קידוש

קידוש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7640 מקורות עבור קידוש. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

מלבי"ם ויקרא פרשת אחרי מות

 זהב. וזה שיטבול בעת שמשנה מבגדי זהב לבגדי לבן למד ממ"ש בראש הענין ורחץ בשרו במים ולבשם. ודעת רבי שממש"ש בגדי קדש הם למדנו שה"ה כשמשנה מבגדי לבן לבגדי זהב צריך טבילה כמ"ש בספרא וכמו שפי' במשנה ד ה. ולכן פי' שמ"ש כאן ורחץ בשרו במים שמיותר בא ללמד על קידוש ידים ורגלים. (שהגם שבכ"מ שאמר ורחץ במים הוא הטבילה שעל הקידוש אמר תמיד ירחצו מים בלא ב' השימוש. תפס לשון טבילה ללמד שהטבילה דומה לקידוש שיהי' במקום קדוש. כי רחץ כולל טבילה וקידוש ובכ"ז עקרו בא כאן משום הקידוש. כ"פ ביומא (דף לב ע"ב). וכן דעת יב"ע שעמ"ש בפסוק

192

מלבי"ם ויקרא פרשת אמור

 יז), שכל אלה אין נוהגים בבמה כמ"ש בפרק בתרא דזבחים. וכן במ"ש לדורותיכם גבי שבת וגבי מועדות וגבי חלב ודם וגבי מצה ומרור. נכון ג"כ עפמ"ש בקדושין (דף לז) השתא דאמרת חובת הגוף נוהג בין בארץ בין בח"ל מושבות דכ"ר גבי שבת ל"ל. אצטריך סד"א הואיל ובענינא דמועדות כתיב תיבעי קידוש ב"ד כמועדות. ולפ"ז אצטריך לדורותיכם אצל שבת ומועדות כי אין קידוש ב"ד אלא ביהודה כמ"ש רש"י שם, עוד אומר שם מושבות דכ"ר גבי חלב ודם ל"ל סד"א הואיל ובענינא דקרבנות כתיב בזמן דליכא קרבן לא נתסר, מושב דכ"ר גבי מצה ומרור ל"ל, אצטריך סד"א הואיל דכתיב על מצות ומרורים

193

מלבי"ם ויקרא פרשת בהר

 דהא בשבועות (דף טז) אמר מה ירושלים דבר הנאכל בה ויוצא ממנה נפסל, מקדשה, וא"כ הלא אינו דבר הנאכל בה דהא נפסל ביוצא חוץ לירושלים. ורש"י בשבועות (דף טז) כתב שלא ידע במה מקדש ערי א"י, ועי' בתוס' שם (דף טו) כתבו כיון דא"א קדיש בכל דבר) עכ"פ היו צריכים קידוש. ועל זה נקראו בשם ערי חומה, לא על הקפת חומה לבד שע"ז יאמר ערים מוקפים חומה. רק על קדושת החומה שמתפשטת בכל העיר. וז"ש עיר חומה המוקפת מימות יהושע בן נון. ודעת תנא דמימרא זו שהיא אליבא דר' ישמעאל בר"י שקדושת יהושע נתבטלה והוצרך עזרא לקדש שנית ולכן מנה

194

מלבי"ם מלכים ב פרק ה

 רמון, ר"ל בהשתחויה שאעשה לבדי בפ"ע שיש בזה איסור: יסלח ה' לעבדך בדבר הזה. ר"ל בדבר הזה שלקחתי אדמה מכאן לבנות מזבח וליחד עבודתי אליו, ע"י דבר הזה יסלח ה' גם על השתחויה השניה, כיון שיודע שיחדתי עבודתי אליו, והשתחויה לבית רמון רק מיראת המלך, ובן נח אינו מצוה על קידוש השם:(כ) הנה חשך אדוני. גחזי התרעם על שלא לקח ממנו עכ"פ שכר רפואה, כי ע"פ הדין אין לרפאות העכו"ם ואם יצטרך לרפאותו אין לרפאותו בחנם, וא"כ הגם שהוצרך לרפאותו, והגם שצדק מה שלא לקח ממנו דרך מתנה שחשש דאזיל ומודה לע"ז, וז"ש הנה חשך אדוני את נעמן מצד

195

מלבי"ם ירמיהו פרק יא

 נזהר ממנו, כן לא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות להרגני, ורצו להרגני באופן שלא יודע כלל שנהרגתי על ידם: כי אמרו נשחיתה עץ בלחמו. ניתן בלחמו עץ משחית ר"ל סם המות, ובזה נכריתנו מארץ חיים ושמו לא יזכר עוד, כי הנביא הנהרג ע"י חרב, שמו נזכר בכל דור שנהרג על קידוש השם אבל הוא יומת באופן שלא יודע לאיש:(כ) וה' צבאות שאתה שופט צדק ובוחן כליות ולב. ר"ל א"א שיצא מאתך דין מעוקל מצד הטיית הדין עצמו כי אתה שופט צדק, ולא מצד שלא תדע אמתת הדבר ע"י שהיה זה רק במחשבתם, כי אתה בוחן כליות, אבקש מאתך אראה

196

מלבי"ם זכריה פרק ט

 יהיה משלו מים עד ים היינו מים המזרחי עד ים המערבי, ומנהר היוצא מעדן עד אפסי ארץ מדרום לצפון:(יא) גם את. מוסב אל בת ציון ובת ירושלים שהזכיר, שהם האומה בכללה, בדם, שיעור הכתוב, בדם בריתך אין מים בו שלחתי אסיריך מבור, ע"י שמסרת נפשך על קידוש השם במשך זמן הגלות ושמרת דם ברית מילה ולא רצית להמיר דם במים, שהיו אומרים לך שדי טבילה או הזית מים והוא נכנס תחת דם מילה, ואתה שמרת דתך ושמרת דם ברית אשר אין בו מי הזיה רק דם מילה, ר"ל שלא המרת דתך, וע"י זכות זה שלחתי אסיריך מבור, שהיית אסור

197

מלבי"ם תהלים פרק לא

 עת רעה ממך נגזרו, א"כ הצילני מיד אויבי הם הזיפים, ומרודפי שאול ואנשיו:(יז) האירה פניך על עבדך, שתושיעני ע"י השגחה גלויה עד שכולם יראו פניך והשגחתך, והושיעני בחסדך שהחסד אין לו גבול, וזה יהיה כדי.(יח) ה' אל אבושה כי קראתיך, כדי שיהיה קידוש השם וידעו כולם שהקורא אותך לא יבוש, ובהפך יבושו רשעים כי יכרתו וידמו לרדת לשאול:(יט) תאלמנה, אחר שראה השגחת ה' עליו יאמר, מעתה תאלמנה שפתי שקר הם שפתי הכופרים, הדוברים על צדיק על ה' הצדיק, דברי עתק בגאוה ובוז, שאומרים שאין ה' משגיח בעולמו ואין שכר ועונש, ושהעולם הפקר, ועתה ע"י שיראו השגחתך איך

198

מעשי ה' מעשי מצרים פרק כד (פירוש ההגדה)

 שהמגיד בלתי שאלה לא יצא ידי חובתו, והצריכו לעשות כמה שינויים כדי שישאלו, שהתורה לא חייבה לעשות רק אכילת המצה והמרור והפסח שהם זכר לענין הנסים שהיו.ספק שני, למה לא ישאל על שאר השינויים, והלא אין לך שינוי גדול מזה שבשאר הלילות של יום טוב תיכף אחר קידוש אנו בוצעים המוציא על הפת, ואנו אוכלים סעודתנו, והלילה הזה אנו מוזגים כוס שני ועונין עליו כמה דברים וקורים הלל.ומהרי"א טען למה לא שאלו על הפסח ועל חיוב ארבע כוסות ועל פעמיים נטילת ידים, ובאמת לא הבנתי דבריו שבזמן שבית המקדש קיים ודאי היו שואלין ואומרים שבכל הלילות אנו אוכלים

199

מעשי ה' מעשי תורה פרק ז (פרשת יתרו)

 ששמר את השבת חייב מיתה, אשר כבר אמרנו טעם למאמרם זה חלק א' פרק י"ג, הנה ודאי הרואה זה שאנחנו לבד שומרים את השבת, ידע שהוא בשביל שהוציאנו ממצרים ואנחנו עבדים לו, והרואה אדם שהוא שובת, ידע שזהו מזרעם של יוצאי מצרים, והדברים פשוטים ומיושבים על נכון.ובנוסח קידוש לילי שבתות מבוארים הדברים יותר היותם כן, באומרו כי הוא יום תחילה למקראי קדש זכר ליציאת מצרים כי בנו בחרת וכו' עד ושבת קדשך ברצון הנחלתנו, כאילו יאמר בפירוש שהשבת הוא זכר ליציאת מצרים כיון שבנו בחר ושבת הנחילנו ולא לזולתנו. ובזה ירווח לנו מאד מה שיקשה בנוסח הקידוש שיש בו

200

מעשי ה' מעשי תורה פרק כח (פרשת חקת)

 אבל בחושבם שהקב"ה לא אמר להם רק מהסלעים האחרים, שאין רצונו לעשות יש מאין, וחשבו כן באומרו ונתן מימיו כנראה שיתן המים המוכנים שבו, לא שיבראו או יביאם שם מחדש, ולכן אמרו כיון שהקב"ה לא אמר לנו על הסלע הזה הנוציא לכם אנחנו, מה כוחנו ומה גבורתנו, ובזה יצדק שהיה קידוש ה' גדול להוציא מאותו הסלע, ורצותם המים מאותו הסלע, יצדק שהיה נסיון לה' לא בקשת מים, וגם ישראל הבינו שמשה כשהיכה הצור לא היה חושב להוציא מים, שמתוך דבריהם שאמרו דרך תימה המן הסלע הזה כבר מבואר שהם לא ידעו שיצאו מים.ויתיישב מאד גם כן אומרו המן הסלע

1234567891011121314151617181920