קידוש

קידוש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7640 מקורות עבור קידוש. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

אמת ליעקב ויקרא פרשת אמור פרק כג

 ויום הכיפורים וסוכות הכל נעשה על ידי קריאת ב"ד, משא"כ חג השבועות דעצרת פעמים בה' פעמים בו' פעמים בז'19, א"כ אינו תלוי בקריאת ב"ד אלא בקריאתנו אנו, ולפיכך כתוב וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש, היינו כשאנו מקדשין את החג בתפלה אזי קוראין אנו מקרא קדש, או על ידי קידוש.ולפמש"כ יש לנו רמז במקרא למש"כ הט"ז [או"ח ריש סי' תצ"ד] דמאחרין להתחיל ערבית בכניסת שבועות עכ"ל, שהרי כתוב וקראתם בעצם היום הזה, ותניא בפ' יום הכיפורים [יומא דף פ"א ע"א] דעצם היום מוציא תוספות יוה"כ מעונש עינוי ומלאכה, וכיון שכן גם כאן תוספת מופקעה מקידוש ותפלה, ודו"ק20

152

אמת ליעקב דברים פרשת דברים פרק א

 לא יעשה [כן ואין לדיין ממה לחשוש], וא"כ להיפך הוא - דבודאי שלא יהרגנו, אבל אפשר שדבר קטן יעשה לו, ודו"ק היטב.והנה לכאורה היה אפשר לפרש, דהספרי חידש לנו דמחויב למסור נפשו על הדין. ואע"ג דאין לך דבר העומד בפני פק"נ אלא ג' עבירות בלבד, מ"מ אפשר דנכלל זה בדין קידוש השם, וכדאשכחן לענין לפסוק דין אם נשאל מעכו"ם בדעת תורה שכתב היש"ש [ב"ק פ"ד] דמחויב למסור נפשו ולומר האמת אע"פ שיודע שהעכו"ם יהרגנו, וע"כ דהוא מטעם קדוש השם. אבל ממש"כ להוכיח מהספרי הנ"ל, משמע דאילו היה כאן באמת חשש גמור שיהרגנו לא היה מחויב למסור עצמו להריגה, אלא דמסתמא

153

אפריון בראשית פרשת לך לך

 תולדות [ס"ג ב'] ר' שמואל ב"ר יצחק אמר, אברהם לא ניצל מכבשן האש אלא בזכותו של יעקב משל וכו', הה"ד לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם, יעקב פדה את אברהם ע"כ. והקשו המפרשים למה לא היה אברהם כדאי להנצל בזכות עצמו שמסר את נפשו על קידוש השם. ותי' ביפה תואר כי מן הדין הוא שכל מי שמוסר את נפשו על קידוש השם אין ראוי שיצילהו ה', כי השלמות הגדול הזה טוב לו, ולזה לא נזקק הקב"ה להציל את ר' עקיבא וחבריו, וחנניה מישאל ועזריה שניצולו, וכן כל מי שניצל, הי' לאיזה סבה לפי שעתן. ולזה

154

בית הלוי בראשית פרשת וירא פרק יח

 קצבו דינם שיכלו חלילה. אמנם לשונם שאמרו רבש"ע יכלו על קדושת שמך משמע שהוא תפלה ובקשה, וגם עיקר הדבר קשה דאבות העולם יפסקו הדין על ישראל לכליה חלילה ולא יבקשו רחמים עליהם כלל. רק הכוונה כמש"כ דביקש שלא יענשם בגדר עונש הראוי על החטא רק שיהיה בגדר תיקון שיהיה בהעונש קידוש השם ועי"ז יוקל הרבה מהעונש. והקב"ה לא רצה גם בזה ואמר ליצחק שיתפלל שלא להענישם כלל:וגם עונשי גיהנם אינם רק עונש לחודא כי אז לא היה לו גבול ותכלית כמשפט מורד במלכות של עולם דאין העונש שיעור וגבול, רק גם הוא בגדר תיקון וכמו דאיתא במדרש פרשת וארא (

155

בית הלוי בראשית פרשת וירא פרק כב

 והענין דהנסיון של אברהם היה שישחוט בנו יחידו שנולד לו למאה שנה. וביצחק היה הנסיון להיות נשחט. והנה אנחנו רואים בחוש אשר דוחק הפרנסה ואהבת הבנים מביאים את האדם לכמה מכשולים. ומ"מ בודאי דגם אלו האנשים העוברים על חוקי התורה למען אהבת הבנים וכדומה, דהיה מניח עצמו להיות נהרג על קידוש השם. ומוכרח דיותר בנקל הנסיון להיות נהרג ולהאבד מכל וכל מלהיות נשאר בעולם בכל חושיו ורק יחסר לו פרט אחד מהאהוב אצלו. וע"כ נסיון של אברהם אבינו שהיה בפרט אחד וזה הפרט היה אצלו היותר גדול ואהוב אצלו, גדול יותר מנסיונו של יצחק וע"כ נזכר הנסיון העיקר על אברהם.

156

בית יוסף להבה במדבר פרשת פינחס פרק כה

 שמעו נא המורים אבדו ארץ ישראל אעפ"י שהיו חייבים. וזה הרג נשיא שבט מישראל, אשר נשיא השבט הוא ככל השבט, ודאי חייב מיתה, וזה ודאי אינו רצון ה', והיו אומרים עכשיו איגלאי מילתא למפרע למה אינו כהן שאינו ראוי, ושפיר כתב רש"י שהיו מבזין אותו. אמנם באמת רצה הקב"ה שיהיה קידוש שמו יתברך ע"י פנחס, על כן לא נתכהן עם אביו. והנה כאשר ראו ישראל הניסים שנעשו לפנחס האמינו למפרע שרצון ה' היתה בזה, ויקנאו כולם על שלא עשו הם מעשה הזה, והנה עשה שעשו ישראל תשובה וזיכה הרבים.וזה שאמר פינחס בן אלעזר זה מורה על יחוסו, והשיב את

157

חידושי הגרי"ז סימן עא

 מצד הדין פטורים היו להשיב את הכסף דאבידה היא ואבידה שלו מותרת ק"ו לגניבה דגניבת וגזילת עכו"ם אסורה, אלא דצ"ע סוף כל סוף אם יש איסור בדבר להשיב איך השיבו. והתירוץ מבואר שם דאם מחזיר כדי לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל הרי זה משובח, ולזה הם החזירו לשם קידוש השם, ולפי"ז מכיון שכל החזרתם היה בשביל קדוש השם כל שמפורסם וידוע לרבים יותר ויותר קדוש השם יש בדבר. ולכן אמר יעקב "קחו בידכם" גלוי וידוע ומפורסם שיהא קדוש השם כל שאפשר שכל דין החזרתכם לכסף משו"ז הוא.

158

חידושי הגרי"ז החדשים סימן סא

 חידושי הגרי"ז החדשים סימן סאבתפילת אבינו מלכנו (על קידוש השם) עשה למען הרוגים על שם קדשיך, עשה למען טבוחים על יחודך, עשה למען באי באש ובמים על קידוש שמך. צ"ב הא שלשתן הם עניני קידוש השם ולמה נכפלו ונשתלשו. ונראה דהנה איתא במסכת גיטין נז ע"ב מאי כ' עליך הורגנו כל היום, חד אמר אלו ארבע מאות ילדים וארבע מאות ילדות שהפילו עצמם בים כשהובילו אותם לקלון, וחד אמר זה חנה ושבעה בניה וכו', וחד אמר אלו תלמידי חכמים שמראים בעצמם הלכות שחיטה. ולפי"ז נראה דזהו חילוק הלשונות, "עשה למען באי באש ובמים על קדושת שמך" אפ"ל דהם התינוקות

159

העמק דבר בראשית פרשת וירא פרק כב

 לרצון ה':(יז) והרבה ארבה את זרעך וגו'. אין לפרש רבוי בכמות, והוא גוזמא, דא"כ שני משלים ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים למה לי, אלא רבוי זה הוא גדולת הנפש, וכמו שביארנו לעיל י"ז ב' בלשון וארבה אותך וגו', אמנם כאן נתברך זרע אברהם במצות קידוש השם, וכדאיתא בסנהדרין פ' בן סו"מ [ע"ד ב'] דישראל נצטוו על קדוש השם ואין אוה"ע מצווים על קידוש השם, ומובן שאין זה אלא כבודן של ישראל, דבזה ידענו שאנו נחשבים לבנים לה', שהרי לא יבקש אדם שהוא בעל דרך ארץ מחבירו שיקטע את ידו בשביל חייו, משא"כ מבנו שהוא אוהבו כנפשו ויודע

160

העמק דבר שמות פרשת בא פרק יב

 ג"כ נקרא שמו ראש:ראשון הוא לכם. למנין כמשמעו, ודייק לכם לישראל ולא לאוה"ע, וצוה הקב"ה לנו לנהוג ממנו המנין, למען ידעו אדם מישראל כי העיקר הוא צורתו המיוחדת ולא צורה האנושית שבכל אדם, זהו משמעו של מקרא דלכם לכל ישראל. אבל חז"ל דרשו לכם הוא משה ואהרן, ולענין קידוש החודש כדאי' במס' ר"ה, ולמדו זה הדרש משום שהיה ראוי להתחיל הפרשה דברו אל כל עדת ישראל לאמר החדש הזה וגו' ויקחו להם וגו', אלא יש בזה כונה שניה שהמקרא מיוחד למשה ואהרן ראשי ישראל, והיינו לענין קדוש החדש:(ג) לאמר. תחלה הוזהרו משה ואהרן לעמוד על הוראה למעשה, ואח"כ

1234567891011121314151617181920