ציצית

ציצית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7063 מקורות עבור ציצית. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

איכה רבה (בובר) פתיחתא כד

 אברהם בתי את באת להעיד על בני שהם זריזין בחמשה חומשי תורה שאת בראש התורה הה"ד בראשית ברא אלהים (בראשית א א), מיד עמדה בי"ת לצד אחד ולא העידה כלום. באתה גימ"ל להעיד בישראל, אמר לה אברהם גימ"ל את באת להעיד בבני שעברו על התורה, כלום יש אומה שמקיימת מצות ציצית, שאת נתונה בראש אלא בני, הה"ד גדילים תעשה לך (דברים כב יב), מיד עמדה גימ"ל לצד אחד ולא העידה כלום, וכיון שראו כל האותיות שהשתיקן אברהם נתביישו ועמדו בעצמן ולא העידו בישראל. מיד פתח אברהם לפני הקב"ה ואמר רבש"ע למאה שנה נתת לי בן, וכשעמד על דעתו והיה בחור

42

קהלת רבה (וילנא) פרשה ה

 אחד מהם ויש לו קרקע על הארץ הוא מעמידו אין לו קרקע אין הבל גדול מזה.ב ר' נחמיה אומר ויתרון ארץ בכל היא דברים שתראה הן מיותרין בתורה כגון תוספות של בית רבי ותוספות של ר' נתן הלכות גרים ועבדים אף הם נתנו למשה מסיני וכגון הלכות ציצית תפילין ומזוזות בכלל התורה הם כדכתיב (דברים ט') ויתן ה' אלי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים וכתיב (שם /דברים/ ח') כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם וגו' כל ככל דברים הדברים מצוה המצוה מקרא משנה הלכה תלמוד תוספות ואגדות ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני

43

קהלת רבה (וילנא) פרשה ז

 ליה כרבנן, דתני עלה והסב וטבל עמהן אע"פ שלא אכל עמהן כזית דגן מזמנין עליו דברי חכמים, ר' יעקב בר אחא בשם ר' איסי אמר לעולם אין מזמנין עליו עד שיאכל כזית דגן, תני שנים שאכלו דגן ואחד שאכל חוץ מדגן מצטרף כמאן דתנינן כרשב"ג, ג' בליוטין היו בירושלים, בן ציצית הכסת ונקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע וכל חד וחד היה יכול לספק ולפרנס למדינה עשר שנים, והיה שם בן בטיח בן אחותו של ר' יוחנן בן זכאי והיה ממונה על האוצרות ראש קסרין שבירושלים, ועמד ושרף את האוצרות, שמע ר' יוחנן בן זכאי אמר ווי, אזלין ואמרון לבן

44

מדרש זוטא - קהלת (בובר) פרשה ה

 ל"ט). והלא דברים קל וחומר, ומה לכבוד בשר ודם כן, לכבודו של הקב"ה לא כל שכן, הדא הוא דכתיב הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך (זכריה י"ד א').סימן ח[ח] ויתרון ארץ. רבי יהושע אומר אפילו דברים שאתה רואה אותן יתרון למתן תורה, כגון הלכות ציצית מזוזה ותפילין הן בכלל תורה, דכתיב ועליהם ככל הדברים וגו' (דברים ט' י'). כל מקרא ומשנה תלמוד ותוספתא ואגדה כולן נאמרו למשה על הר סיני. מלך לשדה נעבד. מלך זה בעל תלמוד, לשדה נעבד. זה בעל משנה שהוא סודר הלכה לפניו. ד"א מלך זה בעל משנה. לשדה נעבד. זה בעל תלמוד שהוא

45

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ט - שור או כשב

 שכרו, הד"ה דכת' כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל (במדבר כג: כג), כל מי שפעל עים אל יבוא ויטול שכרו. ורוח הקודש אומרת, מי הקדימני ואשלם (איוב שם /מ"א/), מי קילס לפני עד שלא נתתי בו נשמה, מי מל לפניי עד שלא נתתי לו בן זכר, מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית, מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית, מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי לו גג, מי עשה לי סוכה עד שלא נתתי לו חצר, מי הפריש לפניי פיאה עד שלא נתתי לו שדה, מי הפרי' לפני תרומה ומעשרות עד שלא נתתי

46

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא י - עשר תעשר

 היון, ממקום שאומ' ווה ווי. ואיכן הן משלימין נפשותיהם, יהודה ברבי א' בשלג, הד' דכת' בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון (שם /תהלים/ סח: טו), השלג היא צלמונה שלהם. יכול אף ישר' כן, ת"ל לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבוש שנים (משלי שם /ל"א/), לבוש שנים, מילה ופריעה, ציצית ותפילים, הענק תענק, נתן תתן, פתח תפתח, עשר תעשר. לפיכך משה מזהיר את ישר' ואו' להם עשר תעשר וגו' (דברים יד: כב).[ה] והארץ חנפה תחת יושביה וג' (ישעיה כד: ה). א"ר יצחק את סבר מחנפה לה, והיא מחנפה לך, מראה לך קמה ואינה מראה לך גדיש, מראה לך

47

מדרש תנחומא (בובר) פרשת לך לך

 ועד שרוך נעל (בראשית יד כג). למה, שהבטיחני הקב"ה שיעשרני, שנאמר ואגדלה שמך (בראשית יב ב), ואני אטול משלך, שתאמר אני העשרתיך, אמר הקב"ה, אתה אמרת אם מחוט, חייך שאני נותן לבניך מזבח שחוט של סיקרא מקיפו, כשם ששנו רבותינו. ד"א אני נותן לבניך מצוה של חוט, שנאמר ועשו להם ציצית (במדבר טו לח). ועד שרוך נעל. אני נותן לבניך מצות הנעל, שנאמר וחלצה נעלו (דברים כה ט). עד שרוך נעל. אמר הקב"ה בזכות כך אני נותן לבניך מצות הפסח, שנאמר וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים נעליכם וגו' (שמות יב יא). ד"א אמרת אם מחוט ועד שרוך נעל, אני משבח

48

מדרש תנחומא (בובר) פרשת אמור

 שתהא מפוצצת בראשי ההרים, ואומרת כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו, [הה"ד כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל] (במדבר כג כג), ורוח הקדש צווחת מי הקדימני ואשלם, מי קילס לפני עד שלא נתתי בו נשמה, מי מל לפני עד שלא נתתי לו בן זכר, מי עשה לפני ציצית עד שלא נתתי לו טלית, מי עשה לפני מעקה [עד שלא נתתי לו גג, מי עשה מזוזה] עד שלא נתתי לו בית, מי עשה לפני סוכה עד שלא נתתי לו מקום, מי הפריש פאה עד שלא נתתי לו שדה, מי הפריש תרומה ומעשר עד שלא נתתי לו גורן, מי

49

מדרש תנחומא (בובר) פרשת שלח

 בראשית כ"ב/ כ כא), והוא איוב, שנאמר איש היה בארץ עוץ [איוב שמו] (איוב א א), א"ל הקב"ה לאברהם לך אכול בשמחה לחמך [וגו'] כי כבר רצה אלהים את מעשיך (קהלת ט ז).[כח] ויאמר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית (במדבר טו לז לח), זש"ה אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה (תהלים צז יא), ואומר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר (ישעיה מב כא), זרע הקב"ה את התורה ואת המצות לישראל, להנחילם חיי עולם הבא, לא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצוה לישראל, יצא לחרוש, לא תחרוש בשור ובחמור יחדו

50

מדרש תנחומא (בובר) פרשת קרח

 יצהר, הייתי ראוי להיות נשיא של משפחתי, והוא עשה בנו של עוזיאל, קטן של אחי אבא יהא גדול עלי, הרי אני חולק ומבטל כל דבריו כל מה שעשה, לפיכך היתה מחלוקת.[ד] ויקח קרח. מה כתיב למעלה מן הענין, דבר אל בני ישראל [ואמרת אליהם] ועשו להם ציצית (במדבר טו לח), א"ל קרח למשה רבינו, משה טלית שכולה תכלת, מהו שתהא פטורה מן הציצית, א"ל משה חייבת בציצית, א"ל קרח טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה, וארבעה חוטין פוטרין אותה, בית שמלא ספרים, מהו שיהא פטור מן המזוזה, א"ל חייב במזוזה, א"ל כל התורה כולה רע"ה פרשיות יש בה, ואינן

1234567891011121314151617181920