קורע

קורע מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1344 מקורות עבור קורע. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תוספתא מסכת בבא מציעא (ליברמן) פרק ח

 שילך ויחזור לבית המשתה כל אותו היום לבית האבל ולבית המשתה שלו אין פחות משבעה ימים [ר' שמעון בן אלעזר אומ' אין פחות משתי שבתות מפני שבית חמיו באין אצלו לשבת שנייה] רבן שמעון בן גמליאל או' האומר לחבירו השאילני חלוקך ואלך ואבקר את אבא שהוא חולה והלך ומצאו שמת קורע ומשלם את נזקו שאלו הימנו סתם אין רשיי ליגע בו הלכה כטהשוכר בית מחבירו ממחה בידו על מקום התנור ואין ממחה בידו על מקום הכירה שכר הימנו חצר אין ממחה בידו לא על מקום התנור ולא על מקום הכירה אלא מעמיד את התנור במקום הראוי לה ואת הכירה

2

תוספתא מסכת ביצה (יום טוב) (ליברמן) פרק ג

 איגוזין ושקדין עצמן אין מסיקין מהן ביום טוב לפי שאינן מן המוכן הלכה יבמודים חכמים לר' מאיר בחותמות שבקרקעות שמפקפקין ומתירין ומפקיעין אבל לא חותכין ובשבת מפקפקין ומתירין אבל לא מפקיעין ולא חותכין ושבכלים בשבת מותר ואין צריך לומ' ביום טוב הלכה יגקורע אדן את העור שעל פי חבית של יין ושל מורייס ובלבד שלא יתכוין לעשות זינוק אין פותחין לפסין סתומין ורבן שמעון בן גמליאל מתיר אין מכבין את הבקעת בשביל לחוס עליה ואם בשביל שלא יעשן הבית או בשביל שלא תקדיח את התבשיל מותר הלכה ידלא יתן אדן אבן על גבי בקעת כדי לשוברה אבל

3

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ג

 פירסה לו סדין לכך כהן נוטל כפה מעל ראשה ומניחה תחת רגליו היא קולעה לו שערה לפיכך כהן סותרו היא קישטה לו פניה לפיכך פניה מוריקות היא כחלה לו עיניה לפיכך עיניה בולטות הלכה דהיא הראתו באצבעה לפיכך צפרניה נושרות היא הראתו את בשרה לפיכך כהן קורע חלוקה ומראה קלונה לרבים היא חגרה לו בציצים לפיכך כהן מביא חבל מצרי וקושר למעלה מדדיה וכל הרוצה בא ורואה היא פשטה לו יריכה לפיכך יריכה נמסית היא קבלתו על כריסה לפיכך בטנה צבה היא האכילתו מעדנים לפיכך מנחתה מאכל בהמה היא השקתו יינות משובחין בכוסות משובחין לפיכך כהן משקה אותה מים

4

תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק טז

 אבן לטהרן בשבת אבל לא להטבילן הלכה יבכלים שנטמאו באב הטומאה אין מטבילין אותן ביום טוב ואין צריך לומר בשבת אבל ממלא הוא כוס או דלי או קיתון לשתות ומחשב עליהן ומטבילן טובל כדרכו מטומאה חמורה ואין צריך לומ' מטומאה קלה הלכה יגקורע אדן את העור שעל פי החבית של יין ושל מורייס ובלבד שלא יתכוין לעשות זינוק אין פותחין לפסין סתומות רבן שמעון בן גמליאל מתיר הלכה ידאין סכין את הכלים בשביל לייפותן אם לנאותן להתעטר בהן מותר לא יתן אדן שמן על גבי טבלה של שיש להתעגל עליה לפי שאין סכין ואין נופחין ואין מדיחין

5

מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ט

 מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ט הלכה אעל כל המתים כולן אינו קורע, אלא על רבו שלמדו חכמה, רבי שמעון בן אלעזר אומר חכם שמת, כל שעומדין עליו בשעת מיתתו קורעין עליו, וכל שאין עומדין עליו בשעת מיתתו אין קורעין עליו. הלכה בהכל חולצין על חכם ועל תלמיד. חכם שמת חולצין לפניו את הימין, אב בית דין שמת חולצין לפניו את השמאל, נשיא שמת חולצין לפניו את שתי ידים. ומעשה כשמת רבי אליעזר וחלץ רבי עקיבא לפניו את שתי ידיו, והיה מכה על לבו והדם שותת, וכך היה אומר, רבי רבי, רכב ישראל ופרשיו, הרבה מעות יש לי

6

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק ג

 ברגל לא הפסיקו ימי הרגל לצאת עד ששלמו לו שלשים חברייא אמרי מכיון ששמע בתוך שלשים מונה שבעה לאחר שלשים אמר לון רבי יוסי מכיון ששמע בשעה שאינו יכול להתאבל כמי ששמע לאחר שלשים ואין לו אלא יום אחד בלבד. רבי אידי דקיסרין בשם ר"י באת לו שמועה קרובה בשבת קורע למחר ומתאבל אמר רבי חנניה אינו מתאבל. אמר ליה רבי מנא ויש קריעה בלא איבול. שכן על אביו ועל אמו אפילו למחר כמה חייב לקרוע. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אפילו טפילה לטפילה אסור בתגלחת כהדא רבי מנא הוה בקיסרין שמע דדמך בר בריה ואזל וספר אמרון ליה לא

7

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ז

 רבי חנינא מאורגי יריעות למדו מה טעמא אורך היריעה האחת כדי שתהא כולה אחת. נפסק היה קושרו. מכיון שהיה מגיע לאריג הוי שרי ליה ומעל לה. ר' תנחומא בשם רב הונא אפי' ערב שבה לא היה בו לא קשר ולא תיימת. תני ר' הושעי' חוסל של תמרים ופטילייא של תמרים קורע ומתיר. ובלבד שלא יקשור. ואין זו התרה נעשה כשובר את החבית לוכל ממנה גרוגרת. אזנים של דוסיקיא קושר ומתיר נעשה כפותח וכנועל בשבת. ר' חנינא אמר עד יחות כל סיטרה. אמר רבי יניי אמרו לו לרבי חנינא צא וקרא. והא תנינן עשה שני ראשיה לצד אחד מעתה עד יסוק

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק טו

 יריעות למדו. מה טעמא [שמות כו ב] אורך היריעה האחת כדי שתהא כולה אחת. נפסק היה קושרו מכיון שהיה מגיע לאריג היה שרי לה ומעיל לה. ר' תנחומא בשם רב חונה אפי' ערב שבה לא היה בו לא קשר ולא תיימת. תני רבי הושעיא חותל של תמרים ופטיליא של תמרים קורע ומתיר ובלבד שלא יקשור:הלכה במתני' ויש לך קשרים שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין קושרת אשה מפתחי חלוק וחוטי סבכה של פסיקיא ורצועות מנעל וסנדל ונודות יין ושמן וקדירה של בשר רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרין לפני בהמה בשביל שלא תצא קושרין דלי בפסיקיא אבל

9

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ג

 עשה עמהם שנ' למעני למעני אעשה וגו' (ישעיה מח יא) וכתיב בוקע מים מפניהם (שם /ישעיה/ סג יב) מפני מה לעשות לו שם עולם. רבי אומר כדי היא האמנה שהאמינו בי שאקרע להם את הים שנ' וישובו ויחנו לפני פי החירות. ר' אלעזר בן עזריה אומר בזכות אברהם אביהם אני קורע להם את הים שנ' כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו וכתיב ויוציא עמו בששון ברנה את בחיריו (תהלים קה מב - מג). ר' אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר בזכות השבטים אני קורע להם את הים שנ' נקבת במטיו ראש פרזיו וגו' (חבקוק ג יד) מהו אומר לגוזר

10

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יד

 לילה (דב' ט ט) הרי להאריך ר' מאיר אומ' אמ' לו אם לאדם יחידי עשיתי ים יבשה כענין שנא' יקוו המים (בר' א ט) לקהל קדשים אלו איני עושה ים יבשה כן הוא אומ' לקדושים אשר בארץ המה וגומ' (תה' טז ג) ר' ישמעאל אומ' אמ' לו בזכות ירוש' אני קורע להן את הים שנא' בבב עורי עורי לבשי עז זרוע וגומ' הלא את היא המחרבת ים וגו' (ישע' נא ט - י). ד"א כבר עשיתי הבטחה שהבטיחן יעקב אביהן והיה אלקים עמכם והשיב אתכם וגו' (בר' מח כא) ר' עקי' אומ' בזכות יעקב אני קורע להן את הים שאמרתי לו

1234567891011121314151617181920