קוברין

קוברין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1006 מקורות עבור קוברין. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

פני משה מסכת כלאים פרק ט

 מעלתו:ובסופא. התחיל לצער עצמו ואמר מה זה וכי היה יגע בתורה יותר ממני ואמרו לו הוא ריבץ תורה בישראל יותר ממך ולא עוד אלא שהיה גולה כדי להרביץ תורה:את הויתה גלי מילף. אתה היית גולה כדי ללמוד והוא היה גולה ללמד לאחרים:אן. היכן אנו קוברין אותו ונתנו עצה ביניהם ואמרו המוטב ונכון הוא להניחו אצל ר"ח רבה שהוא משלהם מבני בבל:מאן בעי מיהב ליה. מי הוא אשר ימלא לבו להכניסו לשם וא"ר חגיי אני אכניסנו להניחו שם:עילתך את בעי. עילה ותואנה אתה מבקש לפי שאדם זקן אתה ורצונך למות שם ולהקבר אצל ר' חייא:יהבון

172

פני משה מסכת כתובות פרק יב

 אם אראהו אכיר אותו והעביר כל תלמידיו לפניו והכיר לר' יסא הרי שאדם גדול היה ואע"פ כן לא היה כדאי לראות את ר"ח מפני גודל מעלתו:מה. אם היה יגע בתורה יותר ממני:את הויתא גולה. ללמוד והוא היה גולה ללמד ולהרביץ תורה בישראל:אין. אם אנו קוברין אותו המוטב והנכון לקבור אותו אצל ר"ח שהוא משלהם מבני בבל:מאן עליל. מי הוא אשר ימלא לבו לכנוס לשם:עילה. תואנה ועילה אתה מבקש שאדם זקן אתה ורצונך למות שם ולהיקבר אצל ר"ח:יבון משיחא בריגלוי. יקשרו משיחה ברגלי:ואין עניית. אם אתעכב שם הרבה:אתון גרשון לי. תגררו אותי ע"י

173

פני משה מסכת מכות פרק ב

 אמה שדות וכרמים ולהאי מ"ד לא ידעינן שיעור תחום שבת אלא מערי מקלט הוא דילפינן כשם שכתוב בהן אלפיים כן נמי לתחום שבת קשיא דלעיקר אין מקדרין ולטפילה שהוא תחום שבת דנלמד מערי מקלט מקדרין בתמיה אלא ודאי דלא אתיא כהך מאן דאמר:לחיים ניתנו ולא לקבורה. להלוים שיהו קוברין בהן דאלו רוצח שמת שם תנן במתני' שם תהא קבורתו אלא דלהלוים לא ניתנו להם אלא לחיים:הדרן עלך פרק אלו הן הגולין

174

פני משה מסכת נזיר פרק ז

 הרחוקים בהיותו כהן הדיוט ולמה לי איסור אחר בכ"ג:אלא להתיר מת מצוה. כלומר אלא ע"כ דלקרובים דרשינן לה ואייתר לן השתא לאביו ולאמו למידרש מינה להתירו לטמא למת מצוה:אית דבעי נישמעינה. דמותר במת מצוה מן הדא דכתיב לא יטמא בעל בעמיו בזמן שהוא בעמיו שיש לו קוברין הוא דאינו מיטמא אבל מטמא הוא למת מצוה שאינו בתוך עמיו שאין לו קוברין: [דף לג עמוד א] להחלו אינו מיטמא. היכא דהטומאה אינו אלא שמחלל עמו בחנם שיש כאן קוברי אחרים:כי קללת אלהים תלוי. ומהאי קרא למדין אנו לאזהרת קבורת מת מצוה כדדריש לקמן מקבור תקברנו וסמכו הכתוב לו

175

פני משה מסכת סוטה פרק ה

 ולא מצינן לה רמז במקרא אלא מתחום דערי מקלט ילפינן כמו דכתיב בהו אלפים כן נמי לתחום שבת קשיא דלעיקר לערי מקלט אין מקדרין ולטפילה שלמדו ממנה מקדרין בתמיה ולא משני מידי ובמכות שם קאמר בפשיטות דלא אתייא אלא כהך מ"ד שיש רמז במקרא לתחום שבת:ומנין שלא היו קוברין כו'. איידי דאיירי בערי הלוים הכא מסיק לה למילתייהו:ולא ניתנו לקבורה. להלוים שיהיו קוברין בהן אבל הרוצח אם מת שם תהא קבורתו וכן אמרי' בבלי מכות דף י"ב:הלכה דמתני' שאין ת"ל לאמר. שאין דומה לשאר לאמר שבתורה שהשכינה מדבר למשה לאמר הדיבור לישראל אבל כאן אין לומר

176

פני משה מסכת סנהדרין פרק ו

 דלא כר"מ דאיהו דריש קללת קל לית כדאמר במתני' קל איני ולדידיה לית לן למידרש דקרא במגדף איירי:הלכה טמתני' ולא זו בלבד. עובר בלא תעשה אם הלינו:אלא כל המלין וכו'. דקבור תקברנו כתיב ודרשינן ריבויא לכל המלין את מתו בחנם:ולא היו קוברין אותן בקברות אבותיהן. לפי שאין קוברין רשע אצל צדיק:אלא שתי קברות היו מתוקנין לבית דין. לפי שאין קוברין מי שנתחייב מיתה חמורה אצל מי שנתחייב מיתה קלה והלכתא גמירא לה שנים ולא ארבעה:גמ' אין בו משום ליקוט עצמות. לענין שיהא צריך להתאבל עליהן דקי"ל המלקט עצמות אביו ואמו ה"ז מתאבל עליהן כל

177

פני משה מסכת סנהדרין פרק ז

 ומהו דתימא דלא נעשה בה המערה כגומר קמ"ל:והכתיב ואיש אשר ישכב את דדתו וגו'. וכבר נאמר בפ' עריות דדתך היא:לידון בערירי. כדכתיב התם חטאם ישאו ערירים ימותו:הווין בלא ולד. שלא יהיה להן ולד כלל:וכל אתר דאת אמר ערירים ימותו. אפילו היה להם קוברין את בניהם ולכך נאמרו שתיהן ללמד מזה על זה:למעט אשת אחיו מאמו. מערירי:מה דודו שנ' להלן באחי אביו מאביו. דמשפחת האב הם הקרובי' לגאולה:אף אשת אחיו לימדה מדודתו. כלומר מעיקרא ילפינן דודתו מג"ש דבאשת אחי אביו מן האב הכתוב מדבר והדר ילפינן אשת אחיו דכתיב בתרה ואיש אשר יקח את

178

פני משה מסכת עירובין פרק ה

 מקדרין דלהקל אמרינן בתחומין:ברם כמאן דאמר. דדריש שם אלף אמה מגרש ואלפים שדות וכרמים ונמצא דאין לנו רמז במקרא לתחומין אלא דלמדין אנו מערי המקלט כמו דמפורש בהן אלפים ה"נ לתחום שבת קשיא דלעיקר אין מקדרין ולטפילה שלמדו ממנה מקדרין בתמיה ולא משני מידי:ומנין שלא היו קוברין וכו'. איידי דאיירי בערי הלוים מסיק לה למלתייהו כדגריס בפ"ב דמכות:לחיים ניתנו. להלוים ולא לקבורה אבל לרוצח מרבינן ביה לקבורה כדדריש שם במכות אם מת שם תהא קבורתו ולהלוים בלבד לחיים נתנו:הלכה דמתני' אין מודדין אלא מן המומחה. אדם הבקי במדידה:ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחד. שנמצאו

179

פני משה מסכת שבת פרק ז

 אשר ישכב את דודתו. וכבר כתיבא בפרשת עריות דודתך היא:לידון בערירי. דכתיב בהאי קרא דפרשת קדושים חטאם ישאו ערירים ימותו:והכתיב ואיש אשר יקח וגו'. ג"כ לידון בערירי וכדאמר ר' יודן כל מקום דכתיב ערירים יהיו הוון בלא בנים כלל והיכא דכתיב ערירים ימותו אם יהיו להן קוברין את בניהם ולכך נאמרו שתיהן ללמד מזה ע"ז:ר"י אמר [דף מו עמוד א] דודתו לצורך יצאת למעט אשת אחיו מאמו. מערירי:ונאמר להלן וכו'. בגאולת קרובים ובאחי אביו מאביו הכתוב מדבר דמשפחת האב הם הקרובים לגאולה:אף את אשת אחיו למידה מדודתו. כלומר דמעיקרא ילפינן דודתו מדודו בג"ש דבאשת אחי

180

מראה הפנים מסכת מעשר שני פרק ה

 תוספתא היא כאותה שנשנית בפ"ט דסוטה ומייתי לה בהאי תלמודא בריש פ' עגלה ערופה כיצד היו עושין שלוחי ב"ד יוצאין ומלקטין את סימניו וקוברין אותו כדי שיצאו ב"ד מלשכת הגזית וימודו וכתבתי שם שיש לעיין על מ"ש הרמב"ם בפ"ט מהלכ' רוצח אחר שמודדים ונודעה העיר הקרובה [דף כח עמוד ב] קוברין את הנהרג במקומו וזהו לכאורה נגד דברי התוספתא והש"ס דמייתי לה שהמדידה היתה אחר הקבורה וסמכו על הציון ובדברי הש"ס דילן אינו מבואר בהדיא לזה אבל הנראה דדברי הרמב"ם מדויקין הן מהמשנה ששנינו בפ' הנזכר מאין היו מודדין ר"א אומר מטיבורו ר"ע אומר מחוטמו וכו' וס"ל להרמב"ם דאם היתה

1234567891011121314151617181920