כי הרקיע מתגלגל במערב, וכל המאורות הולכים אל המערב, שנאמר וצבא השמים לך משתחווים (נחמיה ט ו), כי שכינה במערב לפיכך

32

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק יז

 נשארו ד' ימים שהן בין ר"ה לר"ה: וא"ת היאך תקנו אחרונים תיקון הדחיות חידוש על תיקון הראשונים שהיו מקדשים ע"פ הראייה, בין באחד בשבת בין בד' ובין בו', בכל עת שהיתה הלבנה נראית, זו תשובתו, כי התורה אמרה אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש (ויקרא כג ב), קריאת קידוש המועדים בישראל תלוים, שאפילו בימי הנביאים לא היו ישראל הולכים אלא אחר קידוש בית דין שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים (שמות יב ב), כזה ראה וקדש, שאין הדבר תלוי בראיית הלבנה, כי אם בקידוש בית דין, שיהיו בית דין מעיינין בו, ואמרו מקודש מקודש. ואמר תקעו בחדש שופר

33

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת יתרו פרק כ

 מד' דורות:סימן וו) ועושה חסד לאלפים. מדת פורענות עד ארבעה דורות, אבל מדת הטובה לאלפים, ולהלן הוא אומר לאלף דור (דברים ז ט): לאוהבי ולשומרי מצותי, הא למדת שכל מי שהוא שומר מצות אלהינו הוא אוהבו: ד"א לאוהביו ולשומרי מצותיו. אלו שנחבטין ושנהרגין על קידוש השם, למה יוצא ליהרג, על שמל את בנו, למה יוצא לישרף, על שקרא בתורה, למה יוצא ליצלב, על שאכל מצה, למה זה לוקה מאה פרגול, על שנטל את הלולב, למה אלו נהרגין, על שלא כפרו ביוצרם, לכך נאמר לאוהבי ולשומרי מצותי: עד כאן דבור שני, לפיכך בו ב' טעמים שנקרא פסוק פסוק והוא

34

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת תצוה - כי תשא פרק ל

 אהרן ובניו ממנו. כמער איש לויות היה לו לכיור, כדרך שעשה שלמה בבית עולמים:סימן ככ) בבואם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו. זה מיתה בידי שמים: או בגשתם אל המזבח. לפי שיש רחיצה בלא ביאה, כגון שהיה עומד ומשמש כל הלילה, לאורה טעון קידוש ידים ורגלים, שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון קידוש ידים ורגלים:סימן כאכא) ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו. כדתנן ואלו שבמיתה, שתויי יין, ופרועי ראש, מחוסרי כפרה, ומחוסר בגדים, ושלא רחץ ידים ורגלים: והיתה להם חק עולם. להביא בית עולמים:סימן כגכג) ואתה קח לך. שתהא גזבר עליה: בשמים ראש. שאין למעלה

35

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת כי תשא פרק לא

 ועמה בשלום:סימן טוטו) ששת ימים תעשה מלאכה. בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, מלאכתן נעשית על ידי אחרים, ואם לאו ששת ימים תעבוד [וגו'] (שמות כ ט) שאפילו מלאכת אחרים נעשית על ידן: ויום השביעי שבת לה' אלהיך (שם י), מלמד שאין השבת צריכה קידוש בית דין, לפי שהשבת מקודשת היא, ואינה מסורה לבית דין:סימן טזטז) ושמרו בני ישראל את השבת. ר' נתן אומר חלל עליו שבת אחת, כדי שישמור שבתות הרבה: לעשות את השבת. כי מי שמשמר את השבת כאילו הוא עשאה:סימן יזיז) ביני ובין בני ישראל. ולא לבין העובדי כוכבים: אות הוא

36

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת פקודי פרק מ

 סימן לל) וישם את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח. מיכן אמרו תיכף לנטילת ידים ברכה:סימן לבלב) בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו. שאילו היה עומד ומקריב כל הלילה, לבקר צריך קידוש, שכל המשנה מעבודה לעבודה צריך קידוש:סימן לגלג) ויכל משה את המלאכה. ללמד שכל הגומר את המלאכה נקראת על שמו:סימן לדלד) ויכס הענן את אהל מועד:סימן להלה) ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד. וכתיב ויבא משה בתוך הענן (שמות כד יח), מלמד שנעשה לו שביל ונכנס לתוך הענן, אבל כאן לא יכול לבוא עד שקראו אותו, שנאמר

37

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת צו

 ויש אומרים חמש עשרה שלש באהרן וי"ב בבניו שנא' (במדבר ג) ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר וכתיב (שם) אלה שמות (בנות) [בני] אהרן הכהנים (חמשה) [המשוחים] וגו' וטעון זריקה על גבי המזבח וטעון להזאות. ויש אומרים תשע ויש אומרים ט"ו כענין של מעלה למדנו שלא שלם קידוש אהרן ובניו אלא בהזאת הדם:[ח, לא] ויאמר משה אל אהרן ואל בניו. כמו שנאמר בו אתה תצוה. ואכל אהרן ובניו בשר האיל וגו' והנותר בבשר ובלחם. פירושו והנותר מבשר ומלחם ב' תחת מ"ם משמש:[ח, לג] ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים. שבע פעמים כתיב בפרשת המלואים

38

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת שמיני

 גדול אני מקדשו והייתי אומר בי או בך הבית הזה מתקדש ועכשיו נמצאו שני בניך גדולים ממני וממך שבהם הבית הזה נתקדש. כיון ששמע אהרן כך צדק עליו את הדין שנא' וידום אהרן. וכן הוא אומר (שמות כט) ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי. כיון שידע אהרן שמתו בניו על קידוש שמו של הקב"ה מיד שתק. כמה גדולה שתיקה שהרי אהרן קבל שכר עליה וכן דוד אומר (תהלים לז) דום לה' והתחולל לו. שלמה אומר (קהלת ג) עת לחשות ועת לדבר:[י, ד] ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עוזיאל דוד אהרן. מה ת"ל דוד אהרן והלא כבר נאמר

39

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אמור

 את שנתעבדה בה עבודה. ואשה לא תתנו מהם. אלו החלבים. מהם. אפילו מקצתם. על המזבח. זה הדם. לה'. לרבות שעיר המשתלח:[כב, כג] ושור ושה שרוע וקלוט. שנשמטה ירכו. וקלוט. שפרסות רגליו דומות של סוס ושל חמור שאינן סדוקות. נדבה תעשה אותו. לבדק הבית. ולנדר לא ירצה. זה קידוש מזבח שנאמר בו ונרצה לו לכפר עליו:[כב, כד] ומעוך וכתות ונתוק וכרות. בגיד. לא תקריבו לה'. שלא יקבל הדם. ובארצכם לא תעשו. כל שבארצכם לא תעשו. אפילו התרנגול אפילו הכלב מכאן שאין מקבלין שקלים מן הכנענים. שמהן היו מקריבין תמידין:[כב, כה] ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם

40

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת נשא

 מה נתגאית בדבר שאינו שלך שסופו להיות רמה ותולעה. העבודה שאני מקדשך לשמים. מיד גלחתי את ראשי. ונשקתיו על ראשו. ונמתי לו בני ירבו כמותך עושין רצון המקום בישראל עליך נתקיים איש או אשה כי יפליא וגו'. שהרי נזירתך היתה לשמים:מיין ושכר יזיר. לעשות יין מצוה כגון קידוש היום. כיין הרשות. יין ושכר. הוא יין הוא שכר לפי שהיין משכר אלא שדברה תורה שתי לשונות כאחד. וכן שחיטה וזביחה אחת היא וכן הרמה וקמיצה אחת היא. וכן בנגע. שפלה היא עמוקה אלא שדברה תורה בשתי לשונות. וכן אות או מופת אחד הוא. רבי אלעזר הקפר אומר יין זה מזוג.

1234567891011121314151617181920