קבלה

קבלה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 13926 מקורות עבור קבלה. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת בראשית א מאמר יהי רקיע

 יהי רקיע בתוך המים, שהוא שירותא דמחלוקת. כנ"ל. אבל מחלוקת דשמאי והלל שהיא סופא דמחלוקת, היא של אהבה, ולשם שמים דתורה שבעל פה עאלת ברחימו גבי תורה שבכתב. שהתורה שבע"פ, שה"ס הנוקבא הנק' שם, נכנסה באהבה אל התורה שבכתב, שהוא הז"א הנק' שמים. והוו בקיומא שלים, והיו בזווג שלם, כי קבלה מהז"א מוחין שלמים.[אות נד] הבדלה איהו ודאי בשמאלא, כתיב הכא הבדלה ויהי מבדיל, וכו' דהא ודאי לית הבדלה אלא בשני באתר שמאלא, הבדלה נוהגת ודאי רק בבחינת השמאל, כי כאן, ביום ב' שהוא שמאל, כתוב ויהי מבדיל, ושם אצל קרח כתיב המעט מכם כי הבדיל, וכן בלוים כתיב

122

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת בראשית א מאמר תדשא הארץ דשא

 הסולם לזוהר - בראשית פרשת בראשית א מאמר תדשא הארץ דשא[אות עה] תדשא הארץ דשא עשב וגו' השתא אפיקת חילא באינון מיא דאתכנשו לאתר חד: הכתוב תדשא הארץ וגו', ה"ס יחודא תתאה, כי עתה מגלית כחה שבאלו המים שנקוו למקום אחד. פירוש, כל הכח שהוא המוחין, שהנוקבא דז"א קבלה ביחודא עלאה, בעת שהיתה נכללת שם, בסו"ה ותראה היבשה כנ"ל, היא מוציאה אותם עתה, כשירדה משם למקומה עצמה, שמחזה ולמטה דז"א, בסוד יחודא תתאה, (כמ"ש לעיל בהקדמת הזהר דף קצ"ו אות ר"ו) כדין מה דהוית יבשה אתעבידת ארץ למעבד פירין ואיבין. אז כלפי מה שהיתה יבשה, נעשתה עתה ארץ מוציאה פירות

123

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת בראשית א מאמר ב' המאורות הגדולים

 דדוד שהוא רגלא וסמכא רביעאה דכורסיא. כי פני אדם הוא רגל רביעי של הכסא, שהוא הכולל של כולם, וזולתו אין זווג דגדלות בזו"ן, (כנ"ל דף פ"ד ד"ה פני עש"ה) ולפיכך אתתקנו אתוון, היינו התיקון הא' של המלכות בסוד ב' המאורות הגדולים, שאז נאמר לה לכי ומעטי את עצמך. ואחר המיעוט קבלה מז"א המוחין דגדלות ואז ואתיישבו על דוכתייהו, וחזרו אותיותיה לבחינת א"ב ביושר, דהיינו שקבלה המוחין מבחינת הוי"ה ביושר, כנ"ל. וכ"ז נתתקן רק למלכותא דדוד בלבדה.ועם כל דא, עד יום שתיתאה, דאתתקן דיוקנא דאדם, תקונא כדקא יאות, לא אתיישב בדוכתיה: ועם כל זה, מטרם יום הששי, שאז נתתקן צורת

124

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת בראשית א מאמר נעשה אדם

 דהיינו לנשמת אדם דבריאה, ולא אור אבא, שהוא אור חכמה, המאיר רק בעולם האצילות בלבדו, ונפסק הארתו ממעל הפרסא. ואין להקשות א"כ למה אמרה לאבא נעשה אדם, כיון שאין אורו מושפע לבריאה. והתשובה הוא ואתתא לית לה רשו למעבד מדעם בלא רשו בעלה, כנ"ל, ולפיכך אמרה אמא נעשה אדם, כי קבלה רשות מאבא להאיר אליו ולהעלותו מבריאה לעולם האצילות.וז"ש עתיד הוא למחטי קמך בגין דאיהו כסיל, האדם דקליפה נק' כסיל, והוא יפתה את האדם להמשיך לו אור אצילות לבי"ע, לקליפות, ואז נקרא האדם בן כסיל משום שנתדבק בכסיל. וצריך שתדע שאו"א עלאין מכונים שניהם בשם אבא, וישסו"ת מכונים שניהם

125

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת בראשית א מאמר תפלה לעני

 חשב מ"ה, הרומז לחשבון הויה במילוי אלפין שהוא בגי' מ"ה. שמילוי אלפין יורה על התיקונים שנתקנו לזו"ן בסוד צמצום ב' (כמ"ש בתע"ס חלק ו' דף תס"ג עש"ה), שעל ידיהם יכול הז"א לעלות לבינה לקבל את המוחין שלה, וזולתם לא היה יכול לעלות שמה (כנ"ל דף ז' ד"ה וכבר), ומשום זה קבלה הבינה את השם מחשבה.ובגין יעקב דאיהו ישראל אתמר ויברא אלקים את האדם בצלמו, בדיוקנא דמאריה ובשביל יעקב, שהוא נקרא ישראל בגדלות, נאמר בו ויברא אלקים וגו'. כי אחר שז"א קבל המוחין דגדלות בסוד השם ישראל, שהם מכונים צל"ם (כנ"ל בהקדמת הזהר דף רכ"ב ד"ה דכתיב) נאמר בו ויברא

126

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת בראשית א מאמר הקירטא

 כד אשתכח) וע"כ נסתמת הנוקבא ואינה יכולה עוד להאיר לתחתונים. אמנם מטעם אין העדר ברוחני, נבחן שגם צורתה הקודמת של הנוקבא, שה"ס אות ב, נשארת גם עתה, לאחר שנעשית ם' סתומה ונעשית לקו ימין שבה, כי דרך בו נמשכים החסדים מקו ימין דז"א. אלא מכח המוחין דשמאל שהם בצורת ם' קבלה הב' שבימין לצורת הם' אלא לא סתומה רק מ' פתוחה, באופן שיש לה עתה ב' קוין, קו ימין ה"ס מ' פתוחה בחסדים, וקו שמאל ה"ס ם' סתומה ואינה מאירה. וקו הימין שהוא מ' פתוחה, ה"ס ארבעים יום, וקו שמאל שה"ס ם' סתומה ה"ס ארבעים לילה. וכל עוד

127

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת בראשית א מאמר ע"ז ש"ד ג"ע

 פירושו העלם, ותחית המתים היא הגלוי, ואומר, מה שנעלם משה ונקבר בחו"ל, הוא משום שליטת המשנה בעולם, וע"כ לא ידע איש את קבורתו, עד היום הזה של גמר התיקון, שאז בתחית המתים יתגלה משה עם ב' משיחין (כנ"ל דף ר"ב אות רל"ד).קבורתא דיליה. משנה דשלטא על מטרוניתא דאיהי קבלה למשה ומלכא ומטרוניתא מתפרשא מבעלה, הקבורה שלו, דהיינו העלם נשמת משה, בא מכח המשנה ששולטת על המטרוניתא הנקראת קבלה למשה, והיא מלכות, והמטרוניתא נפרשה מבעלה.בגין דא תחת שלש רגזה ארץ וגו' תחת עבד כי ימלוך דא איהו עבדא ידיעא, משום זה אומר הכתוב, תחת שלש רגזה ארץ, דהיינו המלכות

128

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת בראשית א מאמר תקונא דעלמא תתאה מעלמא עלאה

 מהבינה, כנ"ל בביאור את השמים, הוא השפיע אותם לנוקבא הנקראת ארץ. וארעא כליל לון לגווה, כד"א כל הנחלים וגו', והיינו רזא ואת הארץ, דכניש כלא לגווה, וקבלית לון הארץ והארץ דהיינו הנוקבא, כלל אותם בתוכה, כמ"ש כל הנחלים הולכים אל הים, וזה סוד ואת הארץ, שהארץ אספה הכל לתוכה, והארץ קבלה אותם. פירוש, המוחין הנ"ל המרומזים בא"ת, שז"א הנק' שמים קבל אותם מבינה, מכונים בשם נחלים. והוא בסו"ה, מנחל בדרך ישתה ע"כ ירים ראש, שפירושו, שז"א שותה, מיסוד הבינה הנקרא נחל, את המוחין, וע"כ הוא מרים ראש, דהיינו שמשיג ג"ר. ועל שם זה, מכנים מוחין הללו בשם נחלים, וזה

129

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת בראשית א מאמר תקון פב"פ דזו"ן

 זו"ן הקטנים, עש"ה.[אות שכט] אבל בכללא דשמים הוה ונפקו כחדא מתדבקא בסטרוי דא בדא: אבל מתחילה, בכלל שמים היתה הארץ, ויצאו שמים וארץ, שהם זו"ן, כאחד, דבוקים זה בזה באחוריהם, כד אתנהיר ראשיתא דכלא, שמים נטלו לה ואותיבו לה באתרה, כאשר האיר ראשית הכל, דהיינו בעת שהנוקבא קבלה המוחין דחכמה הנקראים ראשית הכל, אז שמים, שהם ז"א, לקחו את הנוקבא והושיבו אותה במקומה.פירוש, מתחלת יציאת הנוקבא היתה דבוקה בז"א, כלומר, שהאירו שניהם באור אחד, שהוא אור דחסדים, וכיון שהיו בהשואת הצורה בלי הפרש מזה לזה, נבחנים לדבוקים זה בזה. כי דביקות הרוחניים היא השואת הצורה, כנודע. ומקום הדביקות

130

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת בראשית א מאמר מיין אעדו ואולידו חשוכא

 ועל ידי כן הוציאו מוחין דחכמה אל הנוקבא, שאז נקראת הנוקבא בית העולם. פירוש, מתחלה נתקנו האותיות דז"א, שנכללו במים העליונים וקבלו המוחין על דרך הנ"ל, דהיינו מתחלה ב' קוין, מב' הנקודות חולם ושורק שבאו"א, ואח"כ קבלו קו האמצעי מנקודת החירק ונשתלמו. ואחר זה, נתקנה ג"כ הנוקבא באותו הדרך, שמתחלה קבלה ב' הקוין ימין ושמאל, ואז נקראת ביתא דעלמא, כי השם בית יורה בעיקר על אור החכמה המקובל ע"י המסך דשורק, אבל עדיין אין בחינת ישוב בבית, כי אין בחינת ישוב אלא בהארת נקודת החירק. (כמ"ש לעיל דף י"ד אות ח' ועי' בהסולם שם) וכמ"ש הזהר לפנינו.ועל דא ב'

1234567891011121314151617181920