קארו

קארו מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2219 מקורות עבור קארו. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אחרי מות פרשה כג

 נתכרכמו פניו הלך אצל ר' עקיבא ופניו חולניות. אמ' לו מה לך פניך חולניות, תני ליה עובדא. אמ' ליה צאבי רבי דייליף, אמ' ליה אין. מן דייליף אזל לתמן אמרון ליה חכים רבי למיפרס על שמע, אמ' להון אין. חכים רבי למיקרב, אמ' להון אין. אמרין הא חסים אלעזר והוה קארו ליה ר' אלעזר חסמא. ר' יונה הוה מילף לתלמידיה אפי' ברכת חתנים ואפי' ברכת אבילים, לומ' הוון גברין בכל מילה.[ה] ר' חנינא בריה דר' אידי פתר קריא בדורות הללו. כשושנה בין החוחים. מה שושנה זו בזמן שרוח צפונית מנשבת בה מטה אותה כלפי דרום והחוח עוקצה, ובזמן שרוח

2

זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא

 מאי איהו, אמרו ליה חד תורא אמר להו ומה כל כך חמירא מחשבה דחטאה, נדרנא דלא אסלק על לבאי מחשבה דחטאה, מתמן ולהלאה מה עבד כל יומא אשתדל בסחורתא ובליליא הוה נאים כד אתער הוה קרי לאחוי ואוליפו ליה מלי דאורייתא והוה לעי עד דסליק יממא ואשתכח דאוליף אורייתא והוו קארו ליה יהודה אחרא, יומא חד איערע ביה ר' ייסא סבא והוה פריש נכסוי פלגו למסכני ופלגו לסחורתא על ימא באינון גברין פרישי ימין והוה יתיב ולעי באורייתא:פתח ואמר (שמואל א טו) ויאמר שאול אל הקני מאן הוא קני אלין בני יתרו חמוי דמשה דעבדו קנא במדברא כהאי דרור

3

זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית

 לרבי חייא אמר ליה במטו מינך רבי אבהו דאטעום מההיא מיתקא דדובשא דאמצית מגזירת קדישין עילאין א"ל חררתא דאפיקותא וסובתא דדובשא לא מתיישבי (נ"א מיישרי) כחדא ואעפ"כ אוליף ליה בכה ר' חייא ואמר נדרנא עלי דעד דאוליף קמי מאריהון דמתניתא עילאה לא איתיב הכא. יתיב תמן תריסר שנין כד אתא קארו ליה ר' חייא רבה. א"ר יצחק אור גנוז לצדיקיא לעתיד לבא ההוא דהוא גנוז הה"ד אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה [תלים צז]:ויאמר אלהים יהי מארת. ר' פנחס פתח בהאי קרא צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו [שיר ג] א"ר פנחס חזרנו על התורה

4

זוהר חדש מהדורת הסולם - בראשית פרשת בראשית מאמר ב' יהי מאורות

 אמר ליה במטו מינך רבי אבהו, דאטעום מההוא מתיקא דדובשא, דאמצית מגזירת קדישין עילאין. א"ל, חררתא דאפיקותא, וסובתא דדובשא, לא מתיישבי כחדא. ואעפ"כ אוליף ליה.[אות תרנ] בכה ר' חייא ואמר, נדירנא עלי, דעד דאוליף קמי מאריהון דמתניתא עילאה, לא איתיב הכא. יתיב תמן תריסר שנין, כד אתא קארו ליה ר' חייא רבה. א"ר יצחק, אור גנוז לצדיקיא לעתיד לבא, ההוא דהוא גנוז. הה"ד אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה.

5

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק רביעי

 בין כך ובין כך ממתין וקורא קרית שמע ומתפלל. במאי קא מיפלגי, מר סבר תפלה מעומד עדיף, ומר סבר מסמך גאולה לתפלה עדיף. אף על גב דאבוה דשמואל ולוי עבדו כי הא מתניתא, דאמרינן אבוה דשמואל ולוי כי הוה בעי למיפק באורחא הוו מיקדמי ומצלו וכד מטי זמן קרית שמע קארו כמאן כי האי תנא דתניא השכים לצאת לדרך מביאין לו שופר ותוקע לולב ומנענע מגלה וקורא בה ומתפלל וכשיגיע זמן קרית שמע קורא, רב אשי לא סברה דאמר לא חזינן רבנן קשישין דעבדין הכין.רבי אלעזר בן עזריה אומר (ברכות ל א) אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר, וחכמים

6

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק שביעי

 ב) הא מילתא אמרי ואיתמר במערבא משמיה דרבי זירא כוותי אחד מפסיק לשנים ואין שנים מפסיקין לאחד, איני והא רב פפא אפסיק ליה הוא ואחר לאבא מר בריה, רב פפא לאחשובי לבריה הוא דבעא ולפנים משורת הדין הוא דעבד.והיכא דאכלו בתלתא ומן קמי דליברכו נפק חד מיניהו לשוקא קארו ליה פלניא פלניא ומזמנין עילויה, דאמר רב דימי בר יוסף אמר רב (שם) שלשה שאכלו ויצא אחד מהן לשוק קורין לו ומזמנין עליו דמן כדשארו המוציא אקבעו להו בחובה, אמר אביי והוא דקרו ליה ועאני ושמעי קליה. אמר מר זוטרא לא אמרן אלא בתלתא דלא צריכי לאפוקי שם, אבל בי

7

ספר הלכות גדולות סימן ח - הלכות מילה

 טבילות רישא טבלין והדר מברכין, דתניא (פסחים ז ב) טבל ועלה, בעלייתו אומר אשר קדשנו במצותיו וציונו על הטבילה.[עמוד קנב] (יבמות מז ב) וכל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בגר ובעבד משוחרר ובנדה.גר שטבל לקריו ושפחה שטבלה לשם נדתה, עלתה להם טבילה. (שם מה ב) ההוא דהוו קארו ליה בר ארמא, אמר ר' יהושע בן לוי מי לא טביל לקריו, למימרא אי טביל לקריו שפיר דמי. (שם) ההוא דהוה קארו ליה בר ארמיתא, דכי איגיירא אימיה לא טבלה, אמר רבי אסי מי לא טבלה לנדתה, אי טבלה לנדתה שפיר דמי. והאידנא לא סגי בטבילה דקריו עד דטביל לשום גירות,

8

ספר הלכות גדולות סימן יט - הלכות מגילה

 כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן, ורבי יהודה מכשיר בקטן, ולית הילכתא כותיה, דכיון דלאו בני חיובא נינהו לא מפקין אחרים ידי חובתן דתנן (ר"ה כט א) זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן.ולא שנא קארי לה חד גברא ולא שנא קארו לה כמה גברי בהדי הדדי כמאן דעבדין פרשתא, שפיר דמי, דתנן (מגילה כא א) הקורא את המגילה עומד יושב יצא, קראה אחד קראוה שנים יצאו.ומאן דקארי לה מיבעי ליה לכווני דעתיה ואי לא לא נפקין.ומאן דעייל לכנישתא ואשכח ציבורא דקרו לה חצייה, לא לימא אשמע מהכא לסופה והדר

9

ספר הלכות גדולות סימן מח - הלכות נחלות

 לעולם. אמר רב יוסף (ב"ב קכו ב) אמר איש פלוני בני בכור לא יטול פי שנים, דילמא בוכרא דאימא קאמר, כי ההוא דאתא לקמיה דרבה בר רב נחמן א"ל מוחזק אני בזה שהוא בכור, א"ל מנא ידעת, דקארו ליה בוכרא סכלא, דילמא בוכרא דאימא הוא דגמירי דבוכרא דאימא בוכרא סכלא קארו ליה.א"ר אמי טומטום שנקרע ונמצא זכר בכור הוא ואין נוטל פי שנים, דאמר קרא (דברים כא, טז) והיה הבן הבכור בעינא בשעת הוויה בן וליכא.ובוכרא דזבין חולקיה מקמי דליפליגו לא הוו זביניה זביני, דשלחו מתם (ב"ב קכו ב) בכור שמכר קודם חלוקה לא עשה ולא כלום, אלמא

10

ספר הלכות גדולות סימן מט - הלכות הלוואה

 רבא (במדבר כו, ח) ובני פלוא אליאב, רב יוסף אמר (דה"א ב, ח) ובני איתן עזריה.ההוא דאמר להו כולהו נכסי לבני, הוה ליה ברא ובר ברא, מי קרי אינשי לבר ברא בני או לא, רב חביבא אמר קרו אינשי לבר ברא בני, מר בר רב אשי אמר לא קארו אינשי לבר ברא בני. תניא כוותיה דמר בר רב אשי המודר הנאה מן הבנים מותר בבני בנים.הניח בנים גדולים וקטנים והשביחו גדולים את הנכסים, השביחו לאמצע, אם אמרו ראו מה שהניח לנו אבא הרי אנו עושין ואוכלין, השביחו לעצמן. וכן האשה שהשביחה את הנכסים השביחה לאמצע, ואם אמרה ראו

1234567891011121314151617181920