קארו

קארו מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2219 מקורות עבור קארו. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

עלי תמר תענית פרק א

 והקהל כבר בתפלת מוסף אומר משה"ר ומוריד הגשם ע"כ. וכזה גם בתפילת טל כמ"ש בס"ז עיי"ש. והנה מנהג הספרדים כן הוא גם בחו"ל, אבל האשכנזים בא"י, בין הפרושים ובין החסידים שנהגו כן, כנראה שמקורם מתקופת השל"ה, שכידוע הנהיג השל"ה בקהלות האשכנזים בא"י כמה מנהגי ספרד וכמה הלכות עפ"י שו"ע מהר"י קארו בניגוד לדעת הרמ"א מפני שבזמנו רוב הישוב ברוב מנינו ובנינו היו קהלות הספרדים. אולם אמר לי ת"ח אחד שבפתח תקוה שהמנהג גם בין האשכנזים הוא לומר גשם קודם מוסף, אעפי"כ מכריזים אחרי תפלת גשם משיב הרוח ומוריד הגשם וכזה במוריד הטל. כנראה שראשוני הישוב שם לא רצו לבטל מנהג

102

תמים דעים סימן רכו

 דבריו כי אחר שמחל לו בספר המאור. ומה זו מחילה שהלה חוזר וגובה ממנו. ואני אפרש והרוצה להשיב יבא וישיב כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב ותחלת כל דבר יש לומר אם משנתנו בפותח לתוך הבית הפתוח לחצר השותפין היכי קתני רישא לא יפתחנו לחצר השותפין רישא קארו ליה חצר השותפין וקאמר דמשום הכי אסור וסופה קארי ליה לתוך ביתו וקאמר דמשום הכי מותר זה הלשון אין לו ענין ולא מקום שהרי שניהם למקום אחד הם פתוחים ואין היתרון אלא שזה אופתא ואינה ראויה לדירה וזו עליה ומתני' קרי להו תרווייהו עליה. ועוד דקתני אלא אם רצה

103

הקדמת בעל הגידולי תרומה - סימני פרטי הדינים

 בעל הטור ז"ל. ואולם בעבור זאת העמדתי את עצמי ונמנעתי מלכתוב על גוף ספריהם ז"ל, כי אמרתי מה מני יהלוך ומה יחדש יתוש כמוני, אחרי מה שכתבו עליהם גדולי עולם ז"ל. וביחוד כי השמש יצא על הארץ אור ישראל וקדושו רב אחד לכלנו גאון תפארת עטרת גלותנו המופלא בדורו מוהרר"י קארו זלה"ה. וכל מאויי רוחי היו לכתוב על ספר אשר לא כתב עליו זולתי, למען לא יחשב לי לגסות רוח חלילה לדמות בנפשי להוסיף ולחדש בו יותר ממי שקדמני בפירושו עליו. ובהיותי משוטט במחשבתי על זה ראיתי ונתון אל לבי כי בטוב החפוש מצאנו ראינו היות רוב רובי הדינים המובאים

104

טיב גיטין (מודעי) סימן יט

 ט'], דבאלף איכא דקפדי ואיכא דלא קפדי ויש לסמוך בכתובות ואגרות ושטרות. והנה בכתובת אשה זו כתוב ששבונא בלא אלף, אך דא עקא שמהר"ר שרביט כתב שאזבונא בזי'ן, ואלו מהר"ר יאושע30 ומהר"א מוטל כתבו בשי'ן. לזה אומר דאין קפידא אם שיהיה בזי'ן או בשין, דהנה בשם איזמיראלאדא כתב מוהר"י קארו (שו"ת בית יוסף דיני גיטין) סוף סימן י"ד דצריך בשי'ן, ומהרימ"ט הביאו מהר"ר שמחה ז"ל כתב שהוא בזי'ן. ומהר"ש הנזכר נתן טעם, דזה תלוי במבטא הלשון וכו', ובין זי'ן לסמך ליכא קפידא, כמו יעלוז יעלוס31 דהכל אחד. וכמו שכתב הרי"ט בשארית יאודה דף פ"ב, דהתלמוד אינו מקפיד בין

105

יוסף אומץ חלק א קצת דיני תפילת המנחה ודינים השייכים בין מנחה למעריב סימן תרעט

 שבת, אז לא יזכיר רצה אלא יעלה ויבוא, מאחר דבאמת עתה ראש חודש, ושבת כבר הלך לו אלא שמוסיף מדעתו, לא נכון לעשות העיקר טפל והטפל עיקר30. עד כאן לשון ההגה"ה.והאמת שאינני כדאי להכריע בין ההרים הגבוהים והרמים, רק אכתוב מנהגי, והוא שלא רציתי לזוז מדברי הגאון קארו שסתם להלכה בסימן הנ"ל כמו שהעתקתי לשונו, וגם הגאון מהרר"מ איסרלש כתב בהגה"ה סימן רע"א סעיף ו' על סברת קארו הנ"ל שכן עיקר, ודברי מהר"ש ז"ל הנ"ל הם כדברי נבואה שלא כתב סברתו ממי הוא. לכן עשיתי לי דברי הגאונים קארו ומהררמא"י ז"ל הנ"ל ומחבר עמק ברכה הנ"ל עטרות לראשי

106

יוסף אומץ חלק א דיני ליל יום כיפור סימן תתר

 ובעיני אם כן יצא שכרם בהפסדם. ולכן נהגתי לומר גם בשבוע ההוא סדר תהילים, גם ביום כיפורים עצמו נזדרזתי לומר שיעור יום ההוא21 או קודם ברכו או בין גברא לגברא דספר תורה וכיוצא, מלבד כל התהילים שגמרתי בלילה.[לא באתי כמשיב רק כמזכיר, שמצאתי בחיבור שחיבר ר' אברהם קארו22 ז"ל על עשר הילולים במזמור הללו אל בקדשו ע"ד הקבלה, אינו בדפוס והמה בכתב, על המעשה שמקרוב בא המעשה בדפוס, שכפר אחד אצל ארפרט ניצל, שברחו שם מארפרט ביום הגזירה, עבור זקן אחד שהיה שם והיה גומר כל תהילים בכל יום ויום, וכשמת אותו הזקן נראה לרב שם וספר

107

יוסף אומץ חלק ב פרק התורה

 חוזרין ומתחדשין. וכשנפטר רב חסדא שמע בריה ההיא ליליא בבי קברי חדוון דכיתות דמתכנפו, והוו אמרין ניזיל בחדוותא דהילולא דרב חסדא10. ושמעתי משמו של האלוקי מהרי"א ז"ל11 שבכל אותה הילולא אין מי שידרוש כי אם הנפטר ההוא12.ומצאתי בדברי המגיד13 שהיה מדבר לרבנו הגדול מוהרר"י קארו ז"ל שהבטיחו שידרוש בגן עדן שבעת ימים, וסימן מסר לו, שבעת ימים בחצר גינת ביתן המלך14. והימים שיראה גודל מעשיו לכל נשמות הצדיקים ק"ף יום, וסימן, בהראותו את עושר וכו' שמונים ומאת יום15, מלבד הבטחות מופלאות י"ד לבושין דיקר וכו' זכאה חולקיה. עד כאן. ומעלת יחודין הנ"ל הנעשים

108

ילקוט יוסף קצוש"ע יורה דעה סימן רמב רמד - מהלכות כבוד רבו ותלמידי חכמים

 שקבלנו הוראותיו בין להקל בין להחמיר, יכול התלמיד להורות לאחרים, אפילו ללא נטילת רשות מרבו. ואפילו אם הרמ"א והאחרונים חולקים על מרן, אנו פוסקים כדעת מרן אפילו להקל, שכבר קבלנו הוראותיו להיותו מרא דאתרא, ועל פיו יצאו ועל פיו יבואו. וכבר אמרו על זה, לכו אל יוסף (מרן רבי יוסף קארו), אשר יאמר לכם תעשו. וכל הפורש מדבריו כפורש מן החיים. ותלמיד חכם רשאי להורות לעצמו ולבני ביתו, אפילו דברים שאינם מבוארים בפסקי מרן השלחן ערוך. ואין בזה משום מורה הלכה בפני רבו.ל. גר צדק צריך לנהוג בכל הדברים כפסקי מרן השלחן ערוך שהיה מרא דאתרא בארץ ישראל, כי

109

ילקוט יוסף דרך פסיקת ההלכה פרק א

 מתיבתא עילאה משדרין לך שלם, נביאי מהימני, תנאי, אמוראי, רבנן סבוראי, גאונים פסקנים כולהו מברכי יתך כד את עסיק במיליהון ומכוין יתהון, כמה עלמין מזדעזעין לקול נעימו דהנהו ברכאן, שאלין ואמרין מאי האי, משיבין ואמרין: האי הוא ריש מתיבתא רבא דארץ - ישראל, פסקנא רבא דאר"י, מחברא רבא דאר"י, יוסף המכונה קארו, דמלך מלכי המלכים חפץ ביקר'ו. כולהו מתיבין ואמרין בריך יהא למארי עלמא". ע"ש. (שם פר' ואתחנן)."ואזכך למגמר חיבורא דילך לאנהרא ביה עיני כל ישראל, דהא כל עמין חכמים נבונים ומשכילים ישאבון מחבורא דילך דאקריא בית יוסף ירויון מדשן בית'ך. יפוצו מעינותיך חוצה חכמות בחוץ תרונה, ושמך יזכר בבתי

110

ילקוט יוסף דרך פסיקת ההלכה פרק ב

 סי' כט) כתב משם אביו, דהכא בארץ הצבי מנהג אחד הוא דלא נדדי מדברי מרן בשלחנו הטהור, אף שהוא נגד הרמב"ם.ומהר"ח פלאג'י בספרו שו"ת חיים ביד (סימן קח) כתב, כי גלוי וידוע בכל העולם שחכמי ספרד וצרפת קיבלו עליהם ועל זרעם לפסוק בכל מקום כדברי מרן רבינו יוסף קארו ז"ל, אפילו יחלקו עליו כל האחרונים. ועל כן יאמרו המושלים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו. ופשוט שאין לעזוב דברי מרן ולפסוק כדברי הט"ז. וכן כתב בשו"ת חקקי לב (יו"ד סי' מג) דקי"ל כמ"ד דקבלנו הוראות מרן אף להקל. וכ"כ עוד בגנזי חיים (מע' ה' אות לג) דקבלנו הוראות

1234567891011121314151617181920