קארו

קארו מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2219 מקורות עבור קארו. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

תשובות הגאונים החדשות - עמנואל (אופק) סימן עא

 תשובות הגאונים החדשות - עמנואל (אופק) סימן עאבהלכות מר רב שמעון +הלכות גדולות, סדר פרשיות של ימים טובים, דפוס ברלין עמ' 622; הלכות פסוקות, עמ' קפו - קפז+ בשבתא קארו שבעה וכיון דקרו להו ז' גברי כמה דלא קדישו להו הם שביעי מפטיר ועולה למנין ז', אבל כד מקדיש מפסיק בין מאן דקרא באורייתא למאן דמפטיר וכיון דקדשו להו אפסיקו להו קראן ז' גברי והדר קרי מפטיר, דכיון דאפסיקו להו אמור רבנן +מגילה כג, א+ המפטיר צריך שיקרא בתורה תחלה מפני כבוד תורה. לעולם ראש חדש אדר הוא ערב הפסח והפסח הוא ערב עצרת ועצרת הוא ערב ראש השנה וסוכות.

12

תשובות הגאונים החדשות - עמנואל (אופק) סימן צג

 הדרת מלך +משלי יד, כח+ ושבוק קרית שמע וברכות שלפניה ושל אחריה עד צאת הכוכבים [או לעכובי עד צאת הכוכבים] ומתפלל ביחיד דסמיך גאולה לתפילה כדר' יוחנן +ברכות ד, ב+.הכין חזינא דבארץ ישראל הכין קא עבדינן מצלו תפלה של ערבית בהדי צבורא ובתר הכי לזמן קרית שמע קארו עם הברכות שלפניה ושל אחריה ולא איכפת להון למיסמך גאולה בתפלה לערבית, ואנחנא הכין חזינא דקרית שמע בעונתה [טפי עדיף], וסימן לדבר צאת הכוכבים דאוריתא, וטפי עדיפא מלמיסמך גאלה לתפלה היכא דלא אפשר. ואי חזי [איניש לצלויי] ראשונה בהדי ציבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי.

13

תשובות הגאונים - הרכבי סימן ריז

 מסיני. שמים בדוכתא שמים. כגון את השמים לרקיע שמים. ארץ בדוכתא כגון ארץ טובה ארץ בדוכתא כגון ארץ ארץ ארץ. ודכתבתון אנתון בשאלתכון שאמים טעותא ניהו וליכא הכין בשמעתא. עיטור סופרים לשון עטירה הוא תרגום לא סרו לא עטרא. וכי הא דוכתא בלשון ערבי מיקרי אלחדף ואלמחדוף. דהני גיתאפי הוה קארו וסעדו לבכם ואחר תעברו. קדמו שרים ואחר נוגנים. צדקת"ך כהרר"י א"ל ומשפ' תה' רב'. והוה משתבשין טובא עמי הארץ באילין מילי בההוא זמן. וכד הוו חאזו דסופרים קא עבדין להון להני ווי ולא קרו להון אלא אמרין אחר תעבורו. אחר נוגנים. משפטיך תה' רבה. הוה קארו להון לאילין מילי

14

תשובות הגאונים - הרכבי סימן רלא

 דין מרומה צריכינן ביה דרישה וחקירה. וכי הא מילתא דשהדי דמחזקין לן דלא ידעין למיקרא ואשכחנן חתמות ידיהו אשטרא דימנו גדול הוא וחישינן ליה ובדקינן וכי תימא דילמא אינאשי מהימני קרו קמיהו וחתמו דקאמרינן רב יהודה מצטער וקארי וחאתים אמ' ליה עולא לא צריכת הא ר' אלעזר מארה דארעא דישראל קארו קמיה ספרי דיאני וחאתים דוקא רב נחמן וספרי דיאני אבל רב נחמן וספרי אחריני או [דף קה] נמי ספרי דדיאני ואינש אחרינא לא.

15

תשובות הגאונים - הרכבי סימן של

 פיסוקי דקארו ומכוונין מילתא מילתא כנגד אחד אחד כדרגילין השתא אינאשי כד מיכנפין ציבורא וצריכא למיחזא אי האוו בי עשרה לפרוש על שמע או לירד לפני [דף קנב] התיבה או למעמד ומושב או לברכת אבלים וחתנים או להזמין על המזון בשם או לא הוו לא מנו להון ראשון ושני אלא קארו פיסוקא כגון ואנ"י בר"ב חסד"ך א' ב'. וקארו ותאנו ומשלשין או צריכין וההוא דנפלא עליה מילתא דסופה הוא שזכה. ואיכא למימר כדאסיקתון אדעתיכון שמוציאין אצבעות למנין תרי זימני חד למידע מינייני וחד לפייס. ושלפייס אי אפשר לומר שהמוציא שתים אין מונין לו אילא אחת. אילא כדאמרתון דמפיק חד חד

16

תשובות הגאונים - הרכבי סימן תה

 תשובות הגאונים - הרכבי סימן תהשינאנא. גם כן שמואל הוא שאומר הרבה כך לרב יהודה. ופרושו בעל שינים כי אמרו שיניו שלרב יהודה היו גדולות ביותר. ודילמא הוה ידיע רב יהודה באותן עתים שינאנא והוה ידיע רב פפא סודני. ויש שנושאין עצמן לומר דכואת שמואל ורבא לא הוו קארו שמי לתלמידיהון כי הני. והאיי שינאנא ששונה הלכות או ששנונין טעמיו. והאיי סודני איש סודי תורה. והני מילי בעלמא אינון. שיננא ברור בלשוננו אפילו בפי נשים וקטנים שכל גדול שינים כך קוראין אותו. וגם סודני אינו מכוער לקרוא לבן כפר עירני וסודני:

17

תשובות הגאונים - הרכבי סימן תלב

 כתובה על הדפתרא לא יצא עד שתהא כתובה אשורית על הספר. ודפתרא מליח וקמיח ולא עפיץ וכל שכן רק דלא מליח. אלא מיהו עכשו בשנים האלה כיון שאין [ע"ב] מי יודע לעשות אותו גויל כתקנו וכי אתו לעפוציה טרחין הרבה. ורוב הצבור כי דאשכחון קולא דרב משה סמכו עליו וקא קארו ביה בציבור לבר מן מהדרין ומדוקאני דמצות דלא קארו אלא בגויל כהוגן. ולענין עיבוד לשמה רבנן דתרתין מתיבאתא סבירא להון דמאי דלא לשמה מיעבד לאו כהוגן הוא ופסול מלמקרא ביה בציבור דהכין עבדו רבנן מעשים. דאמרינן ההוא דאתא לקמיה דר' אבהו וכול' עד כך אתה נאמן להפסיד ספר תורה.

18

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ח סימן ה

 בשבורה ומתה דהא זקפן עליה מלוה בשטר, או דילמא לא מיחייב אלא בגניבה ואבדה, דהכין פסק רב מתתיה גאון ז"ל דלא מיחייב אלא בגניבה ואבדה ואיתי ראיה מיהא דאמרי נהרדעי (בבא מציעא דף ק"ד ע"ב) השתא דאמרת פלגא מלוה ופלגא פקדון אי בעי למשתיא ביה שכרא שאתי, רבא אמר להכי קארו ליה עיסקא דאמר ליה לאיעסוקי ביה יהבי לך ולא למשתי ביה שיכרא. +(י"ד קע"ג ב' ל' ל"א)+ היכי דינא.- הכין חזינא: דא"כ הוא דארי ראובן תרי תולתי מהפסד כי היכי דשקיל תרי תולתי משכר ויהיב ליה לשמעון נמי שכר עמלו ומזונו כדכתבתון, שפיר דאמי ושרי. ועיקר דהא מילתא דתנן (

19

אור החיים בראשית פרשת לך לך פרק טז

 רב עבד שנשא בת חורין בפני רבו עשאו בן חורין ומפרש לה הש"ס בשהשיאו רבו בת חורין ע"כ. ומפרשים שם משום שמן הסתם שחרריה דאם לא כן לא היה עושה על ידו עבירה להשיאו בת חורין ע"כ, והוא הדין שפחה שהשיאה רבה לבן חורין עשאה בת חורין, וכתב מה"ר יוסף קארו ביורה דעה הלכות עבדים סימן רס"ז וזה לשונו הבא על שפחתו עשאה בת חורין ודוקא לשם אישות אבל שלא לשם אישות לא עשאה בת חורין ע"כ. והנה בבא עליה סתם נחלקו הרי"ף והרמב"ם, להרי"ף (יבמות פ"ב) מן הסתם גם כן עשאה בת חורין ולהרמב"ם (הל' עבדים פ"ט) לא עשאה

20

אלשיך הקדמה

 הבית מהיות מזה. ראה זה חדש כי ירחק להמצא בית ישראל לאחד תם ואחד שאינו יודע. והבור ריק שאין בו מיי"ם כנוטריקון שלו. מורה באצבע על הספרים הבלתי חסרים. כי אם לאחד מעיר או שנים. שמציאותם בחזקת הבתים כלם. ואלו הם: מקרא ר"י בעל הטורים. ר' יוסף קארו ר' משה בר מימון.ומקרא אני דורש סימנא למלתא דשכיחא, והיא מציאות אלו המפרשים, בפרט שהוא צריך לכלל, להקפת ביאורם לכל המקרא. היושבים ראשונה בפשט הכתוב, והקרוב אליו רש"י ורד"ק ז"ל. ותהי לי לישועה הוראת אות המ"ם. למקרא לו ולהם. ואם למסורת הברית כרותה בינו וביניהם שיתלכדו ולא

1234567891011121314151617181920