קוברין

קוברין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1006 מקורות עבור קוברין. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת חולין פרק ד

 משנה ז[*] השוחט את הבהמה ומצא בה שליא נפש היפה תאכלנה ואינה מטמאה לא טומאת אוכלין ולא טומאת נבלות חישב עליה מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה סימן ולד באשה וסימן ולד בבהמה המבכרת שהפילה שליא ישליכנה לכלבים ובמוקדשין תקבר ואין קוברין אותה בפרשת דרכים ואין תולין אותה באילן מפני דרכי האמורי:

2

משנה מסכת נדה פרק ז

 טהורין ר' יהודה מטמא מפני שהם גרים וטועין הבאין מבין העכו"ם טהורין מבין ישראל ומבין הכותים ר"מ מטמא וחכמים מטהרין מפני שלא נחשדו על כתמיהן:משנה ד[*] כל הכתמים הנמצאים בכ"מ טהורין חוץ מן הנמצאים בחדרים ובסביבות בית הטומאות בית הטומאות של כותים מטמאין באהל מפני שהם קוברין שם את הנפלים ר' יהודה אומר לא היו קוברין אלא משליכין וחיה גוררתן:משנה ה[*] נאמנים לומר קברנו שם את הנפלים או לא קברנו נאמנים לומר על הבהמה אם בכרה אם לא בכרה נאמנים על ציון קברות ואין נאמנין לא על הסככות ולא על הפרעות ולא על הבית הפרס זה הכלל דבר

3

משנה מסכת סנהדרין פרק ו

 מאיר בשעה שאדם מצטער שכינה מה הלשון אומרת כביכול קלני מראשי קלני מזרועי אם כן המקום מצטער על דמם של רשעים שנשפך קל וחומר על דמם של צדיקים ולא זו בלבד אלא כל המלין את מתו עובר בלא תעשה הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכים אינו עובר עליו ולא היו קוברין אותו בקברות אבותיו אלא שתי בתי קברות היו מתוקנין לבית דין אחת לנהרגין ולנחנקין ואחת לנסקלין ולנשרפין:משנה ו[*] נתעכל הבשר מלקטין את העצמות וקוברין אותן במקומן והקרובים באים ושואלין בשלום הדיינים ובשלום העדים כלומר שאין בלבנו עליכם כלום שדין אמת דנתם ולא היו מתאבלין אבל אוננין שאין אנינות

4

תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק ט

 ואחד יצא לליסטייא לאחר זמן נתפס זה שיצא לליסטיא והיו צולבין אותו על הצלוב והיה כל עובר ושב או' דומה שהמלך צלוב לכך נאמר כי קללת אלהים תלוי: הלכה חסייף שנהרג בו סודר שנחנק בו אבן שנסקל בה ועץ שנתלה עליו כולן טעונין טבילה ולא היו קוברין אותן עמו ניתעכל הבשר שלוחי בית דין מלקטין העצמות וקוברין אותן בארון ואפילו מלך של מלכים לא היו קוברין אתו בקברות אבתיו אלא בקברות בית דין: הלכה טשני קברות היו מתוקנות לבית דין אחד לנסקלין ולנשרפין ואחד לנהרגין ולנחנקין וכן דוד הוא אומ' אל תאסף עם חט' נפשו: הלכה יארבע

5

תוספתא מסכת תמורה (צוקרמאנדל) פרק ד

 הלכה ידאחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית שאם מתו או שהפילו או שנטמאו הרי אלו ישרפו: הלכה טוחטאת העוף הבאה על הספק ואשם תלוי וחולין שנשחטו בעזרה ר' שמעון אומר ישרפו ר' יהודה אומר יקברו: הלכה טזכיצד קוברין חטאת העוף היו נותנין אותה על גבי אמת המים והיה מתגלגלת ויורדת לנחל קדרון ר' ישמעאל ברבי יוחנן בן ברוקה אומר חלון היתה שם למערבו של כבש אמה על אמה רבוכה היתה נקראת ששם נותנין חטאת העוף תעבר צורתה ותצא לבית השרפה: הלכה יזפסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים וקדשי קדשים שנטמאו בפנים ומנחות והסולת והיין והשמן

6

מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק יג

 מצאן בכוך, או באיסטרון, לא יזיזם ממקומם. הלכה זאין מפנין לא את המת, ולא את העצמות, ממקום בזוי למקום מכובד, ואין צריך לומר ממקום מכובד למקום בזוי; ובתוך שלו, אפילו ממקום מכובד למקום בזוי הרי זה מותר, שכן הוא כבודו. הלכה חאין קוברין שני מתים זה בצד זה ולא את המת בצד העצמות, ולא את העצמות בצד המת. רבי יהודה אומר כל הישן עמו בחייו, נקבר עמו במותו. הלכה טקבר שפינהו מותר בהנאה, אבל לא יעשנו בית התבן, בית הבקר, בית העצים, ובית האוצרות. כוך שפינהו אסור בהנאה. קבר שעשאו לשם חי ימכר, לשם מת לא ימכר;

7

מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק יד

 אין לו חזקה. הלכה ההאשה שירשה את הקבר נקברת בו, היא ויוצאי יריכה, דברי רבי מאיר, ורבי יהודה אומר היא ולא יוצאי יריכה. ומודה רבי יהודה שאנוניה הרואין אותה בחייה נקברין עמה במותן. הלכה ואביה אומר תיקבר אצלי, ובעלה אומר תיקבר אצלי, קוברין אותה אצל אביה, ואם יש לה בנים מבעלה קוברין אותה אצל בעלה, ואם היא אמרה קברו אותי אצל בניי קוברין אותה אצל בניה. הלכה זאביה אומר לא תיקבר אצלי, ובעלה אומר לא תיקבר אצלי, קוברין אותה אצל בעלה, מפני שבעלה חייב במזונותיה ובפירקונה ובקבורתה, רבי יהודה אומר בשני חלילין ומקוננות. מקום שמספידין, הוא מספיד

8

מסכתות קטנות מסכת שמחות ברייתות מאבל רבתי פרק ב

 האדם והחי יתן אל לבו [ומאי והחי יתן אל לבו, דברים של מיתה, עביד דיעבדון לך, לוה דילוונך, קבור דיקברונך. כל הרואה את המת ואינו מלוהו עובר משום לועג לרש חרף עושהו, ואם לוהו, עליו נאמר מלוה ה' חונן דל]. הלכה דבאבל מכילתא אחריתי תניא, אין קוברין שני מתים זה בצד זה, ולא את המת בצד העצמות, ולא את העצמות בצד המת, ר' יהודה אומר האיש נקבר עם בתו קטנה, והאשה נקברת עם בנה קטן, ועם בן בנה קטן, זה הכלל כל שהוא ישן עמו בחייו יקבר עמו במותו, וכל שאין ישן עמו בחייו אינו נקבר עמו במותו...והתם

9

מסכתות קטנות מסכת שמחות ברייתות מאבל רבתי פרק ג

 אומר אם שתיהן שוות מוציאין, רבן שמעון ב"ג אומר קרובות אליו לבא לידי איבה. אין מוציאין שני חתנים בתוך מטה אחת כאחת, ר' יהודה אומר אם היה קלוסן שוה מוציאין, מעשה שאירע דבר זה באושא והיו אומרים הוי חתנים הוי כלות. ואין מוציאין שני מתים בתוך ארון אחד כאחת.אין קוברין שני מתים זה בצד זה, ולא את המת בצד העצמות, ולא את העצמות בצד המת, ר' יהודה אומר האיש נקבר עם בתו קטנה, והאשה נקברת עם בנה קטן ועם בן בנה קטן, זה הכלל כל שהוא ישן עמו בחייו יקבר עמו במותו, וכל שאין ישן עמו בחייו לא יקבר

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק א

 חורי היא בפורח מן הטהור טמא. בגין דהוא חורי הא אין הוא היא טהורה ואתייא כיי דאמר רבי שמעון בן לקיש דאיתפלגון פרחה בו בשחין המורד ר' יוחנן אמר טהור ר' שמעון בן לקיש אמר טמא: ועוד א"ר מאיר מלקט אדם עצמות אביו ואמו מפני ששמחה היא לו. בראשונה היו קוברין אותן במהמורות נתאכל הבשר היו מלקטין את העצמות וקוברין אותן ברזים אותו היום היה מתאבל ולמחר היה שמח לומר שנינוחו אבותיו מן הדין. תני המעביר ארון ממקום למקום אין בו משום ליקט עצמות א"ר אחא הדא דאת אמר בארון של אבן אבל בארון של עץ יש בו משום ליקוט

1234567891011121314151617181920