קבלה

קבלה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 13926 מקורות עבור קבלה. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ג

 א] מתני' ר"ע אומר קרקע כ"ש חייבת בפאה ובבכורים ולכתוב עליו פרוזבול ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה הכותב נכסיו שכיב מרע שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת לא שייר כ"ש אין מתנתו קיימת הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כ"ש אבדה כתובתה ר' יוסי אומר אם קבלה עליה אע"פ שלא כתב לה אבדה כתובתה: גמ' רבי אימי בשם ר"ש בן לקיש בעי הגע עצמך שהיה שם שיבולת אחת עד שלא קצר אין כאן חיוב בפאה משקצר אין כאן שיור רבי חנניא בשם ר' פינחס תיפתר כשהיה שם קלח א' ובו חמש שיבלין רבי מנא בעי וליתנן

12

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ה

 בשם רבי יודן טעמא דרבי יוחנן כל שאילו יבוא לאותה העבודה ואינו מחשב לה מחשב הוא מעבודה אחרת לה. אילו שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו. שמא אינו פיגול. שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו פיגול. אילו שחטו לקבל דמו שלא לשמו שמא אינו כשר. [דף לג עמוד א] ובשעת קבלה מחשב הוא. הרי כל שאילו יבא לאותה העבודה ואינו מחשב לה הוא מחשב מעבודה אחרת לה. אילו שחטו לשמו להקטיר אימורין שלא לשמו שמא אינו פיגול. ובשעת הקטרה אינו מחשב הרי כל שאילו יבא לאותה העבודה והוא מחשב לה אינו מחשב מעבודה אחרת לה. א"ל לא תתיביני מפיגול על

13

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ד

 של שעיר בסלע של מצורע בשקל של פרה בשתי סלעים רבי חוניה דברת חוורין רבי בא בר זבדא בשם רבי שמעון בן חלפתא של פרה בשתי סלעים ומחצה ואית דמפקין לישנא בעשרה זוז (מותר שירי לשכה כו') ר' יהודא בשם ר' שמואל תלמידי חכמים המלמדין את הכהנים הלכות שחיטה הלכות קבלה הלכות זריקה נוטלין שכרן מתרומת הלשכה רבי יצחק בר רדיפה בשם רבי אימי מבקרי מומי קדשים נוטלין שכרן מתרומת הלשכה רבי אחא ר' תנחום בר חייה בשם ר' שמלאי מגיהי ספר העזרה (ס"א ספר עזרא) נוטלין שכרן מתרומת הלשכה גידל בר בנימין בשם ר' אסי שני דייני גזילות נוטלין

14

ספרא ויקרא - דבורא דנדבה פרשה ד סוף פרק ד

 שלא תהא אלא בכהן כשר נאמר כאן כיהון ונאמר להלן כיהון מה כיהון האמור להלן בכהן כשר ובכלי שרת אף כיהון האמור כאן בכהן כשר ובכלי שרת.(ה) א"ל רבי טרפון עקיבא עד אימתי אתה מגבב ומביא עלינו אקפח את בני אם לא שמעתי שיש הפרש בין קבלה לזריקה ואין לי לפרש, א"ל תרשיני לומר לפניך מה שלמדתני א"ל אמור, א"ל קבלה לא עשה בה את המחשבה כמעשה זריקה עשה בה את המחשבה כמעשה, המקבל בחוץ פטור והזורק בחוץ חייב, קבלוהו טמאים אין חייבין עליו, זרקוהו טמאין חייבין עליו א"ל ר' טרפון אקפח את בני שלא היטיתה ימין ושמאל אני

15

ספרא מצורע פרשה ג תחילת פרק ג

 בהונות כשהוא אומר הוא לכהן הכהן יקדום, מה מצינו מכשירו לכהן המזבח המזבח יקדום, הוא פרט לששחטו שלא לשמו, קודש קדשים לרבות לוג שמן של מצורע, הוא פרט לשחסר כל שהו.(ג) ולקח, יכול בכלי תלמוד לומר ולקח הכהן ונתן הכהן מה נתינה בעצמו של כהן אף קבלה בעצמו של כהן.(ד) יכול אף של מזבח תהא ביד תלמוד לומר כי כחטאת האשם הוא לכהן מה חטאת טעונה כלי אף אשם טעון כלי, נמצאת אומר שני כהנים מקבלים את דמו אחד כלי ואחד ביד, זה שקיבל בכלי בא וזרקו על המזבח, וזה שקבל ביד בא לו אצל מצורע, ומצורע טובל

16

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) כי"ו פרשת ויחי פרשה קא

 בן לוי שבעה ימים נתאבל הקב"ה על עולמו, ר' יוחנן מייתי לה מהכא אל נא תהי כמת (במדבר יב יב) אלא תסגר [שבעת ימים] (שם שם /במדבר י"ב/ יד), מה ימי הסגר ז', אף ימי אבל ז', חד ברבי אמר הדא דרבי יוחנן קומי ריש לקיש ולא קיבלה, ולמה לא קבלה, אמר תמן הוא עבד לה הסגר, והכא הוא עבד לה החלט, אתא ר' אבהו בשם ר' יוחנן ואמ' אל נא תהי כמת מה ימי המת ז', אף ימי החלט ז', רבי ירמיה ורבי חייא בר אבא בשם ריש לקיש והפכתי חגיכם לאבל (עמוס ח י) מה ימי החג שבעה,

17

שמות רבה (וילנא) פרשת פקודי פרשה נב

 פרקמטיא שלו אמר יפה נוף משוש כל הארץ, א"ר יוחנן כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים וכל מי שמבקש לחשב הולך לשם למה שלא יחשב בירושלים ויצר לפי שנקראת משוש כל הארץ, וכל השבח הזה למה שהיא קרית מלך רב ומשחרבה ערבה השמחה וגלה משוש כל הארץ, מהו ערבה חשכה קבלה כד"א (בראשית א) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, בעולם הזה שבת משוש כל הארץ וכשיבנה הקב"ה את ירושלים הוא מחזר לתוכה את כל השמחה שנא' (ישעיה נא) כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה.

18

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה י

 שם /שופטים י"ג/) מכל אשר יצא מגפן היין כמה דתימא (במדבר ו) וענבים לחים ויבשים לא יאכל מכל אשר יעשה מגפן היין וגו' (שופטים ו /י"ג/) כי הנך הרה ויולדת בן מכאן שהיתה השכבת זרע של הלילה שמורה ברחמה שלא פלטתה וכיון שאמר לה המלאך והרית ויולדת בן אותה שעה קבלה הרחם אותה טיפה לשם (שם /שופטים י"ג/) ומורה לא יעלה על ראשו כמה דתימא ותער לא יעבור על ראשו למה נקרא שמו של תער מורה שאין השער מתיירא אלא מן תער שהוא מגלחו גילוח של השחתה כמה דתימא ולא תשחית את פאך זקנך (שם /שופטים י"ג/) כי נזיר אלהים

19

דברים רבה (וילנא) פרשת כי תבוא פרשה ז

 אחר הכהנים מפני הטירוף ולימדונו רבותינו ואם היה יכול לענות שלא תטרף דעתו יענה, למה מפני שאין גדול לפני הקב"ה יותר מאמן שישראל עונין אמר ר' יהודה בר סימון אמן הזה יש בו שלשה אספליאות, שבועה וקבלה ואמנה, שבועה מנין שנאמר (במדבר ה) והשביע הכהן וגו' ואמרה האשה אמן אמן, קבלה מנין שנאמר (דברים כז) ואמר כל העם אמן, אמנה מנין שנאמר (מלכים א א) ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר ה', ד"א אמר רבי יודן כל מי שעונה אמן בעוה"ז זוכה לענות אמן לעתיד לבא, ד"א אמר ריב"ל כל מי שנכנס לבתי כנסיות ולבתי מדרשות

20

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ז

 בזכותה, הה"ד (בראשית כ"ז) ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ, לך בזכותך ובך הדבר תלוי, דכתיב (דברים כ"ח) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, בזכותך ובך הדבר תלוי, ר' שמואל בר תנחום ור' חנן בריה דר' ברכיה בוצריה בשם ר' ירמיה אומה שעשתה שלום ביני ובין עולמי, שאילו לא קבלה תורתי הייתי מחזיר עולמי לתהו ובהו, דאמר הונא בשם ר' אחא כתיב (תהלים ע"ה) נמוגים ארץ וכל יושביה, אלולי שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו (שמות כ"ד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, כבר היה העולם מתגמגם והולך, ומי ביסם העולם אנכי, שנא' (תהלים ע"ה) אנכי תכנתי עמודיה סלה,

1234567891011121314151617181920