צרעת

צרעת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2356 מקורות עבור צרעת. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

ויקרא פרשת תזריע פרק יג

 ויקרא פרשת תזריע פרק יג(א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר:(ב) אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים:(ג) וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת הוּא וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ:(ד) וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים:(ה) וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים

2

ויקרא פרשת מצורע פרק יד

 רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר לְכַפֵּר עָלָיו לִפְנֵי יְקֹוָק:(ל) וְעָשָׂה אֶת הָאֶחָד מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה מֵאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ:(לא) אֵת אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה עַל הַמִּנְחָה וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַמִּטַּהֵר לִפְנֵי יְקֹוָק:(לב) זֹאת תּוֹרַת אֲשֶׁר בּוֹ נֶגַע צָרָעַת אֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ בְּטָהֳרָתוֹ: פ(לג) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר:(לד) כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם:(לה) וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת:(לו) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַנֶּגַע

3

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ט

 הראשונים ת"ל על פני האדמה (שם) מדורו אמרו ולא מדורות הראשונים: ג' מיני מוכי שחין נבראו בעולם לח יבש בעל פוליפוס והיתה נפשו של משה נמוכה מכולם: רבי שמעון בן אלעזר אומר אף על מספרי לשון הרע נגעין באין שכן מצינו בגחזי שספר לשון הרע ברבו ודבקה בו צרעת עד יום מותו שנאמר צרעת נעמן תדבק בך [וגו'] ויצא מלפניו מצורע כשלג (מלכים ב' ה' כ"ז): הוא היה אומר על גסי הרוח נגעים באין עליו שכן מצינו בעוזיהו שנאמר וכחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל מעל בה' אלהיו ויבא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטורת ויבא אחריו עזריהו הכהן

4

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק יג

 ולמה לא אמר כדברי מי שהוא תורם ומקדיש. בגין דר' יודה אמר תורם ואינו מקדש. אמר ר' יוחנן אפילו כמאן דאמר אינו תורם מקדש. מהו מקדש עולה ושלמים. להביא חטאת חלב אינו יכול שאין לו חטאת חלב. חטאת דם אינו יכול שאין לו חטאת דם. מהו שיביא קרבן זיבה וקרבן צרעת מאחר שהיא חובה אינו מביא או מאחר שהוא מטמא בהן מביא [דף עב עמוד א] כותי פשיטא לך שהוא מביא. מהו שיעשה בהן שליח. מאחר שהוא מטמא בהן נעשה בהן שליח או מאחר שאינו נעשה שליח לכל הדברים אינו נעשה בהן שליח. התיב ר' יודן הרי יש לו טבל

5

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק י

 אחד ואין אחד אלא הקב"ה כמה דתימר [דברים ו ד] שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד: והלוחש על המכה ואומר [שמות טו כו] כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאיך. רב אמר ובלבד ברוקק רבי יהושע בן לוי אמר אפילו אמר [ויקרא יג ט] נגע צרעת כי תהיה באדם ורוקק אין לו חלק לעתיד לבוא: אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו. רבי מנא אמר כגון אילין כותאי דמשתבעין ר' יעקב בר אחא אמר נכתב ביו"ד ה"א ונקרא באל"ף דל"ת:הלכה במתני' שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא שלשה מלכים

6

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק יא

 והאיש אשר יעשה בזדון וגו' אינו חייב עד שיורה לעשות התלמיד שהורה לעשות פטור נמצא חומרו קולו: גמ' כתיב כי יפלא ממך דבר למשפט מגיד שבמופלא שבבית דין הכתוב מדבר. ממך זה עצה דבר זו אגדה. בין דם לדם בין דם נידה לדם בתולים בין דם נידה לדם זיבה לדם צרעת. בין דין לדין בין דיני ממונות לדיני נפשות. בין דין לדין [דף נה עמוד ב] בין הנסקלין לנשרפין לנהרגין ולנחנקין. בין נגע לנגע בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט. בין נגע לנגע בין ניגעי אדם לניגעי בגדים ולנגעי בתים. דברי זו השקיית סוטה ועריפת העגלה וטהרת המצורע ריבות אילו הערכים

7

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ערלה פרק ג

 לחים ונגבו בקליפי ערלה. אבנים מנוגעות שעשאן סיד אית תניי תני עלו מטומאתן ואית תניי תני לא עלו מידי טומאתן. מאן דאמר עלו מידי טומאתן הרי אלו מותרות ומאן דאמר לא עלו מידי טומאתן הרי אלו אסורות. אפילו כמאן דאמר עלו מידי טומאתן הרי אלו אסורות דכתיב [ויקרא יד מד] צרעת ממארת תן בו מאירה ואל יהנה ממנו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל הנשרפין אפרן מותר חוץ מאפר הבא מחמת עבודה זרה. התיב רבי חייה בר יוסף קומי רבי יוחנן הרי אפר הבית הרי אינו בא מחמת עבודה זרה ואת אמר אסור. אמר ליה שנייה היא דכתיב נתיצה נתיצה:

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ז

 אין לך דבר עושה קבר תהום אלא המת בלבד להוציא משכב ומושב. תמן תנינן כל הזבחים שקיבל דמן זר אונן וטבול יום מחוסר בגדים מחוסר כיפורים ושלא רחוץ ידים ורגלים ערל טמא יושב עומד על גבי כלים על גבי בהמה על גבי חבירו פסל. דרומאי אמרו בטמא טומאת זיבה וטומאת צרעת אנן קיימין אבל בטמא מת אינו מחלל. מאחר שהותר מכלל טומאה לרבים בפסח. מתיב ר"ש בן לקיש לדרומאיי מה אם הבעלים שייפית' כוחן בשאר כל הטמאות שבשנה הורעתה כוחן בטמא מת בפסח עובד שהורעתה כוחו בשאר טמאות של כל השנה אינו דין שתורע כוחו בטמא מת בפסח. ועוד ששנה

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ט

 מזיד מניין א"ר זעירא [שם יג] והאיש לרבות את המזיד. אנן תנינן שגג או נאנס. תני ר' חייה שגג או הזיד א"ר יוסה מתניתא אמרה כן שאלו פטורין מן ההכרת ואלו חייבין בהכרת מה אית לך חייב בהכרת לא מזיד טמא לנפש. אין לי אלא טמא לנפש טמא זיבה וטמא צרעת מניין תלמוד לומר טמא מת ריבה מה תלמוד לומר טמא נפש אלא איש טמא נפש נדחה לפסח שני ואין ציבור טמא נפש נדחה לפסח שני. טמא זיבה וטמא צרעת נדחין לפסח שני. טומאת עבודה זרה עשו אותו כטומאת זיבה וטמא צרעת. ניתן לישראל לבנות בית הבחירה. יחיד עושה פסח

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבועות פרק א

 אף ארבעה מצטרפין זה עם זה. רבי לעזר בשם ר' אבין [דף ב עמוד ב] אם בשאינו מינו מצטרף לא כ"ש מין במינו. אמר רבי יוסי בי רבי בון והיו אין כתיב כאן אלא [ויקרא יג ב] והיה מלמד שאינן מצטרפין זה עם זה. תני חזקיה [ויקרא יג ב] לנגעי צרעת אין כתיב אלא לנגע צרעת מלמד שאין מצטרפין זה עם זה. אמר לו ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין ואל יאמרו מראו' נגעים שנים שהן ארבעה. אמר לו מלמד שאינן זה למעלה מזה. ויהא זה למעלה מזה אם אומר את כן נמצאת אומר הכהה טמא. והכהה מן הכהה טמא

1234567891011121314151617181920