קדיש

קדיש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5760 מקורות עבור קדיש. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק י

 והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה. הלכה ואין פורסין על שמע, לא בישיבה ולא בעמידה, ואין עוברין לפני התיבה, ואין נושאין את כפיהן, ואין קורין בתורה, ואין מפטירין בנביא, ואין עושין מעמד ומושב על אנשים, כל שכן על נשים שאין עושין מעמד ומושב על נשים, ואין אומרין קדיש וברכו פחות מעשרה; ורבותינו שבמערב אומרים אותו בשבעה, ונותנין טעם לדברים, בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו י"י, כמניין התיבות, ויש אומרים אפילו בששה, שברכו ששי הוא; ובמקום שיש שם תשעה או עשרה ששמעו בין ברכו בין קדיש, ולאחר התפילה עמד אחד שלא שמע בפני אילו, ואמר ברכו או קדיש, וענו אילו

2

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק טז

 הלכה טוקטן שאינו פורס את שמע אינו יכול לומר קדוש ביוצר ביחיד, אבל בציבור עונה עמהם. וגדול שהוא פורס את שמע, יכול לומר קדוש, לפי שהוא כסודר, אבל קדוש של עמידה, כיון שצריך לומר נעריצך ונקדישך, אינו מן הדין לומרו פחות מעשרה. ואין קטן עולה מן המניין לברכו, קדיש, וקריאת התורה, עד שיהא בן שלש עשרה שנה; ואינן נבדקין באילו. הלכה ידברי חכמים כדרבונות וכמשמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרועה אחד, כולם נתנו מרועה אחד, רועה אחד אמרן, וכולן מצילין אותן מפני הדליקה; וספרי אגדתא אף על פי שלא נתנו ליכתב, מצילין אותן מפני הדליקה, מה טעם, עת

3

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יח

 כדי שלא יפסק לבו מן האבל, וכל שכן לשוח עם גוי. הלכה יבתפילת ערבית אין אדם שומע לחבירו, מפני שהן מתפללין בלחישה, ואין אומרים לא ברכו ולא יהי שם. אבל בתפילת שחרית לאחר המזמורין והפסוקין אילו, אומרים ביוצר ברכו בקול נמוך, ואין מזכירין קדוש, ואף לא קדיש; אבל בתפילת המנחה אומרים קדוש וקדיש. הלכה יאובראש השנה אומרים מזמור, כל העמים תקעו כף; ביום הכיפורים, ברכי נפשי, ממעמקים קראתיך; בחג הסוכות, נודע ביהודה אלהים; ביום השמיני, למנצח על השמינית. ואם אינו בקי בהן, אומר אודה י"י בכל לבי, ודיו.

4

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יט

 חסדים לזה ולזה, משחרב בית המקדש התקינו שיהיו החתנים והאבלים באים לבית הכנסת, כדי לגמול חסדים לזה ולזה, חתנים לקלסן ולהלוותן לבתיהם, אבילים, לאחר שיגמור החזן תפילה של מוסף, הולך לו אחורי דלת של בית הכנסת, או בפינת הכנסת, ומוצא שם האבילים וכל קרובים, ואומר עליהן ברכה, ואחר כך אומר קדיש. ואין אומרים בעלמא דעתיד לחדתא, אלא על התלמיד ועל הדרשן. הלכה יואין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת, כשהוא מבושם, ובכלים נאים, ותולה עיניו כנגדה, ומיישר את רגליו, ומברך, אשר במאמרו ברא שחקים, וברוח פיו כל צבאם, חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, פועלי אמת שפעולתם

5

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק כא

 מתחילין בוישמע יתרו, אלא ראשון קורא שלשה פסוקים, ויבא עמלק, ויאמר משה, ויעש יהושוע, ושני קורא והיה כאשר ירים משה, וידי משה, ויחלוש יהושוע, שלישי קורא ויאמר י"י, ויבן משה, ויאמר כי יד. ומניחין ספר תורה במקומו, ואומרים, יהי שם י"י מבורך מעתה ועד עולם, וקדיש; שאין לך קריאה שטעונה קדיש עד שיחזיר, אלא שבת בלבד, מפני המפטיר, ואף על פי כן, על קריאת המפטיר, לאחר שמניחין ספר תורה במקומו, אומרים קדיש. וקדיש למה, אלא ללמד שאין אומרים קדיש, לא בראשי חדשים, לא בתעניות, לא בשני וחמישי, לא בחולו של מועד, ולא בשמונת ימי חנוכה, ולא בפורים, עד שמחזירין ספר

6

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת דמאי פרק ז

 באומר לכששתה למפרע טבל שתה אלא כי נן קיימין באומר מכבר לכשאשתה ולא נמצא מטלטל תרומה טמאה בשבת אר"א משייר כ"ש חולין כההוא דתנינן תמן מטלטלין תרומה טמאה עם החולין ולא דמיין תמן טמאה לצורך טהורה ברם הכא חולין לצורך טמאה א"ר יוסי בי רבי בון עם יציאתו מן הכוס קדיש [דף ל עמוד ב] תמן תנינן הלוקח יין מבין הכותים תני ר' יוסי ור"ש אוסרין שמא תבקע הנוד ונמצא זה שותה טבלים למפרע והדא מתניתא לא כרבי יוסי ור"ש היא א"ר יעקב בר אידי הכל מודין על הכוס שהוא על אתר:הלכה גמתני' פועל שאינו מאמין לבע"ה נוטל

7

דברים רבה (וילנא) פרשת עקב פרשה ג

 תפלתך עקרה אלא תהא עולה ועושה פירות, ד"א א"ר יונתן לא יהיה בך עקר ועקרה מן התשובה מעשה ברבי יונתן שהיה מהלך אצל ניפולין של כותים והיה רוכב על החמור והבהם עמו נתלוה להם כותי אחד הגיעו אצל הר גריזים אמר אותו כותי לרבי יונתן ר' מהו דין דהדין טורא קדיש א"ל רבי יונתן למה הוא קדיש אמר לו אותו הכותי שלא לקה במי המבול אמר ליה מנין לך א"ל לא כך כתיב (יחזקאל כב) בן אדם אמר לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם, אמר לו רבי יונתן אם כן היה לו להקב"ה לומר לנח לעלות (

8

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור ו

 ישראל, ולפי שאין מצות ציצית בערבית, מוסיפין פורס סכת שלום בשבת ויום טוב, ובחול שומר עמו ישראל. ד"א שבע ביום הללתיך. כנגד שבע חתימות של ק"ש שחרית וערבית דתנן בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה, הרי שבע. דבר אחר כנגד שבע פעמים ששליח צבור אומר קדיש בכל יום. [דבר אחר שבע ביום הללתיך, אמר ר' אבין אלו שבע מצות שאדם עושה בכל יום], ב' פעמים קריאת שמע, ושמונה עשרה ג' פעמים, וברכת המזון ב' פעמים בכל יום שחרית וערבית, הרי שבע. ר' מאיר היה אומר אדם מעוטף במצות תפילין בראשו ובזרועו, וארבע ציציותיו מקיפות אותו

9

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויחי פרק נ

 המתנחמין. ומת שאין לו מנחמין באין עשרה בני אדם כל שבעת הימים ויושבין במקומו. וכל שלשים יום אבל אסור בתספורת כל שיער שבו אבל שפה המעכבת לו ונטילת צפרנים כל שבעה אסור, מכאן ואילך מותר. ונהוג רבנן כי אמרי פסוקים של צידוק הדין והספידות על הקבר, וכי הדרי אפייהו אמרי קדיש הכי. יתגדל ויתקדש שמיה רבא, בעלמא דהוא עתיד לאתחדתא ולאחאה מיתיא, ולאסקא לחיי עלמא, ולמבני קרתא דירושלים, ולשכלולי היכליה בגוויה, ולמעקר פולחנא נוכראה מארענא, ולאתבא פולחנא דשמיא לאתרה, וימליך קודשא בריך הוא במלכותיה ויקריה בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלה ובזמן קריב ואמרו אמן. יתברך וכו' יהא שלמא

10

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טז

 הואיל וגבי נזיר קרוי יין, דכתיב מכל אשר יעשה מגפן היין (במדבר ו ד). והיכא דיהבו ליה כסא דחמרא לקדושי וקדיש, ואישתלי ולא טעים מידי ושקלוה אחריני ושתיוה, מתיין ליה כסא אחרינא ומברך בפה"ג ושותה, דאמר מר המקדש אם טעים מלוא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא. והיכא דאיסתניס ולא קדיש באורתא אחמרא, מקדש בצפרא, ואפילו כולי יומא, דאמר רבא הלכתא מי שלא קידש בלילי שבת מקדש והולך כל היום כולו. מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבוע כולה, והני מילי הוא דלא טעים מידי, דקיימא לן הלכתא טעם מקדש, טעם אינו מבדיל: והיכא דפשיטא ליה מילתא דלבי

1234567891011121314151617181920