קוברין

קוברין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1006 מקורות עבור קוברין. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

אברבנאל מלכים א פרק ח

 שיר המעלו' שבתהלים):ואמנם בענין הקדושה אין ראוי שיחשוב אדם שהיתה הקדושה שוה בכל חלקי הבית אינו כן, עשרה קדושות אמרו חכמינו ז"ל שהיו בארץ ישראל זו למעלה מזו (כלים פ"א משנה ו'). קדושה ראשונה היתה בעיירות המוקפות חומה שהן מקודשות משאר הארץ, שמשלחין מתוכן את המצורעים ואין קוברין מת בתוכן אם לא היה נביא או מלך. קדושה שנית בירושלם על שאר העיירות המוקפות חומה, שאוכלים קדשים קלים ומעשר שני לפנים מחומתה. ואלו דברים שנאמרו בירושלם, אין מלינין בה את המת, אין מעבירין בתוכה עצמות אדם, אין משכירין בה בתים, אין נותנין לתוכה מקום לגר תושב, אין מקיימין בה קבורות

52

אור החיים במדבר פרשת מסעי פרק לה

 מכות י"ב. ערכין לג) שבא לומר שהערים יהיו לישיבה שאין עושין עיר מגרש:(ג) ולכל חיתם. פשט הכתוב הוא לכל צרכיהם, אלא שלא היה צריך לומר וכלול הוא בכלל רכושם שאמר הכתוב, ורז"ל במסכת מכות (יב א) פירשו שבא לומר שלא ניתנו אלא לחיים ולא לקבורה שאין קוברין בהם אלא הרוצח שבא בו מאמר ה' כי שם תהיה קבורתו. ולדבריהם ז"ל קשה תיבת ולכל כיון שלא בא מאמר ולכל חיתם אלא למעט קבורת מתים לחיתם היה לו לומר כי ולכל משמע שמרבה בתשמישי המגרש, ומה גם בתוספת וא"ו ולכל חיתם רבוי, ורצה לומר ולכל ריבוי והשכילו שהמיעוט הוא הנשמע מתיבת

53

בעל הטורים דברים פרשת עקב פרק י

 אהרן. סמך מיתת אהרן לשבירת הלוחות, לומר לך קשה מיתת הצדיקים כשבירת הלוחות (ירושלמי יומא פ"א ה"א). וגם תלמיד חכם שמת הכל נעשין קרוביו (שבת קה ב) וצריכין לקרוע עליו כמו על ספר תורה שנשרף (שם, ועיי"ש). ועוד סמך ואשים את הלוחות בארון אצל מיתת אהרן, לומר ספר תורה שבלה קוברין אותה אצל תלמיד חכם (מגילה כו ב). ועוד לומר קיים זה מה שכתוב בזה (עי' סוטה יג א):ויקבר. ויכהן. מיתת צדיקים מכפרת כבגדי כהונה (מו"ק כח א):(ז) משם נסעו הגדגדה. מתחיל במ"ם ומסיים במ"ם, לומר שכל ארבעים שנה היה הבאר עמהם (תענית ט א):(ח) בעת ההוא

54

דעת זקנים מבעלי התוספות דברים פרשת שופטים - כי תצא פרק כא

 אין לחייבו במיתה חמורה מלסטים דאלו רוצח בסייף וזה בסקילה ונראה לומר מדכתיב איננו שומע בקול אביו ובקול אמו והוי כמו מקלל אביו ואמו שהוא בסקילה שנא' אביו ואמו קלל דמיו בו:(כג) כי קללת אלהים תלוי. ע"י הוא נתקלל ונתלה ואם אין קוברין אותו לא יהיה כבוד של מעלה שלא יאמרו הרואים זה מחרף היה ופשט ידו במלך:

55

העמק דבר בראשית פרשת ויחי פרק נ

 לשון חפירה, דמשמעו הרבה כצורך הקבר, ואין דרך האדם לחפור קבר בחייו, מש"ה אמר כריתי, דמשמעו רושם וחריץ בארץ כמ"ש בספר במדבר כ"א י"ח. והנה לא האריך יוסף לבאר לפני פרעה ועבדיו סוד טעם חביבות המקום, אלא זה הטעם הפשוט שהוא חפרו, ויש בזה משום כבוד כדאי' בסנהדרין דמ"ח שאין קוברין את הבן בקבר אביו משום כבוד אביו, ונכלל בזה שכבודו שהוא יקבר בעצמו שם, על כן אעלה נא וגו'. כי בכלל השבועה, שמה תקברני. שיתעסק בעצמו בקבורתו:(ו) כאשר השביעך. בזה הקבר אשר כרה לו, ולא רק במקום הראשון של ארץ ישראל לבד אלא להביאו לקברו:(ז) ויעלו אתו

56

העמק דבר במדבר פרשת חקת פרק יט

 ממש מטמא בכל שהוא היינו כשעורה, אפילו אינו ניכר מצד עצמו, אך מכל מקום בעינן לדעת שהעצם הוא של אדם ולא של נבלה, והיינו דמפרש הכתוב או בחלל או במת או בקבר. שידע שהעצם הוא של חלל שנהרג או של מת, או שנמצא העצם בקבר ומסתמא הוא של אדם, שאין קוברין בהמה. ובזה מובן יפה שנוי הסדר בזה המקרא מן מקרא ט"ז. וכתיב בחלל בפני עצמו ובמת בפני עצמו, ללמדנו דאף על גב דעצם הנמצא אצל חלל אפשר שנפרש בעודו חי, ומכל מקום טמא, וכן פירש בתרגום יונתן, אלא דפליגי בזה תנאי בעדיות פרק ו' אם דוקא אבר או עצם

57

הרחב דבר במדבר פרשת מסעי פרק לה

 הרחב דבר במדבר פרשת מסעי פרק להפסוק ג(א) זהו לפי פשוטו. ובמכות דף י"ב דרשו ולכל חיתם ולא לקבורה, וכתב הרמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י"ג שנותנין לכל עיר בית הקברות חוץ לתחום זה שאין קוברין מתיהם בתחום עריהם כו', ולמדנו מזה שדרך להרחיק בית הקברות מן העיר אלפים אמה שהוא שיעור לויה היותר למת כמש"כ בהשמטות בחיבורי העמק שאלה שאילתא י"ד בעז"ה:פסוק י(א) ובזה יתיישב הא דכתיב בספר יהושע [כ' ז'] ויקדישו את קדש בגליל בהר נפתלי ואת שכם בהר אפרים ואת חברון בהר יהודה, וקשה למה זה הקדימו מקלט של נפתלי ליוסף ויהודה, והרי

58

חנוכת התורה פרשת ויחי

 חנוכת התורה פרשת ויחימז) בפסוק ושכבתי עם אבותי וקברתני בקבורתם וגו'. מקשים למה כפל לשון ושכבתי וקברתני. ויש לפרש על פי מה דאיתא בגמרא כשם שאין קוברין רשע אצל צדיק כך אין קוברין צדיק גמור אצל צדיק שאינו גמור כמו שמצינו כמה פעמים בגמרא במערות של צדיקים וחסידים. אם כן לפי"ז לכאורה קשה האיך אמר יעקב ושכבתי עם אבותי הא איתא במדרש דיעקב היה מובחר שבאבות ואין קוברין וכו'. וצריך לומר דהנה איתא במדרש ושכבתי עם אבותי אמר הקב"ה חייך שאתה שוכב ואין אתה מת. אם כן כיון דיעקב לא מת ושאר האבות מתו. ואיתא דגדולים צדיקים במיתתם יותר

59

מלבי"ם ויקרא פרשת אמור

 הנמצא בעמיו. וכ"כ הראב"ע בעמיו בכל ישראל שהם עמיו. אולם לאיזה צורך יאמר זה. ומ"ש הרלב"ג מגיד שאין טומאת מת נוהגת בעכו"ם. אינו כפי הדין דגם לדעת רשב"י במגע ובמשא מטמא. כמ"ש רבינא ביבמות (דף סא). וע"כ פי' חז"ל מוכרח, שהוא תנאי רק אם נמצא המת תוך עמיו שיש לו קוברין לאפוקי מת מצוה. ומלת בעמיו שבא בלשון רבים מרמז על כל כתות האנשים ר"ל אף אם נמצא המת בין עם וכת הגדולים שאין כבודם להטפל לו, או בין עם הנזירים. וכמ"ש הרמב"ם (פ"ג מה' אבל ה"ט). והיותר נראה שכינוי עמיו עמיה הוא ככנוי בעליו אדוניו אלקיו שבא בלשון רבים

60

מצודת דוד מלכים ב פרק יג

 חמש וכו' - היה לך להכות חמש וכו' ואז היית מכלה את ארם:(כ) יבואו בארץ - היו רגילין לבוא בארץ לשלול שלל:בא שנה - תרגום יונתן במיעל שתא ר"ל בתחילת השנה בעוד הארץ מלאה דשאים למאכל בהמתם:(כא) ויהי הם - ר"ל פעם אירע כשהיו קוברין איש אחד ראו גדוד מואב בא:בקבר - סמוך להקבר:וילך ויגע - כאשר השליכוהו נתגלגל עד הקבר ונגע בעצמות אלישע:ויחי - המת ההוא וזהו על כי לא רצה אלישע שישכב אצלו:(כג) עד עתה - ר"ל עד עולם כי כל הקורא במקרא הזה כ"א בזמנו אומר עד עתה:(כד) וימת חזאל - בכדי לבוא תשועה לישראל מת חזאל ומלך

1234567891011121314151617181920