ציצית

ציצית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7063 מקורות עבור ציצית. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת לך לך פרק יד

 ידי. אותה שעה קידש אברהם שמו של הקב"ה, שלא יחשוב מלך סדום שעל ידי ממון עשה אברהם מלחמה עם ד' מלכים, ולא עשה מלחמה אלא להציל את לוט ואת רכושו, לפי שהיה בן אחיו:סימן כג[כג] אם מחוט ועד שרוך נעל. לפיכך ניתן לאברהם מצות חוטי ציצית: ועד שרוך נעל. ניתן לו מצות יבמה, שנאמר וחלצה נעלו (דברים כה ט):סימן כד[כד] בלעדי רק אשר אכלו הנערים. הם אשכול וממרא שישבו על הכלים: הם יקחו חלקם. כמה דהוא אמר כחלק היורד במלחמה וגו' (ש"א ל כד), וזה הדין היה מאברהם, דכתיב מי העיר ממזרח צדק יקראהו וגו' (ישעי'

72

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת שלח פרק טו

 עדים, או אינו מותרה:סימן לב[לב] וימצאו איש מקושש עצים. מי היה זה היה צלפחד בן חפר. ויש אומרים כי מי שאמר שהוא צלפחד עתיד ליתן את הדין, כי התורה כסתה עליו ולא זכרה מי הוא, וזה בא ומגלה: ד"א למה נסמכה פרשת מקושש לפרשת ציצית, שבשעה שאמר הקב"ה מקושש חייב מיתה, אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם אין לו פשע בדבר זה, שמא היה בדעתו שלא ישכח את השבת ולשמור המצות שהוא יום השבת ואינו נושא תפילין עליו, לפי שאין חייבין בתפילין, ולא היה לו פשע שמא שכח שהוא שבת, אמר הקב"ה למשה כבר התרו בו, שנאמר

73

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת קרח פרק טז

 הלא לבני יצהר שנולד אחר עמרם, ואני הייתי בן יצהר ולי היתה ראויה אותה הנשיאות ליתן והיא ניתנה לבן עוזיאל שהיה הקטן שבכולם, הרי לא עשה משה מעשים הללו אלא תדעו לפי שהיה שונא אותי, ולא ביקש יתן לי הנשיאות, לכך חלק קרח על משה: ולמה נסמכה פרשה זו לפרשת ציצית, שבשבילה פתח לחלוק על משה, אמר קרח למשה בית מלאה ספרים צריך מזוזה או לאו, אמר משה צריך, אמר קרח דבר זה לא צוה הקב"ה, וכן אמר לו טלית שכולה תכלת צריכה פתיל תכלת, אמר לו משה הין, אמר לו קרח כל אלו הדברים שאתה אומר מדעתך הם, אלא

74

מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת כי תצא פרק כב

 כלאים מן התורה עד שיהיה שוע וטווי וגוז והוא ארוג. אבל מדברי סופרים התפירה מן הטווי הוא במקום ארוג והלבדים אעפ"י שאין להם משום טווי וארוג יש בהם משום שוע:סימן יב[יב] גדילים תעשה לך. סמך הכתוב לכלאים, שהכלאים על הציצית מותר לעשות הסדין של פשתן ציצית של צמר, אבל חכמים פטרו הסדין להטיל בהם הציצית משום כסות לילה: על ארבע כנפות כסותך. ולא בעלת שש ולא בעלת חמש: כסותך. ולא שאולה: אשר תכסה בה. מצות ציצית אפילו בסומא:סימן יד[יד] ולא מצאתי לה בתולים. כלומר שמביא הבעל עדים שזינתה לאחר שנתארסה בבית אביה:סימן טו[טו] ולקח

75

פרקי דרבי אליעזר פרק ב

 פרקי דרבי אליעזר פרק באמרו בניו של הורקנוס לאביהם עלה לך לירושלים ונדה את בנך אליעזר מנכסיך. ועלה לירושלים לנדותו, ומצא שם יום טוב לרבן יוחנן בן זכאי. והיו כל גדולי המדינה סועדין אצלו, בן ציצית הכסת, ונקדימון בן גוריון, ובן כלבא שבוע. ולמה נקרא שמו בן ציצית הכסת, שהיה מסב למעלה מגדולי ירושלים. אמרו על נקדימון בן גוריון שהיה לו מזון שלשה סאים קמח לכל אחד ואחד שהיו בירושלים. אמרו עליו על בן כלבא שבוע שהיה לו בית ארבע כורין של גנות טוחנין בזהב. אמרו לו הרי אביו של רבי אליעזר בא, אמר להם עשו לו מקום, ועשו

76

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה כד

 חילל זה שבת, אמר לפניו, רבונו של עולם איני יודע, אמר לו, יום חול תפילין בראשו ותפילין בזרועו ורואה וחוזר במעשיו, עכשיו שאין לו תפילין חילל זה את השבת, באותה שעה אמר הקב"ה למשה, משה, צא (וברך) [וברר] להם לישראל שיהו נוהגים בו בימים טובים ובשבתות, ואיזו מצוה, זו מצות ציצית, שנאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית וגו' (שם שם /במדבר ט"ו/ ל"ח), אין לדורותם, אלא לדור תם, אין תם אלא יעקב, שנאמר ויעקב איש תם, (בראשית כ"ה כ"ז), תם מגזל, תם מעבירה, לפיכך הביאוהו ונתנוהו אצל מלכות שמים חמורה, שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד,

77

משנת רבי אליעזר פרשה י

 מפרש בשאול. ראשונה, היה עניו, שנ' הלא בן ימיני אנכי. שנייה, שהיה שומע חרפתו ושותק, שנ' ובני בליעל אמרו מי יושיענו זה ויהי כמחריש. מהו כמחריש, כמי שלא ידע. שלישית, שהיה מוחל על עלבונו, שנא' מי האומר שאול [ימלך] עלינו, ויאמר שאול לא יומת איש היום. רביעית, שהיה זהיר במצות ציצית, שנ' ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל. חמישית, שהיה מנדין לבנות ישראל. כל מי שלא היה לה נדוניא היה נותן לה נדוניא, שנ' בנות ישראל על שאול בכינה המלבישכם שני עם עדנים. ששית, שהיה לו בשת פנים משמואל, שכמה פעמים הוא אומ' לו לא אשוב עמך, והוא אומ' לו,

78

משנת רבי אליעזר פרשה יד

 מי שהוא עוסק בתורה, יבוא וילבש לבוש הארון.[עמוד 267] מהיכן זכו ישראל ללבוש הזה. ר' אלעזר בן פדת אומ' ממעשה שם אביהן, שכיבד את נח אביו, שנ' ויקח שם ויפת את השמלה, וילכו אחרנית. מה הליכתן אחורנית אף חזירתן אחורנית. מיד פרעה הקב"ה לבניו, שנתן להן מצות ציצית, שהיא הוד והדר בעולם הזה ולעולם הבא. רבי זכאי אומר, ממה שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל, שאמר לו מלך סדום, תן לי הנפש והרכש קח לך, ולא אבה. לפי שאמרפל וחבריו נלחמו עם מלך סדום וחבריו, ונצחו אותן, ונטלו את בזתן, בא אברהם אבינו ונצח אמרפל וחבריו ונטל

79

משנת רבי אליעזר פרשה טו

 ישראל כשהן רואין העולם משתנה, להתבונן בדרכיהן ובמעשיהן, שנ' כה אמר ייי צבאות שימו לבבכם על דרכיכם, זרעתם הרבה והבא מעט. מפני מה זרעתם הרבה והבא מעט, מפני שביטלתם תרומות ומעשרות. אכל ואין לשבעה, משום חלה ומצה בפסח. שתה ואין לשכרה, כשבטלתם ענוי יום הכפורים. לבוש ואין לחום לו, משבטלתם ציצית ותפלין. והמשתכר משתכר [עמוד 284] אל צרור נקוב, משבטלתם צדקה ומעשים טובים. וכן הוא אומ', עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת יושבי בה. בזמן שישראל עושין רצונו שלהקב"ה, הוא הופך להן את החרבן לישוב, שנ' ישים נהרות למדבר, ויושב שם רעבים, ויזרעו שדות, ויברכם וירבו מאד.

80

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק יד

 ד"א אברהם אמר הרימותי ידי אל ה', זכה ויצא ממנו משה שאמר אלהי אבי וארוממנהו (שמות טו ב):סימן כגכג) אם מחוט ועד שרוך נעל. א"ר אבא בר אמי אמר לו הקב"ה אתה אמרת אם מחוט ועד שרוך נעל, אני נותן לבניך שתי מצות מצות ציצית ומצות חליצה: ד"א תכלת וארגמן של משכן, ועורות אילם ועורות תחשים:סימן כדכד) בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכול וממרא הם יקחו חלקם. זה הוא שמצינו בדוד דכתיב ויהי מן היום ההוא ומעלה (ש"א ל כה), א"ר יהודה והלאה אין כתיב כאן, אלא ומעלה, ממי למד

1234567891011121314151617181920