קידוש

קידוש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7640 מקורות עבור קידוש. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן קטז

 תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן קטזוששאלתם מי שקדש לאנשי ביתו ובא אצל אנשים שיודעים לקדש אינו רשאי לקדש להם:ועוד לרב האיי ז"לכך היו הראשונים נוהגין לענין קידוש היו מחזרין וטורחים הרבה להביא יין שראוי לברך בורא פרי הגפן והיה אצלם מצוה שראוי לחזר אחריה ואם אין להם היו מקדשין אריפתא בשבתות ובימים טובים חוץ מלילי הפסח לפי ששנינו לא יפחתו לו מד' כוסות של יין ואפילו מן התמחוי והיו רואין לקדש על הפת יותר ממוני שכר שמברכין עליהם שהכל ואמרי רבנן קמאי ז"ל פי' נר חנוכה וקידוש היום פרסומי ניסא עדיף דמיזבן לנר ולא לחמרא לקידוש דאפשר

102

תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן רפו

 תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן רפווארבע כוסות של פסח מותר לשתות בין כוס קידוש לכוס הגדה ובין כוס הגדה לכוס ברכת המזון ואחר מזונו כמה שירצה בלא ברכה אבל כיון שבירך אסור לשתות אלא אותו כוס של ברכה וכוס רביעי של הלל ואם רוצה לשתות כוס אחר אחר ארבע כוסות חוזר ואוחז כוס חמישי ואומר עליו הלל הגדול וחוזר וחותם ביהללוך ה' אלהינו וגו' ואיזה הלל הגדול מהודו הודו עד על נהרות בבל וכך אנו נוהגין:

103

תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן רפז

 תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן רפזוששאלתם מי שמבקש לקדש בפסח בבתים הרבה כיצד יעשה מקדש בבית ראובן קידוש היום ונוטלי' ידיהם ומברכי' על נטילת ידים ומביאין מה שמבקשי' מן שאר ירקות חוץ מחזרת ומברכי' בורא פרי האדמה ומטבילי' בחרוסת ואוכלי' אוחזי' כוס אחר ואומר מה נשתנה עבדים היינו והגדה כולה והלל עד חלמיש למעינו מים ואומר אשר גאלנו וגאל וגו' ומברכי' בורא פרי הגפן ושותי' מפני שארבע כוסות הללו צריכי' על כל אחד ואחד בורא פרי הגפן לפי שכל אחד ואחד מצוה בפני עצמו הוא.ועוד שכל מי ששתה יין וברך ברכת המזון או שעמד להתפלל או שנכנס לבית

104

תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן רצח

 השנה כולה להתיישב בדעתו עד שמקנח במים וכ"ש ביוה"כ שצריך לקנח ולטהר את עצמו ביותר יקנח אבל כל אדם לא. שכך אמרו חכמים אמ"ר אלעזר אסור אדם שיושיט אפי' אצבע קטנה במים בט' באב כדרך שאסור ביוה"כ. והרואה קרי ביוה"כ חייב לטבול וכן בשאר ימות השנה יטבול משום נקיות ומשום קידוש השם בפני גוים:

105

תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן שטו

 תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן שטווששאלתם לברך לישב בסוכה אף על פי שמשנכנס לה צריך לברך כיון שאין לה קביעה אלא בישיבה בסעודה ויש קידוש וכוס וסעו' לפניו סודרן על הכוס דאיתמר רב אמר סוכה ואח"כ זמן ורבה בר בר חנא אמר זמן ואח"כ סוכה והלכתא סוכה ואחר כך זמן וזמן על כוס של קידוש היום הוא סודרה:

106

תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) אורח חיים סימן עט

 תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) אורח חיים סימן עט* והאי דאמור רבנן מאן דמקדש בעי מיטעם מידי דילמא מיתעקרא שרגא, לחמא דוקא או אפילו פירי.הכין משמע דנהמא דוקא, דאמר שמואל (פסחים קא רע"א) אין קידוש אלא במקום סעודה, ואף רב הונא סבר אין קידוש אלא במקום סעודה, ואף רבא סבר אין קידוש אלא במקום סעודה, }וכל סעודה{ לחמא הוא.

107

גור אריה שמות פרשת יתרו פרק יח

 שלוחיה" שקודם לכן שלחה (רש"י פסוק ב), דאם לא כן מאי בא ללמדינו במה שכתוב "אחר שלוחיה", אלא היה צריך לכתוב אחר שנזכר בפירוש הליכתה. והנה אם היה זה השילוח מיד, וחזר אחר כך, היה להיות נזכר בחזרה, וזה פשוט. והרא"ם פירש דהיה ראוי להיות נזכר ביאתו השנית, דהוא יותר קידוש השם במה שחזר עם כל בני ביתו, ואין זה טעם נכון:והוקשה הדבר ליתרו כו'. ואין להקשות הרי הדין כך הוא, לעמוד בעלי הדינין, דכתיב (ר' דברים יט, יז) "ועמדו שני האנשים לפני ה'". ועוד, מה השיב משה אליו "כי יהיה להם דבר בא אלי" (פסוק טז), סוף סוף

108

גור אריה שמות פרשת יתרו פרק כ

 הרבה שנויים בדברות אחרונות מה שאינן בדברות ראשונות, פירש הרמב"ן דכיון דהטעם הוא אחד אין חלוק בזה, אבל לשנות דבר מן עשה שהוא "זכור" אל לאו, ד"שמור" הוא לא תעשה (עירובין צו.), לא אמרינן כך, ולכך דרשו (במכילתא כאן) 'בדבור אחד נאמרו'. והקשה הרא"ם על פירוש זה, דאם כן יהיה קידוש היום עשה ולא תעשה, ולא מצאנו זה בכל מקום. ועוד, דאף על גב דכתיב "שמור" - הוא 'שמור דעשה - עשה', וכאן נמי כתיב אצל זה "שמור לקדשו" (דברים ה, יב). ואף על גב דהרמב"ן פירש ד"לקדשו" רוצה לומר שלא נחלל אותו, מכל מקום כיון שהוא בצורת עשה, אינו אלא עשה.

109

גור אריה ויקרא פרשת צו פרק ח

 היה דעתו ברשותו:(ה) דברים שתראו כו'. דאם לא כן, למה היה אומר "זה הדבר":(יא) לא ידעתי היכן נצטווה בהזאות הללו. ותירץ הרמב"ן, מפני שנאמר במזבח (שמות מ, י) "והיה המזבח קדש קדשים", מזה למדנו שצריך קידוש והזאה יתירה משאר כלים. ונראה לי, מפני שלא היה המזבח כשאר כלים דמשכן, לפי שהיה ממלא את חללו עפר (רש"י שמות כ, כא), והמשיחה לא היתה רק לנחושת לבד, אבל מה שהיה ממלאים חללו עפר - לא היה לזה משיחה, לכך היה מזה על המזבח במקום שהיו שם מקריבים, אחר שהיה מלא מן העפר. ומשיחה היה צריך, לפי שלא היה גרע משאר כלים,

110

גור אריה במדבר פרשת חקת פרק כ

 הכל היפך האמונה. ולכך תמצא פעמים אומרים רז"ל שהחטא מה שהכה צור פעמיים, ופעמים אומרים שהחטא מה שאמר "שמעו נא המורים", והכל ענין אחד, שבשעה שעשה השם יתברך נס להם, היה להם להוסיף אמונה ובטחון, ועם האמונה ובטחון אין כאן כעס:ומה שכתב רש"י שאילו דברתם אל הסלע היה זה קידוש שמו, שהיו אומרים כי הסלע שאינו מדבר ואינו שומע מקיים מצות בוראו - אנו על אחת כמה וכמה, דמשמע מזה הפירוש "להקדישני" שעל ידי זה יהיה הקדושה, לא כמו שאמרנו, וכן איתא גם כן במדרש כמו דברי רש"י, שזה אינו, שאם כן יקשה לך קושית הרמב"ן ז"ל, כי אין חילוק

1234567891011121314151617181920