קבלה

קבלה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 13926 מקורות עבור קבלה. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת וירא מאמר וה' פקד את שרה

 דעה את ה'. מנ"ל הא, ממה דכתיב, ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך. זה אור של (דף קי"ד ע"א) מעלה. ועצמותיך יחליץ, זה פקידת הגוף. והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. זהו דעת הבורא יתברך, ואזי ידעו הבריות, שהנשמה הנכנסת בהם, שהיא נשמת החיים, נשמת התענוגים, שהיא קבלה תענוגים מלמעלה, ומעדנות לגוף, והכל תמהים בה, ואומרים מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים. זו היא הנשמה, לע"ל.[אות שצד] א"ר יהודה תא חזי שכך הוא, דכתיב מלך אסור ברהטים. וכתיב בתריה מה יפית ומה נעמת. ואמר ר' יהודה, באותו זמן, עתיד הקב"ה לשמח עולמו, ולשמוח בבריותיו, שנאמר ישמח

92

זוהר מהדורת הסולם - שמות ספרא דצניעותא פרקא תליתאה

 גווני, אית באלפא ביתא, ואית באדכר מכילוהי דקב"ה, רחום וחנון וגו'. אית בשמהן יקירן דקב"ה, כגון אהיה יה יהו אל אלהים יי' צבאות שדי אדני. אית בע"ס, כגון: מ' י' ה' נ' ת' ג' ח' ב' ח' כ'. אית באדכר צדיקייא, כגון האבות והנביאים והמלכים. אית בשירי ובתושבחתי, דאית בהון קבלה אמיתית. ועילא מנהון מאן דידע לתקן תקונין למאריה, כדקא יאות. ואית בידיעה סלקא מתתא לעילא, ואית מאן דידע להמשיך שפעא מעילא לתתא.[אות מא] ובכל ט' גווני אלין, צריכא כונה גדולה, ואי לא עליה קרא דכתיב ובוזי יקלו. ובכוונת אמן, דהוא כליל תרין שמהן יהו"ה אדנ"י. והאחד גניז טוביה

93

זוהר מהדורת הסולם - ויקרא פרשת ויקרא מאמר רחל מבכה על בניה

 בני, ועל בעלי. כד נחתת, חמת אתרהא חריב, וכמה דמא דחסידי אתושד בגווה, והיכלא קדישא וביתא אתוקד באשא.[אות שמה] כדין ארימת קלא, ואתרגישו עלאי ותתאי, ומטא קלא לעילא, עד אתר דמלכא שרי ביה. ובעא מלכא לאהדרא עלמא לתהו ובהו, עד דנחתו כמה אוכלוסין, וכמה משריין, לקבלה ולא קבלה תנחומין מנייהו. הה"ד קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה, דלא קבלה מנייהו תנחומים. כי איננו: בגין דמלכא קדישא הוה סליק לעילא לעילא, ולא אשתכח בגווה, הה"ד כי איננו, ולא כתיב כי אינם.[אות שמו] אמר ליה רבי חייא, מאי רחל מבכה על בניה.

94

זוהר מהדורת הסולם - ויקרא פרשת שמיני מאמר דגים וחגבים אין צריכים שחיטה

 הכי מארי מתיבתא, אין צריכין שחיטה, אלא דאתמר בהון, ויגוע ויאסף אל עמיו. מה נוני ימא, חיותן בימא. אף תלמידי חכמים, מארי מתניתין, חיותייהו באורייתא, ואי אתפרשן מנה, מיד מתים. תנאין דמתניתין, דבה אתרבו כנוני ימא, ואי אינון דביבשתא יעלון למיא, ולא ידעין לשטטא, אינון מייתין. אבל אדם דאינון מארי קבלה, דאיהו לעילא מכלהו, אתמר ביה וירדו בדגת הים ובעוף השמים.[אות קיט] דאינון מארי מתניתין תניניא, התנין הגדול, נחש בריח, לקבל והבריח התיכון בתוך הקרשים, בזמנא דתנינן מארי משנה אית בהון מחלוקת, ומקשין דא לדא, בלע לחבריה. והאי איהו תלמיד זעיר שלא הגיע להוראה ומורה, חייב מיתה. ואי אינון

95

זוהר מהדורת הסולם - ויקרא פרשת אחרי מות מאמר ע' קלין דיולדת

 זוהר מהדורת הסולם - ויקרא פרשת אחרי מות מאמר ע' קלין דיולדת[אות ריא] (רעיא מהימנא) (דף ס"ז ע"ב) אמר רעיא מהימנא, בההוא זמנא, אלין מארי מתניתין מארי חכמתא עלאה, מארי קבלה, מארי רזי תורה, שעתא דחיקת לון. והאי איהו דאמר כאיל תערוג על אפיקי מים, דאינון אפיקי מים דאורייתא לגבי שכינתא. ולית תורה, אלא עמודא דאמצעיתא. דיהון אלין אפיקי מים, בצערא ביגונא בעניותא, ואלין אינון חבלים צירין דיולדה, דאיהי שכינתא, דאתמר בה, ותגל יולדתך. ובאינון חבלים, תהא בצערא דלהון.[אות ריב] ובאינון חבלים דצווחת בהון, אתערת שבעין סנהדרין דלעילא, עד דיתער קול דילה עד יהו"ה, ומיד קול יי' יחולל אילות,

96

זוהר מהדורת הסולם - ויקרא פרשת אמור מאמר ב' חג השבועות

 כי יקריב מכם קרבן ליי'. עומר שעורין, מאכל בעירן, דאינון חיות הקדש, דמנהון צריך לקרבא, הה"ד מן הבהמה. אלים: מנגחים במתניתין, באלין פשטין. מן הבקר: פרים מנגחים במתניתין, בתוקפא יתיר. ומן הצאן: שאר עמא, קרבנא דלהון צלותין, ועלייהו אתמר, ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם.[אות קפו] דמארי קבלה, ומארי מדות, אינון מסטר דאילנא דחיי. שאר עמא מסטרא דאילנא דטוב ורע, אסור והתר. ובגין דא, מן הבהמה, מאכל (דף צ"ח ע"ב) דלהון, עמר לחם שעורים, וימד שש שעורים. וישת עליה, אורייתא דבעל פה, דשית סדרי משנה. אבל אלין דאילנא דחיי, דאינון אדם אורייתא דלהון, נהמא דקב"ה. הה"ד, לכו לחמו בלחמי

97

זוהר מהדורת הסולם - במדבר פרשת בהעלותך מאמר העורב והיונה

 זוהר מהדורת הסולם - במדבר פרשת בהעלותך מאמר העורב והיונה[אות פח] והמשכילים יבינו, אינון מארי קבלה, דאתמר בהון והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע. אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא, דאקרי ספר הזהר, דאיהו כתיבת נח, דמתכנשין בה שנים מעיר, ושבע ממלכותא. ולזמנין אחד מעיר, ושנים ממשפחה. דבהון יתקיים כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. ודא אורה דספרא דא, וכלא על סיבה דילך.[אות פט] ומאן גרים דא. עורב דאנת תהא בההוא זמנא, כיונה. דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא, ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים, דאתמר בהון, עמי הארץ שקץ. בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא. כאילו לא עביד

98

זוהר מהדורת הסולם - במדבר פרשת פנחס מאמר כי רוח עברה בו ואיננו

 אות צב] מה בר נש בלא בנין, אתקרי עקר, ואתתיה עקרה. אוף הכי אורייתא בלא פקודין, אתקריאת עקרה, ובגין דא אוקמוה, לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. אתו חברייא ואשתטחו קמיה, ואמרו ודאי כען אוליפנא חדושא, איך אתכליל רוח ברוח, כמאן דחזי מלה בעינא ואתבריר ליה. בקדמיתא הוה לן קבלה, וכען ברירו דמלה.

99

זוהר מהדורת הסולם - במדבר פרשת פנחס מאמר מאן דמזלזל בפרורי דנהמא

 דאתמר בהון כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. או דזריק לון בנדה, או בבת אל נכר, או בשפחה או בזונה. וכ"ש וכ"ש מאן דמזלזל בפירורין דנהמא דאורייתא, דאינון קוצי אתוון, ותגי אתוון, דאתמר עלייהו כל המשתמש בתגא חלף.[אות תרא] כ"ש מאן דמסר רזין דאורייתא, וסתרי קבלה, וסתרי מעשה בראשית, או סתרי אתוון דשמא מפרש, לאנשים דלאו אינון הגונים, דשליט עלייהו יצר הרע, אשה זונה, דאתמר עלה, כי בעד אשה זונה עד ככר לחם. ולית לחם אלא כ"ב אתוון דאורייתא. ולית ככר, אלא אפילו הלכה אחת.[אות תרב] ובחבורא קדמאה, לא גלי רזא באלין פרורין, אלא בארח פשט,

100

זוהר מהדורת הסולם - במדבר פרשת פנחס מאמר קן הצפור

 י', דאיהו קשר דה' עלאה, על ראש ו', ואיהו ו', קשר עמה בה' דיד כהה.[אות תשצ] ובג"ד, אפרוחים מסטרא דאת ו', כליל ו' סדרי משנה. או ביצים, אלין. מארי מקרא, דאתמר עלייהו, בן ה' שנים למקרא, ודא ה'. בנין מסטרא דבן י"ה, אלין (דף רנ"ד ע"א) מארי קבלה. עלייהו אתמר לא תקח האם על הבנים.

1234567891011121314151617181920