קבורה

קבורה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3287 מקורות עבור קבורה. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

קהלת פרק ו

 ב) אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכֲלֶנּוּ זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא:(ג) אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה וְרַב שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי שָׁנָיו וְנַפְשׁוֹ לֹא תִשְׂבַּע מִן הַטּוֹבָה וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לּוֹ אָמַרְתִּי טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל:(ד) כִּי בַהֶבֶל בָּא וּבַחֹשֶׁךְ יֵלֵךְ וּבַחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה:(ה) גַּם שֶׁמֶשׁ לֹא רָאָה וְלֹא יָדָע נַחַת לָזֶה מִזֶּה:(ו) וְאִלּוּ חָיָה אֶלֶף שָׁנִים פַּעֲמַיִם וְטוֹבָה לֹא רָאָה הֲלֹא אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הוֹלֵךְ:(ז) כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא:(ח) כִּי

2

תוספתא מסכת בכורות (צוקרמאנדל) פרק ב

 יולדת בת שנתה רחל שטינפה בת שנתה יולדת בת שתיים ר' עקיבא אומר אינה באה למדה הזאת אלא כל שידוע שביכרה אין כאן לכהן כלום ושלא ביכרה הרי זה לכהן ספק יאכלו במומן לבעלים: הלכה יגר' אליעזר בן יעקוב אומר בהמה גסה ששפעה חררת דם טעונה קבורה ואין מטמא במשא והבא אחריה פטור מן הבכורה: הלכה ידהלוקח בהמה מיניקה מן הגוי הבא אחריה פטור בכור מספק מפני שמרחמת את שאינה יולדת רבן שמעון בן גמליאל אומר הרי הוא בחזקתו: הלכה טווכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר הנכנס לתוך עדרו בלילה וראה כעשר כחמש עשרה מבכירות שילדו

3

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ג

 הלך הוא וזרע ברביעה שניה. של כל העולם ברד לקה אותה ושלו לא לקה. לשנה אחרת הלך ולן בבית הקברות ושמע שתי רוחות שמספרות זו את זו ואומרת אחת לחברתה בואי ונשוט בעולם ונראה מה פורענות באה לעולם. אמרה לה חברתי [לא כך אמרתי לך] איני יכולה לצאת מפני שאני קבורה במחצלת של קנים אלא לכי את ומה שאת שומעת אמרי לי. הלכה ובאתה אצלה אמרה לה כלום שמעת מאחורי הפרגוד. [אמרה לה] שמעתי שכל הזורע ברביעה שניה שדפון מלקה אותו. הלך וזרע ברביעה ראשונה. בא שדפון לעולם של כל העולם נשדף ושלו לא נשדף. אמרה לו אשתו מפני מה

4

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ג

 וגו': מעשה בחסיד אחד שנתן דינר זהב לעני בשנ' בצורת והקניטתו אשתו והלך ולן בבית הקברות בין שתי נפשות ושמע שתי רוחות שהן מדברות זו עם זו ואומרת אחת לחברתה. חברתי בואי ונשוט בעולם ונראה מה אמרין מאחורי הפרגוד. אמרה לה חבירתי אין אני יכולה לצאת מפני שאני קבורה במחצלת קנים אלא לכי [מה את] שומעת [מאחורי הפרגוד] פורענות בא לעולם. אמרה לה כל הזורע ברביעה ראשונה ברד מלקה אתו. הלך וזרע הוא ברביעה שניה שכל העולם כלו נלכד ושלו נמלט. לשנה אחרת הלך ולן בבית הקברות [בין שתי נפשות] ושמע שתי רוחות שהן מדברות זו עם זו ואמ' אחת

5

מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ד

 הלכה גאשתו ארוסה לא מתאבל ולא אונן ולא מטמא לה, גרושה אף על פי שיש לו בנים הימנה לא מתאבל ולא אונן ולא מטמא. הלכה דאלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט מתאבל ואונן ולא מטמא. איזוהי אנינה מיום מיתה ועד יום קבורה כדברי רבי מאיר, וחכמים אומרים אין לך אסור באנינה אלא יום אחד בלבד. הלכה האחותו ארוסה רבי מאיר אומר יטמא, רבי יהודה ורבי שמעון אומרים לא יטמא. מוכת עץ רבי מאיר אומר יטמא, רבי יהודה ורבי שמעון אומרים לא יטמא. באנוסה ומפותה הכל מודים שלא יטמא. בבוגרת הכל מודים שיטמא. כללו של דבר כל

6

מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק יב

 מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק יב הלכה איום שמועה כיום קבורה לקריעה ולאיבול, למצות שבעה ולמצות שלשים, אבל לאכילת קדשים אינו אלא כמלקט עצמות, אלו ואלו אוכלין קדשים לערב. הלכה ברבי אליעזר אומר שמועה קרובה בתוך שלשים יום נוהגת שבעה ושלשים, יתר מיכן אינה נוהגת אלא יום אחד בלבד, רבי עקיבא אומר שמועה קרובה בתוך שנים עשר חודש נוהגת שבעה ושלשים, יתר מיכן אינה נוהגת אלא יום אחד בלבד, וחכמים אומרים אחד שמועה קרובה ואחד שמועה רחוקה נוהגת שבעה ושלשים. ומעשה שמת אביו של רבי צדוק בגינזק של מדי, ובאתה שמועה לשלש שנים, וניהג עליה שבעה ושלשים. הלכה

7

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא בתרא פרק ח

 נותנה במתנת שכיב מרע א"ל ר' יוחנן ולא במתנת בריא הוא. הדא איתא מכיון דבעלה זקוק מספקא ליה מזוני ולא כמתנת שכיב מרע הוא. עד כדון זקוק מספקא פיתא וקיטני. דילמא ביעי דילמא תרנגולין. ממה דתני הראשון אוכל פירות וקונה קרקע. [דף כו עמוד ב] הדא אמרה מוכרת קרקע ולוקח קבורה. אמר רבי יוסי ואילין דכתבי אפילו לוכל דברים מעולין. אמר רבי יעקב בר אחא תניי תמן קבורה כמזונות לא היה לה קבורה מן מה דתני הראשון אוכל פירות וקונה קרקע הדא אמרה מוכר קרקע ולוקח קבורה. א"ר יוסי ואילין דכתבין אין סנת אין סנות תנאי ממון הוא וקיימנוה רבנן:

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת הוריות פרק ג

 אבהו בשם רבי לעזר אין אנינה אלא למת בלבד דכתיב [ישעי' ג כו] ואנו ואבלו פתחיה התיב רבי חייה בר אדא והכתיב [שם יט ח] ואנו הדייגים ואבלו כל משליכי ביאר חכה אמר רבי חנינה מתניתא אין אנינה טמאה אלא למת בלבד או זו היא אנינה משעת מיתה ועד שעת קבורה דברי רבי וחכמים אומרים כל אותו היום. אשכחת אמר קולת וחומרת על דרבי קולת וחומרת על דרבנן מה מפקה מביניהון מת ונקבר בשעתו על דעתיה דרבנן אסור כל אותו היום על דעתיה דרבי אינו אסור אלא אותה השעה בלבד. מת ונקבר לאחר שלשה ימים על דעתיה דרבנן אסור כל

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ד

 כלום. מספק יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב. בית הלל פשיטא ליה כבעל ויורש את הכל. שכן אפילו אחיו אין לו אלא אכילת פירות בלבד תני רבי הושעיה ירשו היורשין את כתובתה חייבין בקבורת'. אמר רבי יוסה אילולי דתניתה רבי הושעיה הוות צריכא לן מאחר שאין לה כתובה אין לה קבורה. וקשיא אילו אשה שאין לה כתובה שמא אין לה קבורה. אשה אף על פי שאין לה כתובה יש לה קבורה. ברם הכא אם יש לה כתובה יש לה קבורה. אם אין לה כתובה אין לה קבורה:הלכה דמתני' כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר ובלבד שתהא כתובתה על

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ט

 כתיב [ירמי' כ ו] ואתה פשחור וכל יושבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר רבי אבא בר זמינא אמר רבי חלבו ורבי חמא בר חנינא חד אמר מת שם ונקבר שם [דף מג עמוד א] יש בידו שתים. מת שם ונקבר כאן יש בידו אחת. וחרנה אמר קבורה שבכאן מכפרת על מיתה שלהן. רבי יונה בשם רבי חמא בר חנינה ריגליי דבר נשא ערבתיה למיקמתיה כל הן דהוא מתבע. כתיב [מלכים א כב כ] ויאמר מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד. וימות בתוך ביתו ולא תמן. אליחורף ואחיה תרין איסקבטיריי דשלמה חמא מלאך מותא מסתכל

1234567891011121314151617181920