קבלה

קבלה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 13926 מקורות עבור קבלה. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת שלח לך

 על שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת:והנפש אשר תעשה ביד רמה. זה המגלה פנים בתורה כמנשה בן חזקיהו שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי. אומר לא היה לו למשה לכתוב בתורה (בראשית ל) וילך ראובן בימי קציר חטים (שם לו) ואחות לוטן תמנע. ועליו מפורש בדברי קבלה (תהלים נ) תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך. כסבור אתה שכדרך בשר ודם דרכי. בא ישעיה ופרשם עליו (ישעיה ה) הוי מושכי העון בהבלי השוא [וגו']. כך דרכו של חטא תחלתו של יצר הרע דומה לחוט של בוכיא אבל סופו

42

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת מטות

 לישראל בא מימות משה [דף קמ עמוד ב] רבינו אלא שחידש דוד ההלכה להיקבע בישראל ונקרא על שמו חק זה מפני שעמד בפרץ כנגד כל איש רע ובליעל ואמר (שם) ומי ישמע לכם לדבר הזה. וכן כל מצוה ומצוה שמשתכחת מישראל ובא נביא או חכם לחדשה על בוריה כאלו הוא קבלה מהר סיני שנאמר (שה"ש ו) ברה היא ליולדתה:והרמות מכס לה'. ונתתם לאלעזר הכהן תרומת ה'. מלמד שהכהנים אין זוכין אלא משלחן גבוה:וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמשים. זו היא תרומה שאמרו תרי ממאה:ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא. מה שנותרו ממה שהשחיתו

43

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת מסעי

 במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן. ואומר (שם לה) ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת פרוח תפרח ותגל וגו':ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש ממחרת הפסח. שאכלו ואע"פ שנאמר ביהושע (יהושע ה) ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי אין למדין דברי תורה מדברי קבלה שאומר ממחרת הפסח שאכלו ישראל מעבור הארץ מצות וקלוי שהיו בששה עשר בניסן אחר הקרבת העומר. וזה משמע ממחרת הפסח בחמשה עשר בניסן ואין דומין זה לזה. ומשום רבינו סעדיה בן יוסף זצ"ל [דף קמא עמוד ב] אמרו ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח הוא ששה

44

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת ואתחנן

 עלה ראש הפסגה. ראש הרמה. וכן הוא אומר (תהלים מח) פסגו ארמנותיה. ושא עיניך ימה וצפונה. מלמד שהראה לו הקב"ה את הרחוק כקרוב ואת שאינו גלוי כגלוי. רבי אליעזר אומר ניתן כח בעינים של משה וראה מסוף העולם ועד סופו:וצו את יהושע. צוהו על דברי קבלה. רבי נתן אומר צוהו על הגבעונים. ד"א צוהו על הטרחות ועל הריבות. כי הוא יעבור. מגיד שאין מעמידין פרנסים לדור אלא נותנין עצמם עליהם. והוא ינחיל אותם. מגיד שאין יהושע נפטר מן העולם עד שמנחיל את ישראל. את הארץ אשר תראה. מגיד שהראה לו הקב"ה למשה מה שלא הילך יהושע כל ימיו ברגליו.

45

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת ראה

 שמור את חדש האביב. שמור את חדש של עיבור מפני האביב שיהא בזמנו. שמור את חדש לא פחות ולא יותר. ועשית פסח. שתהא עשייתו לשם פסח שאם שחטו שלא לשמו פסול. ושאר כל עבודותיו מנין ת"ל ועשית פסח. [דף כו עמוד ב] שיהו כל עשיותיו של פסח לשום פסח כגון קבלה וזריקה. כי בחדש האביב. חדש שהוא נאה לצאת לא חם ולא צונן וכן הוא אומר (תהלים סח) מוציא אסירים בכושרות. הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה. ולהלן הוא אומר (במדבר לג) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה. מלמד שנגאלו מהלילה:וזבחת פסח לה' אלהיך. שתהא שחיטתו לשם פסח כדתנן

46

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת תצא

 כמשמעו. ועשתה את צפרניה. רבי אליעזר אומר תקוץ. מאי טעמא דרבי אליעזר [דף לה עמוד ב] כשם שגילחה את ראשה היא העברת שיער כך ועשתה את צפרניה העברת צפרנים. ואע"פ שר' עקיבא נחלק עליו לומר ועשתה גידול כדי לנו ולה תרגם ותרבי ית טופרהא. מ"מ ראיה לדברי רבי אליעזר מדברי קבלה. דכתיב (ש"ב יט) ומפיבשת בן שאול ירד לקראת המלך לא עשה רגליו ולא עשה שפמו. ויש לקיים דברי שניהם בתחלה היתה מגדלת אותם כדי לנוולה ובסוף ירח ימים היתה קוצה אותם כדי לטהרה ומטבילה ובא עליה:והסירה את שמלת שביה מעליה. מלמד שהיה מעביר הימנה בגדים נאים שהיתה לובשת

47

בראשית רבתי פרשת נח

 דכתיב ביה בליליא קטיל וגו' (דניאל ה' ל'), מי גרם לו יין ששתה דכתיב ביה בלשאצר מלכא וגו' לקבל אלפא חמרא שתה (שם א') ערבב סעודתו של מלך שנאמר ביום השביעי כטוב לב המלך ביין (אסתר א' י'). א"ר חמא אפי' בצלצלי של זונות לא תכנס [אלא] ערומה, כיון שלא קבלה על עצמה מיד הרגה ונתערבבה סעודתו, בזה את הצנוע זה נח שנאמר וישת מן היין וגו' ויתגל.ט, כב וירא חם אבי כנען. א"ר יעקב בר זבדי מ"ט דעבד יוצא בשן ועין מן הכא וירא ויגד. א"ר יהודה בא וראה רחמיו של הב"ה שהן סורחות על הכל, מי גרם

48

בראשית רבתי פרשת ויצא

 וירד מלאך המות אחריו ולא נתן רוחו ונשמתו למלאך עד אשר הראהו הקב"ה פניו ונתן נשמתו להב"ה בלב שלם ובנפש חפצה, הוי אין זה כי אם בית אלהים.ולעתיד לבא יאמר הקב"ה לאברהם לך רד ונחם את ירושלים הה"ד נחמו נחמו עמי וגו' (ישעיה מ' א'), הלך ולא קבלה ממנו תנחומין, א"ל היאך אקבל ממך תנחומין שעשיתני כהר שנאמר בהר ה' יראה (כ"ב י"ד), וכן יצחק, א"ל היאך אקבל ממך תנחומין שיצא עשו ממך ועשאני שדה שנאמר ויבא עשו מן [עמוד 138] השדה (כ"ה כ"ט) ובניו שרפוני באש. אמר ליעקב לך, הלך, וא"ל היאך אקבל ממך תנחומין ששמתני כלא הייתי

49

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישלח פרק לה

 תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב [צלה] (הושע ד יג), ונפלא בעיני איך תרגם אונקלוס מישרת, כי יונתן בן עוזיאל תרגם בכל מקום אלון, בלוט, דהיינו אילן, וזה אמר בשיפולי מישרא, והדביר האלון בכות, המודגש בל' והנפתח באל"ף על אופן אלון מורה, שננקדת האל"ף בצירי והלמ"ד נירפית, ואמרתי אני בלבי קבלה היא בידו כך. ורבותינו פירשו ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה. לפי שהיה מתיירא מיושבי הארץ לכך אמר ליה קום עלה: כי שם נגלו אליו. כדדרשנו: ותמת שם דבורה מינקת רבקה ותקבר. מכאן שנו רבותינו אין מניחין את המטה ברחוב במועד מפני שמרגילין את ההספד, ולא של נשים לעולם

50

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת מקץ - ויגש פרק מד

 מעות לא בעי קנין ומשתעבד דבההיא הנאה דקא מהימניה ליה בי דינא גמר ומשעבד נפשיה. ואע"ג דרב חסדא מייתי לשיעבוד ערבות מבני אם ערבת לריעך וגו' (משלי ו א), ואמר דיהודה לגבי אבוה קבלן הוי, אנן סבירא לן כרב הונא, חדא דהא בלשון ערבות משתעי קרא, ועוד דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן, וכל מה דמצי למסמך אדברי תורה טפי עדיף. ודאתן על קנין מיהת כל קנין דמקני אינש לחבריה בכל מידי בעי למהוי בלא אסמכתא ודלא אניס ובלא מודעא ואי איכא למיחש משום מודעא צרוך לבטולה למודעא בקנין ברישא. ולא מתפסינין לקנין לא במטבע ולא בפירות ולא בגרעיניהן ולא

1234567891011121314151617181920