קבלה

קבלה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 13926 מקורות עבור קבלה. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

פירוש הסולם לזוהר - במדבר האדרא רבא קדישא מאמר חוטמא דז"א

 אינו מתבשם אלא באש המזבח. ואותו העשן היוצא מהנקב האחר של החוטם, אינו מתבשם אלא בעשן הקרבן.פירוש. כבר נתבארו לעיל ג' בחינות הדין שישנם בחוטם, שהם סומקא, ואוכמא, ובין תרי גווני. שסומקא ה"ס אש של השמאל, שה"ס דינין דדכורא. ואוכמא, ה"ס המלכות שמתוך ליקוי הכפול שבה קבלה גוון אוכמא, ובין ב' גווני, היינו פנימיות האוכמא שה"ס המלכות דמדת הדין (ע"ש באות רכ"ד). ואותם הדינים מכנה כאן הזהר בשם אש ועשן, ומאן דגרים לקרבא, אשר סומקא ה"ס אש. הנמשך מקו שמאל, ועשן, ה"ס אוכמא. שהיא מלכות הנאחזת באש השמאל. ומאן דגרים למלכות שתאחז באש השמאל, ה"ס מדת הדין שבמלכות

192

פירוש הסולם לזוהר - במדבר האדרא רבא קדישא מאמר תקון ב' וג' דט' ת"ד דז"א

 דפתחא דפומא, שכל המקום הזה הוא לחי העליון ובחינת בינה. ונמתקו שערות דמלכות בבחינת בינה, ואח"כ ירדו משם למקומן בלחי התחתונה, שהוא תחת שפה תתאה. וז"ש ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא וכו', שהוא מקום המלכות עצמה ומעתה היא ראויה לקבל המוחין ג"כ מבינה. כמ"ש בת"ד דא"א בתקון השביעי. ולולא קבלה מיתוק הזה מבינה לא היתה ראויה למוחין ההם.[אות רפב] קום ר' אבא וכו': אר"ש לר"א, קום ר' אבא. קם ר' אבא. פתח ואמר, כשתקון זה מתתקן בתקון המלך, הוא כגבור אמיץ יפה מראה רב ושליט. ז"ש גדול אדוננו ורב כח. וכשנתבשם בתקון הדיקנא היקר הקדוש דא"א, ומסתכל בו,

193

פירוש הסולם לזוהר - במדבר האדרא רבא קדישא מאמר תקון ד' דט' ת"ד דז"א

 המלך. שכתוב, הוד והדר לבשת. היינו התקונים שנתלבש בהם, ונתתקן בצורת אדם הזה, יותר מבכל הצורות.פירוש. כבר נתבאר שלולא עלית המלכות לבינה לא היו זו"ן ראוים לקבל מוחין, מפני שהמלכות שלהם היא מדת הדין שעליה היה הצמצום והמסך שלא לקבל בתוכה אור העליון, אלא ע"י עלית המלכות לבינה, קבלה המלכות הכלים דבינה, ואז ראוים זו"ן לקבל אור העליון (כנ"ל ב"א דף ז' ד"ה וכבר). והנה עליה זו דמלכות לבינה נבחנת כמו עיבור במעי אמו. ונוהג בכל מדרגה ומדרגה, כי בכל המדרגות יש ע"ס מחמת שכלולות זו מזו. וע"כ צריכים לעיבור הזה אפילו בג"ר. אמנם בג"ר אין צריכים לעיבור הזה

194

פירוש הסולם לזוהר - במדבר האדרא רבא קדישא מאמר תקון ז' דט' ת"ד דז"א

 אבות על בנים, כי העון שהיה בלחי העליונה שבו בחינת אבות, נפקד על בנים, שהוא הלחי התחתונה, שבינה ותו"מ שלו נקראים בנים ללחי העליונה, כי מתוך זה, בשעה שנטהרה הבינה מן העון שבה בסוד יציאת הי' מאויר, נטהרה ג"כ המלכות, כי להיותה נפקדת בעון האבות וקבלה הקטנות מבינה, קבלה ג"כ הגדלות מבינה. ע"י טהרת העון.וז"ש, תקונא שביעאה, דלא תליין שערא על פומא ופומא אתפני מכל סטרוי, שהוא מטעם, כי הפסק השערות הנעשות בבינה, בלחי העליונה, מחמת יציאת הי' מאויר, עברה ג"כ אל המלכות הנמצאת בלחי התחתונה, ופומא אתפני מכל סטרוי, כמו בב' תפוחין. ויתבין שערא בתקונא סחור

195

פירוש הסולם לזוהר - במדבר האדרא רבא קדישא מאמר תקון ט' דט' ת"ד דז"א

 ששם בחינת המלכות דמדת הדין הנכללת בפרסה שבחזה, והמלכות הזאת מקבלת ומתמתקת ע"י כללות שערות דיקנא, כמ"ש וכללא דכלהו באלין דתליין. ולפיכך נקרא תקון הזה בפרשת שלח ועל רבעים, כי עתה עבר התקון על דור רביעי, כי התקון הא' היה בב' תפוחין, שהוא נקרא ופשע, בסוד ועובר על פשע, ששם קבלה המלכות תקונה הראשון, וב' תפוחין אלו להיותם נמצאים בלחי העליונה, שה"ס בינה, הם נקראים אבות. ואח"כ בתקון ז' קבלה המלכות תקון בלחי התחתונה, דהיינו בשפה תתאה. ששם בחינת בנים, כי הלחי התחתונה היא בחינת בן ללחי העליונה וע"כ נקרא התקון בשם פוקד עון אבות על בנים (כנ"ל אות רצ"ג)

196

פירוש הסולם לזוהר - במדבר האדרא רבא קדישא מאמר קין והבל

 מבאר עתה, ענין הזווג דחול, שהיה אחר אכילת עצה"ד. שזווג הזה היה כבר אחר הנסירה, בהיות זו"ן פנים בפנים, אלא קודם יום השבת. והנה ע"י החטא דעץ הדעת, שפירושו התעוררות המשכת החכמה ממעלה למטה, כרצון הנחש וכל הקליפות, גרם למעלה סוד ביאת נחש על חוה. כלומר שהקליפה הנקראת הנחש העליון, קבלה כח ע"י חטא התחתונים בעץ הדעת, להתדבק בנוקבא כדי להמשיך ממנה החכמה ממעלה למטה, כמו שהיתה לפני הנסירה, ובזה עורר כח השמאל והאחור של הנוקבא, והטיל זוהמא בנשמות הכלולות בנוקבא, שזוהמא זו פירושו, שהטיל עליהן שליטת השמאל, שלא תרצנה להכלל בימין.וע"כ נבחן זווג הזה (כמ"ש לעיל בראשית א'

197

פירוש הסולם לזוהר - במדבר פרשת בהעלותך מאמר העורב והיונה

 פירוש הסולם לזוהר - במדבר פרשת בהעלותך מאמר העורב והיונה[אות פח] והמשכילים יבינו: אלו הם בעלי קבלה, ונאמר בהם, והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע. אלו הם המשתדלים בזהר הזה הנקרא ספר הזהר. שהוא כתיבת נח, שמתקבצים בה, שנים מעיר, ושבע ממלכות, ולפעמים אחד מעיר ושנים ממשפחה, שבהם מתקיים כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. שסוד התורה נקרא בן, הילוד היינו המושג. היאורה היינו אור התורה, תשליכוהו, כמו תשכילוהו, שכל סוד וסוד הנולד לך תשכיל אותו לאור התורה ולנשמתה. וזה הוא האור של ספר הזהר הזה. והכל הוא בסבתך.[אות פט] ומאן גרים דא וכו': ומי גרם לזה עורב. כי אתה תהיה בזמן

198

פירוש הסולם לזוהר - במדבר פרשת בהעלותך מאמר הנונין

 וזה אמרו (באות קכ"ח) אלא מה כתיב לעילא, וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלושת ימים לתור להם מנוחה. מנוחה, פירושו זווג ז"א ומלכות. ובכדי להכין המלכות שתהיה ראויה לזווג עם ז"א היה צריך ארון הברית לנסוע דרך ג' ימים, שה"ס ג' קוין בג' דוכתי, שבדרך ג' ימים אלו, קבלה הארת החכמה שה"ס קימה מנפילתה, ואז ראויה למנוחה, שה"ס הזווג. ועד"ז ישראל אינם ראוים לקבל מזווג זו"ן, מטרם שמקבלים הארת החכמה שבמלכות. וז"ש, לתור להם מנוחה, דהיינו כדי שישראל יוכלו לקבל סוד המנוחה מזווג זו"ן. וז"ש אע"ג דאינון סטאן מארח מישר, דהיינו שאינם ראוים לקבל המנוחה מזווג זו"ן, קב"ה לא

199

פירוש הסולם לזוהר - במדבר פרשת שלח לך מאמר עמודין וגלגלין

 חו"ב דבינה, חד בתלת קיימא, גם הז"א זוכה באלו המוחין חב"ד שגרם בבינה (כנ"ל ב"א דף רפ"ז ד"ה תלת) ועיקר כח הכרעה שבז"א ליחד ב' קוין דבינה, הוא מכח היסוד שלו, שה"ס המסך דחירק שבו (כנ"ל לך י"ג ד"ה ונתבאר) והדינים שבצד שמאל דדעת דז"א, יש בהם בחי' השפעה ובחינת קבלה, ובחינת ההשפעה שבהם נקראת יסוד, ובחינת הקבלה שבהם נקראת מלכות. ונמצא שהיסוד גרם למוחין דחב"ד דז"א, וכל השעור של אור שהתחתון גרם לעליון זוכה בו גם התחתון. ולפיכך, אחר שז"א קבל חב"ד מבינה, נבחן, כיון שכח ההכרעה שבדעת דז"א הוא יסוד נמצא שיסוד הוא הגורם שיצאו חב"ד בז"א ע"כ

200

פירוש הסולם לזוהר - במדבר פרשת חקת מאמר פרה אדומה

 שיונקת מקו שמאל דבינה. וז"ש, אשר לא עלה עליה עול, על כתיב, כד"א ונאם הגבר הוקם על, כי הוקם על פירושו חסד, הנקרא על, כמ"ש בתקוני זהר (תקון ל"ט דף ע"ט ע"א), וצונו על, מסטרא דימינא, דאתמר ביה, הוקם על, דתמן כל ברכאן לימינא, ע"ש. כי במצב הא', עוד לא קבלה המלכות עליה אור החסד מז"א, הנקרא על, אלא שהיתה אז בחכמה בלא חסד כנ"ל. וז"ש מ"ט, בגין דהיא שלומי אמוני ישראל, כלומר, מפני שהיא נמצאת במצב הא', שהמלכות שנקראת אמונה, וז"א שנקרא ישראל, הם בשלמות אחד, שזה יורה השם, שלומי, אמוני ישראל. כי במצב הא' המלכות גדולה ושלמה כמו

1234567891011121314151617181920