קארו

קארו מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2219 מקורות עבור קארו. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

מאמר מרדכי - שביעית מאמרים סימן יט

 של החיד"א, הגאון מהר"א אזולאי (הובאו דבריו בשו"ת רב פעלים אורח חיים חלק ב' סימן ל'), כתב שמהרח"ו, תלמיד האר"י, היה אוכל חצילים, וכן מהר"ם אלשיך היה אוכל חצילים. והטעם: שבשונה מכל פרי אילן שבכל שנה הולך ומשביח - החצילים בכל שנה הולכים ופוחתים בשבח טעמם. כמו כן העידו, שמרן ר"י קארו ז"ל, בעל השו"ע, והאר"י היו אוכלים חצילים.ומרן הבן איש חי ברב פעלים (או"ח, ח"ב, סי' ל'), הביא בשם כמה פוסקים את הטעם להתיר חצילים משום שעצו חלול, או שהגרעין שלו אינו מוציא פרי, אלא שנעלם מעיניהם מה שכתב מהר"א ישראל בספרו קול אליהו במחנה ישראל (סי' ר"נ), שראה

132

מאמר מרדכי - שביעית מאמרים סימן כה

 מאמר מרדכי - שביעית מאמרים סימן כהגדרי שמיטת כספים*פתיחה לדיני שביעיתנוהג ודרך העולם הוא שלא להתפעל מדברים שבהרגל והמצויים, ולא להכיר בתועלתם - אלא כשיורגש העדרם.אחת ה"מתנות" הטובות לה זכה עולם ההלכה היא חיבורו הגדול של מרן רבי יוסף קארו זיע"א, שסידר שולחן מלכים ערוך מוכן ומזומן ליטול ממנו, ובו לומדים ומקיימים הלכות והליכות בכל אורחות ותחומי החיים, פסקים ברורים וחדים, וכבר הכריזו עליו משמים שיש לקבל את פסקיו ושלא לסור מהם ימין ושמאל.אמנם, גם ביחס לחיבור זה כהתה ההכרה וההתפעלות ממנו מרוב הרגל, כי הכל ערוך ומוכן ללא טירחא ועמל מצדנו להכרעת פסקי ההלכות מתוך ריבוי

133

מטה משה עמוד העבודה סדר היום ותפילתו סימן ג

 צרכיו מברך על נטילת ידים ואשר יצר, ובשאר כל היום אף אם עשה צרכיו אפילו אם ירצה להתפלל אחר כך אינו מברך על נטילת ידים רק אשר יצר, כמו שכתב בתשובת הרמב"ן סימן קצ"ג, והאגור סימן ד' בשם תשובת הרשב"א, וכן כתב מהר"י אבוהב בשם ר"ח, וכן הוא הסכמת מהר"י קארו (או"ח סי' ד' ס"א). ולאכילה אפילו אם אין הידים מלוכלכות מברך על נטילת ידים.

134

מטה משה עמוד העבודה בית הכנסת, ברכות ופסוקי דזמרה סימן לה

 מטה משה עמוד העבודה בית הכנסת, ברכות ופסוקי דזמרה סימן להבנוסח הברכה זו הוא רופא חולי כל בשר. וכתב מהר"י קארו (סי' ו') על שם הנקבים שברא בו להוציא פסולת מאכלו, כי אם יתעפש בבטן ימות, והוצאתו הוא רפואה, כך הוא בשלחן ערוך. ותמהני שהרי המקור דההיא פירושא הוא הרר"ד אבודרהם, והוא עצמו לא כתב רופא חולי רק רופא כל בשר, כי עדיין לא הגיע לחליות רק אם יתעפש בבטן, והוצאתו היא רפואה שלא יבא לידי כך. לכן נכון שאין לומר כי אם רופא כל בשר כנוסח הספרדי. וכן משמע בפרק הרואה (ברכות ס ב) דגרסינן התם, מאי חתים,

135

מטה משה עמוד העבודה בית הכנסת, ברכות ופסוקי דזמרה סימן נח

 ז') כתב גם כן בשם בעל הערוך שכתב בשם ר' משה גאון ז"ל, דדוקא קודם תפלה נתקנו, אבל אחר תפלה לא, וכן הוא (בסמ"ג) [בסמ"ק] (מ' י"א) ובלקוטי פרדס (דף ט"ו, ב). וכן היה נוהג מורי מהר"ש ז"ל, וכתב (שו"ת מהרש"ל סי' ס"ד) שכן קבל מאבי אמו מהר"י ז"ל. ומהר"י קארו כתב (סי' נ"ב ס"א) דבלא ברכה לפניהם ולאחריהם יכול לאומרם, ומילתא דפשיטא היא, הלואי שיאמר כולי יומא שירות ותשבחות. ומהרי"א (הובא ברמ"א שם) כתב דלדברי כולם הברכות שאנו מברכין בבוקר יכול לאומרם אחר תפלתו, ואני אומר דלאו יכול הוא אלא חיובא.

136

מטה משה עמוד העבודה דיני שליח ציבור סימן סה

 הובא בב"י סי' נ"ג) ובתנאי שכבר בירך הש"ץ ברוך שאמר, וגם קרא פסוקי דזמרא, וכ"כ מהר"י, דאם לא כן היאך יאמר ברכה זו לבדה, והאומרה לבדה אינו אלא טועה, דמאחר שהיא סמוכה לחברתה היאך יאמר אותה בלא חברתה, וגם היאך יאמר אותה בלא פסוקי דזמרא שעליהם נתקנה, וכן כתב מהר"י קארו. ומטעם זה מי שבא לבית הכנסת בעת שהשליח ציבור מתחיל ישתבח, ואם יאמר ברוך שאמר ותהלה לדוד לא יוכל להתפלל עם הציבור, וישתבח לבדה גם כן אין לו לאומרה, טוב הוא שישתוק וישמע ישתבח מהש"ץ, ויענה אמן ויתפלל אז עם הציבור.

137

מטה משה עמוד העבודה קדיש, ברכו וקריאת שמע סימן עד

 מטה משה עמוד העבודה קדיש, ברכו וקריאת שמע סימן עדעל אותן שאמרו שאין לענות אלא עד עלמיא, הקשה מהר"י קארו (סי' נ"ו) מהא דאיתא במדרש, אמר ר' אלעזר בר יוסי, פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ומצאתי אליהו ז"ל ועמו ד' אלפים גמלים טעונים. אמרתי לו מה אלו טעונים, אמר לי אף וחמה, למה לעשות נקמה באף וחמה מי שמספר בין קדיש לברכו, בין ברכה לברכה, בין פרק לפרק, בין יהא שמיה רבא ליתברך. ומאחר שאסור לספר בין יהא שמיה רבא ליתברך, משמע שצריך לומר יתברך, וכן כתב הר"ר יוסף גיקטלייא וז"ל, שאלתם מה שכותבים קצת פוסקים בעניית קדיש שאין

138

מטה משה עמוד העבודה קדיש, ברכו וקריאת שמע סימן פח

 תיבות ששליח צבור חוזר. ומאי תקנתיה, יכוון בט"ו ווי"ן דבאמת ויציב, ועם כל דא היה קורא עליו אבא מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות (קהלת א, טו). אותם ג' תיבות דקריאת שמע ששליח צבור חוזר לא יוכל להמנות אותם לתשלום רמ"ח כשאר הצבור עכ"ל.וכתב מהר"י קארו (ב"י סי' ס"א), שענין הכוונה בט"ו ווי"ן היא, לפי שט"ו פעמים וי"ו עולה צ', ושם הוי"ה עולה כ"ו, ועם ד' אותיותיו עולה ל'. ג' פעמים ל' עולה צ', הרי שמכוון בט"ו ווי"ן אלו לג' שמות. ומהר"ר מאיר בן גבאי (תולעת יעקב סוד ק"ש) כתב כי ט"ו ווי"ן עולים אמן עם המלה,

139

מטה משה עמוד העבודה קדיש, ברכו וקריאת שמע סימן פט

 בתשובה (סי' ס"ד) וז"ל, כשאני מתפלל ביום פטירת אבא ז"ל, חוזר אני בסוף אני ה' אלהיכם שהם ג' תיבות בלתי אמת, להשלים רמ"ח תיבות שבקריאת שמע ולסמוך אותם לאמת, אבל לא שמלת אמת שאינו מקריאת שמע ימלא תיבות קריאת שמע. וכן מצאתי בספר מאה שערים בשם מקובל אחד עכ"ל. ומהר"י קארו (סי' ס"א) כתב וז"ל, ונמצא כתוב בספר הפליאה (ח"א לא ע"ב) שש"ץ חוזר אני ה' אלהיכם, והיה במצרים מי שהיה נוהג כדבריו, וגערו בו הנגיד הגדול כמהר"ר יצחק הכהן ז"ל ומורי הרב הגדול מהר"ר יעקב בי רב ז"ל וכל גדולי הדור הנמצאים בעת ההיא, וגם בקונסטנטינא גער הרב הגדול

140

מטה משה עמוד העבודה קדיש, ברכו וקריאת שמע סימן קד

 אחר שאמר גאל ישראל. רק אם אירע אונס שלא הניח תפלין, ונזדמנו לו בין גאולה לתפלה מניח אז, ולא יברך עליהם עד אחר שיתפלל, אבל טלית לא יניח אז. ואם עד שלא אמר גאל ישראל נזדמנו לו טלית ותפלין, מניח ולא יברך עליהם עד אחר התפלה. כך היא מסקנת מהר"י קארו בטור אורח חיים סימן ס"ו. אבל בטור עצמו משמע דקודם גאל ישראל יכול להניח תפילין ולברך עליהן, אבל על טלית לא יברך, וכן הדין בין אהבה לקריאת שמע אם הוא אנוס יכול להפסיק להניח תפילין ולברך עליהן, אבל טלית לא, כמבואר באורח חיים סימן פ"ה, ובהגהות מהר"ר אברהם (מפראג)

1234567891011121314151617181920