קידוש

קידוש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7640 מקורות עבור קידוש. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

כלי יקר שמות פרשת בא פרק יב

 לחודשי השנה, על כן צוה אל חי מיד לשחוט הטלה לעין כל רואים. ולקיחתו בעשור לחודש בשליש הראשון של החודש כי אז המזל יותר בתוקפו ואין לאל ידו להציל את הצאן אשר תחת ממשלתו ועל ידי זה יכירו וידעו כי יש אלוה גבוה מעל כל גבוה. ועל כן הקדים מצות קידוש החודש לפי שצוה ליקח השה בעשור לחודש על כן הוצרך להודיעו מאיזה יום יתחיל למנות עשרה ימים אלו, ואמר לו כזה ראה וקדש ומן אותו יום והלאה ימנה עשרה ימים אלו להודיע חולשת בכור המזלות, ובלקותו ילקו כל בכורי מצרים אשר שמו כסלם בבכור המזלות. וזה טעם למה שמסר

182

כלי יקר ויקרא פרשת שמיני פרק י

 אז לא יגיע מוסר זה לכולם, כי הגדולים מערכם יאמרו לא תגיע בעדינו הרע ולא יוקח מוסר זה כי אם לפחותים מהם, ואפילו לשוים להם במדריגה לא יגיע כי כל אחד יטעה לומר אני גדול מחבירי, זולת מי שהכל מודים בו שהוא גדול מכולם ממנו יוקח מוסר לכל. וזהו ענין קידוש ה' כי מאז יראו את ה' קדושיו, וזהו שאמר בקרובי אקדש במי שהוא קרוב אלי יותר מזולתו בו אקדש כי על ידו על פני כל העם אכבד יגיע המוסר לכולם. והוא שנאמר (ויקרא טז א) בקרבתם לפני ה' וימותו, לפי שהיו קרובים אל ה' יותר מזולתם על כן וימותו:

183

כלי יקר במדבר פרשת במדבר פרק ג

 שאמר כי לי כל בכור ביום הכותי וגו', וכי בזמן ההוא נתן ה' לבכורים שררה זו הלא גם מימים קדמונים היתה העבודה בבכורות, ועוד שביום הכותו כל בכור לא נתן לבכורים שום שררה ואדרבה הטיל עליהם עול הפדיון וחייבם ליתן חמשה סלעים בעבור שהצילם ממכת בכורות, ואם כן מה ענין קידוש הבכורות לקידוש הלוים כי ללוים נתן מעלה ושררה ועל הבכורות הטיל עול הפדיון. ואם נאמר שהטיל על הלוים עבדות במה שיעמדו לפני אהרן ושרתו אותו, וכתיב (במדבר ח טז) נתונים נתונים המה לו. ולפי זה שפיר קאמר כי לי כל בכור וגו', לומר שבאותו זמן היה הדין נותן להטיל

184

כלי יקר במדבר פרשת חקת פרק כ

 להאמין בי אלא יאמרו בכח המטה עשה זה ולא ה' פעל כל זאת. ובזה שתים רעות עשו כי לא דיברו אל הסלע כלום, וגם אהרן היה חייב בדבר זה שנאמר ודברתם אל הסלע, ואילו היו מדברים אל הסלע ענין מטה אהרן מה שעשה והיה הסלע שומע ועושה כמעשהו אין לך קידוש ה' גדול מזה, שילמדו הכל קל וחומר מן הסלע, והנה לא די שלא דיברו כלום כדי להחזיק האמונה אלא הכהו במטהו והביא חולשה באמונה. וזה שאמר יען לא האמנתם בי לא גרמתם לאחרים להאמין בי:ואם תאמר הלא מאמר הצאן ובקר ישחט להם (במדבר יא כב) קשה מזה. על

185

כלי יקר במדבר פרשת פינחס פרק כה

 בן אלעזר בן אהרן היה להם מקום לבזותו מכל מקום נכנס בעובי הקורה ולא היה חושש לכבודו. ועוד הגיד לנו הכתוב שהיה משיב חמה בן משיב חמה (סנהדרין פב ב) על כן אחז מעשה אבותיו בידו:בקנאו את קנאתי בתוכם. קנאתי בהם לא נאמר אלא בתוכם לימד על כל קידוש ה' שצריך להיות בתוך בני ישראל דוקא וכמו שנאמר (ויקרא כב לב) ונקדשתי בתוך בני ישראל ולכך נאמר (לעיל כה ז) ויקם פנחס מתוך העדה. והודיע לנו שבחו של פנחס שהיה מוסר נפשו על קידוש ה' ואף על פי שהיה בתוך העדה מקום מסוכן מפני קרובי זמרי מכל מקום שם

186

מלבי"ם שמות פרשת משפטים פרק כא

 היובל כי יוצאת בסימנים, וכיון שאינה נרצעת נסתר הק"ו מן הבן, ואמרינן שרק איש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת א"ע:לט וכי ימכור איש. למד מזה שרשאי למסרה לידי קדושין דהא מן המכירה בא לקדושי יעוד שהם קדושין אחר המכירה וכ"ש שזוכה בקדושיה כשלא מכרה, וי"ל ג"כ שלמד בזה קידוש אחר קידוש, וצ"ל אם מוציאה הוא לידי קדושין מידי אמהות ק"ו לידי קדושיה:מ ולמד שנקנית בכסף מק"ו משפחה כנענית, ובקדושין (דף ה') למד מאמה העבריה, וי"ל שהגמ' לא רצה ללמוד משש"כ דס"ל דיש איסור בש"כ וא"כ אין לומר מה ש"כ שאינה נקנית בביאה דשאני ש"כ דאסור לבא עליה

187

מלבי"ם ויקרא פרשת ויקרא (מקטע א)

 שנאמר שאנדרוגניס ודאי בכלל זכר, כי אז נסתפק בהפך שאפשר שדברה בדרך הדיוק שיהיה זכר גמור, רק שלא נמעטהו ואם יקדיש אנדרוגניס לעולה יהיה ספק הקדש. ולכן כפלה התורה שם זכר להורות זכר דוקא ולמעט אנדרוגנוס ואם יקדיש אנדרוגנוס לעולה לא חל עליו הקדש כלל כמקדיש נקבה לעולה. והנה גבי קידוש שממעט ר"י שאשה פסולה מלקדש מדכתיב ונתן ולא ונתנה, באמת לא נוכל למעט אנדרוגניס אחר שאין שם יתור, וי"ל שדברה תורה בדרך השלוח שאנדרוגניס בכלל זכר ג"כ, ובכ"ז לא נוכל לרבות את האנדרוגניס ג"כ שיהי' בכלל ונתן, די"ל בהפך שהתורה דברה בדרך הדיוק, ולכן אמר ר"י דאנדרוגנוס פסול מלקדש

188

מלבי"ם ויקרא פרשת צו

 בלא ב', ועל טבילת מקוה אמר תמיד ורחץ במים בב', אולם מ"ש ויקרב את אהרן לא נודע ענינו שהלא המקוה לא היה בפתח א"מ, ועוד הלא אהרן כבר היה בא"מ ולמה הקריבו שנית. ופי' חז"ל שפי' שהקריבו למצוה זו, כענין אשרי תבחר ותקרב שאז קיים מצוה זו ראשונה. טבילה ואחריה קידוש ידים ורגלים. וז"ש באותה שעה זכו וכו' [ומ"ש זכו בטבילת יוהכ"פ, היינו כשהיו מפרישין כ"ג ז' ימים קודם יוהכ"פ והיו מטבילין אותו, שפרישת ז' למדו בפ"ק דיומא מכאן, כ"פ הראב"ד]:קע ויתן עליו את הכתונת. מבואר שהלבישו בעצמו, ועי"כ זכה להלבישו במותו, ודברי הספרא כך פי'. שתחלה יאמר. שהי'

189

מלבי"ם ויקרא פרשת שמיני

 שירד אש נכנס בקטורת בלא אש, ואז חטאו נו"א (כמ"ש בס' כד), ולכן הי' יכול משה לכנס עמו כי לא הוקטר עד צאתם, ולמדו עוד בדרכי המדות שמ"ש ויברכו את העם מוסב גם על הביאה, ויבואו ויצאו ויברכו. פי' בבואם וביציאתם ברכו. כי הביאה כ"ש מהיציאה, דביאה חמורה יותר שטעונה קידוש כי יוצא מחול אל הקדש, וכיון שברכו בבואם בודאי עשו שם עבודת הקטורת, שלדעת הרמב"ם הי' ברכת כהנים אחר קטורת (כנ"ל ס' טז) ומזה ראי' שנכנס ללמדו על מעשה הקטורת. [וברייתא זו מובא בירושלמי פ"ד דתענית]:כג וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם. הרינה והנפילה על אפים הם

190

מלבי"ם ויקרא פרשת מצורע

 רחץ בשרו במים דרש בספרא (שם פ"ד מ"ז) שלא יהא מרחיץ אבר אבר, ח] מ"ש אחרי (י"ז י"ז) ובשרו לא ירחץ דריש בספרא (שם פי"ב מי"ג) ללמד דעל כיבוס בגדיו אינו ענוש כרת עיי"ש. ומ"ש בפ' אחרי (ט"ז כ"ד) ורחץ בשרו במים במקום קדוש אינו ענין לכאן שזה נדרש על קידוש ידים כמ"ש בספרא שם וביומא (דף ע"א), (וחוץ מזה נמצא עוד ב"פ וכבס בגדיו ורחץ בשרו בפ' חוקת, ובאר שם בספרי דא' בא להקיש מה אדם בראוי לו אף כלים טובלים בראוי להם והשני י"ל שבא להקיש שגם בכלים יביא במים כאחד כמו בבשרו:קנב ורחץ בשרו וטהר כבר

1234567891011121314151617181920