קוצר

קוצר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2714 מקורות עבור קוצר. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תהלים פרק קכט

 ב) רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם לֹא יָכְלוּ לִי:(ג) עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ למענותם לְמַעֲנִיתָם:(ד) יְקֹוָק צַדִּיק קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים:(ה) יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן:(ו) יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ:(ז) שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר:(ח) וְלֹא אָמְרוּ הָעֹבְרִים בִּרְכַּת יְקֹוָק אֲלֵיכֶם בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְקֹוָק:

2

משנה מסכת כלאים פרק ז

 שלו:משנה ה[*] אמר רבי יוסי מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית ובא מעשה לפני ר' עקיבא ואמר אין אדם מקדש דבר שאינו שלו:משנה ו[*] האנס שזרע את הכרם ויצא מלפניו קוצרו אפילו במועד עד כמה הוא נותן לפועלים עד שליש יתר מכאן קוצר כדרכו והולך אפילו לאחר המועד מאימתי הוא נקרא אנס משישקע:משנה ז[*] הרוח שעלעלה את הגפנים על גבי תבואה יגדור מיד אם ארעו אונס מותר תבואתו שהיא נוטה תחת הגפן וכן בירק מחזיר ואינו מקדש מאימתי תבואה מתקדשת משתשריש וענבים משיעשו כפול הלבן תבואה שיבשה כל צרכה וענבים שבשלו כל צרכן אין מתקדשות:משנה ח

3

משנה מסכת מנחות פרק י

 בחלה ומצטרפים זה עם זה ואסורים בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר ואם השרישו קודם לעומר העומר מתירן ואם לאו אסורים עד שיבוא עומר הבא:משנה ח[*] קוצרים בית השלחים שבעמקים אבל לא גודשין אנשי יריחו קוצרין ברצון חכמים וגודשין שלא ברצון חכמים ולא מיחו בידם חכמים קוצר לשחת ומאכיל לבהמה אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהתחיל עד שלא הביאה שליש רבי שמעון אומר אף יקצור ויאכיל אף משהביאה שליש:משנה ט[*] קוצרין מפני הנטיעות מפני בית האבל מפני בטול בית המדרש לא יעשה אותן כריכות אבל מניחן צבתים מצות העומר לבא מן הקמה לא מצא יביא מן העמרים מצותו

4

משנה מסכת פאה פרק ד

 פטורים:משנה ט[*] מי שלקט את הפאה ואמר הרי זו לאיש פלוני עני ר' אליעזר אומר זכה לו וחכמים אומרים יתננה לעני שנמצא ראשון הלקט והשכחה והפאה של עובד כוכבים חייב במעשרות אלא אם כן הפקיר:משנה י[*] איזהו לקט הנושר בשעת הקצירה היה קוצר קצר מלא ידו תלש מלא קמצו הכהו קוץ ונפל מידו לארץ הרי הוא של בעל הבית תוך היד ותוך המגל לעניים אחר היד ואחר המגל לבעל הבית ראש היד וראש המגל רבי ישמעאל אומר לעניים רבי עקיבא אומר לבעל הבית:משנה יא[*] חורי הנמלים שבתוך הקמה הרי הן של בעל הבית שלאחר הקוצרים העליונים לעניים

5

משנה מסכת פאה פרק ה

 המחליף עם העניים בשלו פטור ובשל עניים חייב שנים שקבלו את השדה באריסות זה נותן לזה חלקו מעשר עני וזה נותן לזה חלקו מעשר עני המקבל שדה לקצור אסור בלקט שכחה ופאה ומעשר עני אמר רבי יהודה אימתי בזמן שקבל ממנו למחצה לשליש ולרביע אבל אם א"ל שליש מה שאתה קוצר שלך מותר בלקט ובשכחה ובפאה ואסור במעשר עני:משנה ו[*] המוכר את שדהו המוכר מותר והלוקח אסור לא ישכור אדם את הפועלים על מנת שילקט בנו אחריו מי שאינו מניח את העניים ללקוט או שהוא מניח את אחד ואחד לא או שהוא מסייע את אחד מהן הרי זה גוזל

6

משנה מסכת פאה פרק ו

 ואגודות השום והבצלים אין להם שכחה וכל הטמונים בארץ כגון הלוף והשום והבצלים רבי יהודה אומר אין להם שכחה וחכמים אומרים יש להם שכחה:משנה יא[*] הקוצר בלילה והמעמר והסומא יש להם שכחה ואם היה מתכוין ליטול את הגס הגס אין לו שכחה אם אמר הרי אני קוצר על מנת מה שאני שוכח אני אטול יש לו שכחה:

7

תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק טז

 שיאכל אמר להם יפה אמרתם מעשה שעשו ידי וראו עיני ושכחתי כששמעו אזני על אחת כמה וכמה ולא שהיה יודע אלא שהיה מבקש לזרז את התלמידים ויש אומרים את הלל הזקן שאלו ולא שהיה יודע אלא שהיה מבקש לזרז את התלמידים ר' יהשע אומר השונה ואינו עמל כאיש זורע ולא קוצר והלמד תורה ושוכח דומה לאשה שיולדת וקוברת ר' עקיבא אומר זמר בי תדירה זמר: הלכה טנמצאת אומר שלש קברות הן קבר הנמצא מפנין אותו פנוהו ממקומו טהור ואסור בהנאה קבר המזיק את הרבים מפנין אותו פנוהו מקומו טמא ואסר בהנאה קבר הידוע אין מפנין פנוהו מקומו טהור ומותר

8

תוספתא מסכת בבא מציעא (ליברמן) פרק ט

 ואחצוד ואוקים כריא ואת תיתי ותיסב פלגא בעיבורא ובתיבנא ואנא בעמלי ובנפקות ידי פלגא וכשם ששדה הזרע אם יש בה כדי להעמיד כרי מיטפל בה כך שדה בית האילן אם יש בה כדי להעמיד יציאותיו מיטפל בה ואם לא אין מיטפל בה הלכה ידהמקבל שדה מחבירו קוצר ומעמר ודש וזורה הכילין והחכירות הסנטר והאנקולמוס באין ונוטלין מן האמצע הבייר והבלן הספר והספן בזמן שבאין מכח בעל הבית נוטלין מכח בעל הבית מכח עריס נוטלין מכח עריס ואין משנין ממנהג המדינה הלכה טוהמקבל שדה מחבירו ומת לא יאמר לבניו תנו לי מה שאכל אביכם וכן הם לא יאמרו לו

9

תוספתא מסכת מועד קטן (ליברמן) פרק א

 מלקט עצים ועשבים בין מתוך שלו בין מתוך של חבירו ובלבד שלא יעשם אומן הלכה יאוטוחנין במועד דבר האבד עושין אותו במועד דבר שאין אבד אין עושין אותו במועד במה דברים אמורים בתלוש אבל במחובר אף דבר האבד אין עושין אותו במועד אין לו מה יאכל קוצר מעמר ודש ובלבד שלא ידוש בפרות הלכה יבלוקחין מן הגוים שדות בתים וכרמים בהמה עבדים ושפחות מפני שהוא כמציל מידם וכותב ומעלה בערכאים ואם היה כהן מיטמא להן ולא עוד אלא לדון עליהן בחוצה לארץ וכשם שמיטמא בחוצה לארץ כך מיטמא בבית הקברו' ומיטמא לתלמוד תורה ומיטמא לישא אשה ר' יהודה

10

תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק י

 לפסח הרי זה לוקה את הארבעים: הלכה לאהיה מנכיש בשלשה עשר ונעקרה בידו שותלה במקום הטינא אבל לא במקום הגריד שמקצת היום ככולו אף על פי שאמרו אסור לקצור בית השלחין שבהרים בית הבעל שבעמקים קוצרין מפני הנטיעות ומפני האבל ומפני ביטול בית המדרש לא יהא קוצר ועושה אותה בריכות אלא קוצר ומניח כדרכו: הלכה לבמותר לעשות בו שביל קוצר לשחת עד שלא הביא שליש יתחיל משהביא שליש לא יתחיל ואם התחיל יגמור עד שלא הביא שליש פטור בלקט שכחה ובפאה משהביא שליש חייב בלקט בשכחה ובפיאה ר' שמעון אומר אף משהביא שליש פטור בלקט ושכחה וחייב במעשרות:

1234567891011121314151617181920