קידוש

קידוש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7640 מקורות עבור קידוש. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ו

 לאל גומר עלי שהסכים הקב"ה עם דוד. [שמואל ב כא ט] והמה הומתו בימי קציר בתחילת קציר שעורים ותקח רצפה בת איה את הבגד ותטהו לה על הצור מהו על הצור א"ר אושעיה שהיתה אומרת [דברים לב ד] הצור תמים פעלו. ר' בא בר זמינא בשם ר' הושעיה גדול הוא קידוש השם מחלול השם בחילול השם כתיב [שם כא כג] לא תלין נבלתו ובקידוש השם כתיב [שמואל ב כא י] ויהו תלויים עד נתך מים עליהם. מלמד שהיו תלויים מששה עשר בניסן עד שבעה עשר במרחשון והיו עוברין ושבין אומרים מה חטאו שנשתנה עליהן מידת הדין והיו אומרים להן על

12

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ראש השנה פרק ג

 על פרשת שילוח עבדים הדא הוא דכתיב [ירמי' לד יד] מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי וגו'. תני בשם רבי נחמיה [משלי לא יד] היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר א"ר יוחנן זו דברי רבי יודא ורבי יסא אבל דברי חכמים קידוש ב"ד ותקיעת שופר והשמט כספים משמיטין ניחא קדוש בית דין ותקיעת שופר השמט כספים לא בסוף הן משמיטין. רבי זעירה שמע לה מן הדא [דניאל י יב] ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך. כבר נשמעו דבריך. א"ר

13

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ד

 לו כגון לוליינוס ופפוס אחיו שנתנו להם מים בכלי זכוכית צבועה ולא קיבלו מהן אמר לא אתכווין משמדתון ולא אתכווין אלא מיכל פיתא חמימה כמה הם רבים רבנן דקיסרין אמרין עשרה דכתיב [ויקרא כב לב] ונקדשתי בתוך בני ישראל רבי אבונה בעי קומי רבי אימי עכו"ם מהו שיהו מצווין על קידוש השם א"ל ונקדשתי בתוך בני ישראל ישראל מצווין על קידוש השם ואין העכו"ם מצווין על קידוש השם ר' נסא בשם ר' אלעזר שמע לה מן הדא [מלכים ב ה יח] לדבר הזה יסלח ה' לעבדך וגו' ישראל מצווין על קידוש השם ואין העכו"ם מצווין על קידוש השם רבי אבא

14

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה ג

 שם /דברים/ כד ב+ והלכה והיתה, מקיש הוויה להליכה, מה הליכתה בשטר, אף הוויתה בשטר. - ר' עקיבא אומר, הרי הוא אומר, אם אחרת יקח לו, מקיש תחתונה לעליונה מה עליונה בכסף, אף תחתונה בכסף. - לאמה. לאמה אחת הוא מוכרה ואינו מוכרה לשתי אמהות; רבי יוסי הגלילי אומר נמצינו למדין שמקדשה קידוש אחר קידוש וקידוש אחר אמהות, אבל לא אמהות אחר קידוש ואין צריך לומר אמהות אחר אמהות. לא תצא כצאת העבדים. לא תצא בראשי איברים כדרך שהכנענים יוצאים; אתה אומר, לא תצא בראשי איברים כדרך שהכנענים יוצאים, או אינו אלא לא תצא בשנים וביובל כדרך שהעברים יוצאים, ת"ל +דברים טו

15

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כא

 שנת [שבע האמור בהש]מט מלוה בסופה ולא בתחלתה אף כאן בסופה [ולא בתחל]תה נראה למי דומה דנין דבר שתלוי ביובל מדבר [שתלוי ב]יובל ואל יוכח השמט מלוה שאין תלוי ביובל או לך לכה [לד]רך זו דנין דבר שאין צריך קידוש בית דין מדבר שאין צריך [קי]דוש בית דין ואל יוכיח יובל שצריך קידוש בית דין ת"ל [שש] שנים יעבד ובשביעית יצא אמ' מעתה בתחלתה ולא בסופה בבב ובשביעית יצא לחפשי חנם מיכלל שנא' וכי תשלחנו חפשי מעמך וגומ' (דב' טו יג) [מ]למד שמצוה [לו]מר לו צא יכול אם אמ' לו צא הרי הוא

16

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק ל

 פסוק כ(כ). יאמר בבואם אל אהל מועד מה ת"ל או בגשתם אל המזבח אלו כן הייתי אומר בין נכנס לעבודה בין שלא לעבודה חייב ת"ל או בגשתם אל המזבח לשרת מה להלן עבודה אף כאן עבודה אלא מעתה יאמר ובגשתם מה ת"ל בבואם אלו כן הייתי אומר להקטרה טעון קידוש לשאר עבודות אינו טעון קידוש לכך נאמר בבאם ובגשתם.פסוק כא(כא). והיתה להם חק עולם חק הוא ממי שאמר והיה העולם. נאמר כן חק עולם ונאמר להלן חקת עולם לו ולזרעו אחריו (שמ' כח מג) מה להלן מחלל עבודה אף כאן מחלל עבודה. לו ולזרעו דבר השווה באהרן

17

ספרא צו - מכילתא דמילואים

 המשוחים אשר מילא ידם לכהן וטעון זריקה לגבי מזבח.(לד) טעון שש הזאות שלש באהרן ושלש בבניו ויש אומרים תשע שלש באהרן ושש בבניו ויש אומרים חמש עשרה שלש באהרן שנים עשרה בבניו, ויז על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו הא למדת שלא שלם קידוש אהרן ובניו אלא בהזאת הדם.(לה) ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד כמה שנאמר להלן ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל וכתיב והנותר בבשר ובלחם באש תשרף מלמד שהמילואים מותריהם לשריפה.(לו) ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים מיכן אמרו בעשרים

18

ספרא אחרי מות פרשה ד תחילת פרק ו

 ו) אם כן למה נאמר ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו הא אינו מדבר אלא בקידוש ידים ורגלים, ומנין ששני קידושי ידים ורגלים על כל טבילה וטבילה תלמוד לומר ופשט ורחץ, ורחץ ולבש, אמר רבי אלעזר ברבי שמעון ודין הוא ומה אם במקום שאינו טעון טבילה טעון קידוש ידים ורגלים, במקום שטעון טבילה אינו דין שטעון קידוש ידים ורגלים, טול לך מה שהבאת או מה להלן אחת כל היום, אף כאן אחת כל היום, ואם כן למה נאמר ופשט את בגדי הבד שאין תלמוד לומר אשר לבש בו וכי עלת על דעתך כלום הוא פושט אלא מה

19

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה ו

 הקב"ה מי שהן שניים מכחישין זה את זה אומות העולם עושין אותן אלוהות, אילו היה אחד אתמהא על אחת כמה וכמה אתמהא, ר' ברכיה בשם ר' סימון שניהם נבראו להאיר שנ' והיו למאורות וגו'.והיו לאותות אילו שבתות, ולמועדים אלו ג' רגלים, ולימים אלו ראשי חדשים, ושנים זה קידוש שנים.(טז) [[ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים]] לך יום אף לך לילה וגו' (תהלים עד טז) לך היום מקלס לך הלילה מקלס, מה היום ברשותך אף הלילה ברשותך, בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום לך יום ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה אף לך לילה, בשעה שאתה עושה לנו נסים

20

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה ח

 אמרו לו תלמידיו לאילו דחיתה בקנה, לנו מה תשיב, אמר להם לשעבר אדם נברא מאדמה וחוה נבראת מאדם, מיכן ואילך בצלמינו כדמותינו, לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש ולא שניהם בלא שכינה. אמר ר' הושעיה בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון טעו בו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קידוש, למה הדבר דומה למלך ואפרכוס שהיו נתונין בקרוכין והיו בני המדינה מבקשים לומר למלך דומיני ולא היו יודעין אי זהו, מה עשה המלך דחפו והשליכו מן הקרוכין וידעו את המלך, כך בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון טעו בו מלאכים, מה עשה הקב"ה הפיל עליו שינה וידעו הכל כי הוא

1234567891011121314151617181920