ציצית

ציצית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7063 מקורות עבור ציצית. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת וישב פרק לח

 והוא ענוב, ונכנס בראשו של כבש והוא מושך והעניבה מתקשרות ונאחזת הצאן: וענין אחר חותמך ופתילך כאשר הכיס קשור עם הפתילים והמטה בידו. ורבותינו דרשו בפסוק מדרש, חותמך זו מלכות, וכה"א כי אם יהיה כוניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני (ירמיה כב כד), פתילך. אלו סנהדרין לובשי ציצית: ומטך. זה מלך המשיח, דכתיב מטה עוזך ישלח ה' מציון (תהלים קי ב), הרמיז הכתוב שהיו עתידין לצאת ממנה מלכים וחכמים ונשיאים: ויבא אליה ותהר לו. מביאה ראשונה, תמר באצבע מיעכה, ותהר לו, צדיקים כמותו, גבורים כמותו:סימן יטיט) ותקם ותלך. קימה היתה לה שיצאו ממנה מלכים ונביאים:

82

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בשלח פרק טו

 ויחזקאל, שנאמר זה אלי ואנוהו. וכתיב וביד הנביאים אדמה (הושע יב יא), וכתיב נפתחו השמים ואראה מראות אלהים (יחזקאל א א), אבל על הים כולם ראו ואמרו זה אלי ואנוהו: ד"א ואנוהו. א"ר ישמעאל וכי אפשר לבשר ודם להנוות לקונו, אלא אנוה לו במצות, אעשה לפניו לולב נאה, סוכה נאה, ציצית נאה, תפלה נאה: ד"א אנוהו. אנוה שמו הנכבד והנורא בפני כל האומות, שיאמרו כי אין כה' אלהינו, שנאמר מה דודך מדוד היפה בנשים (שה"ש ה ט), שכך אתם מומתים על שם קדשו, שנאמר על כן עלמות אהבוך (שם א ג), אפילו הן מומתין אין כופרין בך, שנא' כי עליך

83

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת שלח לך

 לאו רגימתו בכל ישראל שנא' (דברים יז) יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה. כאשר צוה ה' את משה. צוה מצות תליה. והיכן צוה (שם כא) וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ:ויאמר ה' אל משה לאמר. למה נסמכה פרשת ציצית לפרשת מקושש לפי שהיו אומרין לו למקושש מפני מה חללת שבת לא שמעת (שמות לא) מחלליה מות יומת אמר להם שמעתי ושכחתי אמר לו הקב"ה למשה דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית לשון סימן לשון ציון כדי שיהו ישראל זוכרין את המצות. וכן הוא אומר וראיתם אותו וזכרתם

84

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת קרח

 חיים שאולה. ירשיע כענין שנאמר (איוב לד) ואם צדיק כביר תרשיע. פירוש יחייבו ואומר (שם טו) ירשיעך פיך ולא אני. וכן כיוצא בהם. ד"א ואיש מזמות ירשיע זה קרח. יועץ מזמות רשע והרשיע רבים עם עצמו שנא' ויקח קרח בן יצהר בן קהת וכו' ולמה נסמכה פרשת פורענות דקרח לפרשת ציצית שכיון שאמר משה לישראל (במדבר טו) ועשו להם ציצית הלך ואמר לאשתו ראי שחידש לנו משה מצוה אחרת לעשות ציצית על כנפי בגדינו ולתת על ציצית הכנף פתיל תכלת. אמרה לו הריני עושה לך טלית כולה של תכלת. לקחה והוליכה אצל משה רבינו אמר לו זאת חייבת בתכלת או

85

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת תצא

 פשתן. לא תלבש. ולהלן הוא אומר (ויקרא יט) לא יעלה עליך. מה לבישה שיש לו לגוף הנאה אף להלן כן. יצא המפשיל קופתו לאחוריו. יחדיו. פרט ללובש חלוק של פשתן על גבי בגד צמר:גדילים תעשה לך. זה הלבן. מנין להביא את התכלת ת"ל (במדבר טו) ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת. תעשה. ולא מן העשוי. שלא יוציא נימין מן הטלית ויעשה שלא יעשה מן הסיסין ומן הנימין ומן הגדרין כדמפורש בפרשת ועשו להם ציצית. על ארבע ולא על ה'. כסותך פרט לכל כסות שאינו מרובע. אשר תכסה בה'. פרט למעפורת שאינה מכסה ראשו ורובו:כי יקח איש אשה ובא

86

בראשית רבתי פרשת בראשית

 ואם אתה אומר לא יכול הב"ה לעשות כזה עד שיכתוב עליו ויעיד עליו עדים ויתן לו יד. אלא שבקש הב"ה שתהיה זאת לדורי דורות לזרעית אדם עד אשר לא יתן איש אל רעהו ממון עד שיכתוב עליו כתב ועדים נאמנים, ובעבור היד שנתן הב"ה לאדם יתנו ישראל איש אל רעהו ציצית על הממון. אמר יהושע בן נון מפי משה ע"ה מפי הגבורה, כל אשר יתן ממון בלא עדים ובלא שטר יקרא אל ה' ולא יענהו. בא וראה כמה הקשה על אדם בדבר הזה, כי בקשו ממנו (האמת) [המות] אשר שם על נפשו, כי בא אליו מלאך המות ואמר לו תן

87

בראשית רבתי פרשת לך לך

 ונבחר יין להקריב על גבי המזבח, כך אבינו אברהם עד שלא נימול, הפרי שעשה לא היה טוב במעשה, וכשנמול הפרי שעשה היה טוב במעשיו ונבחר לקרב על גבי המזבח כיין נסך.יז, יט וקראת את שמו יצחק. הנה אלו תיבות שנדרשו בחשבון אותיותיהם, יצחק, יעקב, כתב הלוחות, תורה, ציצית, ברית, טוב, הריון, לאט, חלה, אלה הדברים, גוג ומגוג, בזאת. בזאת יבא אהרן (ויקרא ט"ז ג') רמז לו במקדש א' שיעמוד ת"י שנה. גוג ומגוג שעתיד לבא על ישראל ע' אומות. אלה הדברים (שמות ל"ה א') מכאן לאבות מלאכות מ' חסר א'. אלה ל"ו. דברים ב', הדברים ג' הרי מ' חסר

88

בראשית רבתי פרשת וירא

 וכה"א ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם (במדבר ט"ו ל"ט). נמצינו למדים רמ"ח אברים יש בו באדם וכלם תלוים בלב ובעינים לכך צוה להניח תפלין ביד כנגד הלב ותפלין על בין העינים, לכך אמר ענדם על גרגרותיך אלו העינים שכל הדברים נגררין אחריהן. בהתהלכך תנחה אתך (שם כ"ב) זו מצות ציצית, שאין חייב בציצית אלא בשעה הראויה ללכת בדרך, ואי זו זו שעת היום, וכה"א והיה לכם לציצת וראיתם אותו (במדבר ט"ו ל"ט) בשעה שהוא יכול לראותו, שיכיר בין תכלת ללבן. בשכבך תשמור עליך (משלי שם) זו ק"ש של ערבית, והקיצות הוא תשיחך (שם) זו ק"ש של שחרית, כד"א ובשכבך

89

בראשית רבתי פרשת וישלח

 שנראה לו אליהו בחלום וא"ל שמח בלבך שאתה ונינוס בן [עמוד 147] כפר קיטור הקצב ראה מושבך ומושבו שוים כ"א וחלקך וחלקו שוים בג"ע. כיון שנעור משנתו חשב בלבו אוי לו לאותו האיש שמיום שנולד תמים היה ביראת קונו ולא היה לו עמל אלא בתורה ולא הלך ד' אמות בלא ציצית ובלא תפלין והיו לו שמונים תלמידים, והיו שוקלים מעשי ותורתי עם קצב א', בשבועה לא אשב ולא אכנס לבית המדרש עד שאלך ואמצא אותו הקצב שהוא חברי בג"ע. מה עשה הלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ושאל בשם האיש ובשם עירו. כיון שנכנס לעירו שאל בשבילו. א"ל היכן נינוס, א"ל

90

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה

 עם אשה מעולם זולתי עם שרה כדדרשי', אלא ע"י שם בן נח כהן צדק שחי אח"כ נ"א שנה, כי כל ימי חיי שם היו ת"ר שנה פחות שתי שנים, ועכשיו נמצא שהוא בן תקמ"ז שנה: שני גוים בבטנך. גיים כתיב, זה מתגבר בעולמו, וזה במלכותו, זה מלביש כלאים, וזה מלביש ציצית, זה עורך מערכות מלחמה, וזה סומך זקנים וסנהדרין: ושני לאומים ממעיך. מתוך מעיך יהיו נפרדין, זה מהול, וזה מושך ערלה: ולאם מלאם. מכאן עד סוף הפסוק אינו אלא דברים תלוין בסתם, שלא פירש מי יאמץ מזה, וכן ורב יעבוד צעיר, או ולרב יעבוד, אלא משמע האומץ והשיעבוד לזה ולזה,

1234567891011121314151617181920