קידוש

קידוש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7640 מקורות עבור קידוש. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק א

 קדש ידיו ורגליו מן הבקר ועבד עבודתו פסולה: הלכה יבאחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט ששמשו שחרית שלא רחוץ ידיהם ורגליהם הרי אלו חייבים מיתה שנ' בבואם אל אוהל מועד ירחצו מים ולא ימותו: הלכה יגהיה עומד ומקריב כל הלילה לאורה טעון קידוש ידים ורגלים ר' אומר אין הלינה פוסלת בקידוש ידים ורגלים ר' אלעזר בר' שמעון אומר אפילו הוא פוסק בעבודה שלשה ימים אין הלינה פוסלת בקידוש ידים ורגלים: הלכה ידישב על גבי הרצפה פסול שנ' לעמוד לשרת עמד על גבי לבינה פסול שנ' ככל אחיו הלוים: הלכה טוקמץ בשמאל פסול בן בתירה אומר יחזיר

2

תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק ב

 תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק ב הלכה אקידוש החודש ועיבור שנה בשלשה דברי ר' מאיר וחכמ' אומ' עיבור שנה בשלשה מתחילין בחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה כיצד אחד אומ' לישב ושנים אומ' שלא לישב בטל היחיד במיעוטו שנים אומ' לישב ואחד אומ' שלא לישב מוסיפין שנים ונושאין ונותנין בחמשה שנים אומ' צריכה לעבר ושלשה אומ' אינה צריכה לעבר בטלו שנים במיעוטן שלשה אומ' צריכה ושנים אומ' אינה צריכה מוסיפין שנים וגומרין בשבעה שאין מינין פחות משבעה האב אומ' לעבר ובנו א' שלא לעבר שניהם נימנין שנים האב ובנו אמרו לעבר והאב ובנו אמרו שלא לעבר שניהם נימנין כאחד א'

3

תוספתא מסכת פרה (צוקרמאנדל) פרק ד

 כהן שעשה עמה מלאכה פסולה ואם כהן אחר כשרה שרפה אונן ומחוסר כפרה כשרה ר' יוסף הבבלי אומר אונן כשרה מחוסר כפרה פסולה: הלכה דשרפה שלא רחוץ ידים ורגלים פסולה ור' אלעזר ור' שמעון מכשירין שנ' בבואם אל אוהל מועד ירחצו מים ולא ימותו הא אין קידוש ידים ורגלים אלא לפנים: הלכה הר' יוסי הגלילי אומר עולות שהקריבו אבותינו על הר סיני אין בהם הפשט ונתוח שאין הפשט וניתוח אלא ממתן תורה ואילך: הלכה ושריפת פרה והזאותיה בכהן גדול ושאר כל מעשיה בכהן הדיוט שנ' ונתתם אותה אל אלעזר הכהן אותה באלעזר שהוא סגן ושאר כל הפרות

4

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ח

 אומרים מאור ואחר כך בשמים רבא ורב יהודה הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר כיצד יעשה על דברי בית הלל יברך על [דף נז עמוד ב] המזון תחילה ואחר כך יברך על היין ואחר כך על הנר. יום טוב שחל להיות במוצאי שבת ר' יוחנן אמר יקנ"ה יין קידוש נר הבדלה חנין בר בא אמר בשם רב יין קידוש נר הבדלה סוכה וזמן. רבי חנינא אמר ינה"ק שמואל לא אמר כהדא דרבי חנינא דאמר רבי אחא בשם רבי יהושע בן לוי מלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. לוי אמר ינה"ק מסתברא דלוי

5

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ב

 בין בשמאל יהודה בי רבי אומר או בחטאת ביד או באשם בכלי ובלבד בימין התיבון והא תני קיבל בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו אם בשמאל הוא מחזיר למזבח לא כל שכן לבזך א"ר לא אם שנייא אדם ר' לעזר בר ר"ש שנייה דתני רבי אלעזר בי ר"ש אומר אינה צריכה קידוש בזך אתיא דר' לעזר בי ר"ש בשיטת ר"ש אביו דתנינן תמן שלא בכלי שרת פסול ור"ש מכשיר מאי כדון רבנן דאית לון כלי שרת צריכה לון לימין ר"ש דלית ליה כלי שרת לא צריכה ליה לימין א"ר מנא ותמיה אנא היך רבנן מדמין תרומת הדשן להקטרה ולא דמיא אלא

6

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ג

 הין בא להזכיר זכות אבות:הלכה ב[דף יד עמוד א] מתני' ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהאיר המזרח ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה והורידו הכהן לבית הטבילה זה הכלל היה במקדש כל המיסיך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים: גמ' מאור הלבנה מתמר ועולה מאור החמה פוסה על פני כל המזרח עד כדון דהוה סיפיה דירחא הוה רישיה וא"ר חנינא מאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבעת מיל ומשיאיר המזרח עד שתנץ החמה אדם מהלך ארבעת מיל ומנין שמאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבעת מילין שנא'

7

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק ד

 מה כאן מזכירין אף כאן מזכירין אית תניי תני אין אבילים עולין מן המניין ואית תניי תני אבלים עולים מן המניין א"ר אבונה מ"ד אין אבילים עולים מן המניין באבילי אותו המת מ"ד אבילים עולין מן המניין באבילי מת אחר והא תני יוצא להתנחם אבל לא לנחם תני שמואל אין קידוש החדש אלא בעשרה ר' בא ור' יסא בשם ר' יוחנן נאמר כאן עדה ונאמר להלן [במדבר יד כז] עד מתי לעדה הרעה הזאת מה עדה האמורה להלן עשרה אף כאן עשרה א"ר סימון נאמר כאן תוך ונאמר להלן [בראשית מב ה] ויבאו בני ישראל לשבור בתוך הבאים מה תוך

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק ג

 תנחום מפני שבטלת ממנו מצות כבוד. על כל המתים אסור לילך בסחורה עד שלשים יום על אביו ועל אמו עד שיגערו בו חביריו ויאמרו לו צא עמנו. על כל המתים הוא אסור לילך בסעודה עד שלשים יום על אביו ועל אמו עד שנים עשר חדש אם היתה חבורת מצוה או קידוש החדש מותר. הרי שהיה מחליף בגדים כל שבעה חייב לקרוע את כולן. רבי חייה רבא ור' חמא אבוי דרבי הושעיה תריהון אמרין כולהן אסורין באיחוי בר קפרא אמר אין לך אסור באיחוי אלא יום הראשון בלבד. אמר רבי חונא פלוגא אחרת ביניהון מאן דמר כולהן אסורין באיחוי עושה שאר

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק א

 תניי תני שבעים ואחד ויקח רב הטבחים את שלשת שומרי הסף ושבעה מרואי פני המלך וששים איש מעם הארץ ומן העיר לקח סריס אחד הרי שבעים ואחד ולמה קוריהו סריס שמסרס את ההלכה כתוב אחד אומר חמשה וכתוב אחד אומר שבעה להביא שני סופרי הדיינים. לית כאן עיבור החדש אלא קידוש החדש. שמואל אמר אין קידוש החדש פחות מעשרה. חבירים מהו ליכנס לקידוש החדש אמר רבי הושעיה חבר הוינא ואעלי רבי שמואל בר רב יצחק לקידוש החדש ולינא ידע אין סלקית ממיניינא אין לא. פשיטא דלא סליק למה בגין דהוה חתניה או משום שאין חבירין נכנסין לקידוש החדש. א"ר כהנא

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ג

 זעירא ר' יוחנן בשם ר' ינאי רבי ירמיה רבי יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק נמנו בעליית בית נתזה וכו'. לא אתכוון משמדתהון אלא איתכוון מיכול פיתא חמימא. כמה הן רבים רבנין דקיסרי אמרי עשרה דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל. ר' אבונא בעי רבי אמי עכו"ם מהו שיהו מצווין על קידוש השם. אמר ליה ונקדשתי בתוך בני ישראל ישראל מצווין על קידוש השם ואין העכו"ם מצווין על קידוש השם. רבי ניסי בשם רבי לעזר שמע לה מהדא [דף טז עמוד ב] [מלכים ב ה יח] לדבר הזה יסלח ה' לעבדך וגו'. ישראל מצווין על קידוש השם ואין העובדי כוכבים מצווין

1234567891011121314151617181920