ציצית

ציצית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7063 מקורות עבור ציצית. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עבודה זרה פרק ב

 בשעה שרובן בארץ. רבי חייה בר לולייני בשם רבי הושעיה כל המצות עתידין בני נח לקבל עליהם ומה טעם [צפניה ג ט] כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה ובסוף הן עתידין לחזור בהן ומה טעם [תהילים ב ג] ננתק' את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו זו מצות תפילין זו מצות ציצית. רבי יצחק ורבי אמי הוון יתבין מקשיי והכתיב [דברי הימים ב טו יא] ויזבחו לה' ביום ההוא מן השלל. וקיימונה ולא ידעין אין חברייא קיימונה ואין רבי אמי קיימינה. על ראשה מן השלל שהיה בידם הקריבו והא כתיב [שמואל א ו טו] ואנשי בית שמש העלו עולה ויזבחו זבחים

12

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק א

 למצוה אחת ר' חביבא בשם רבנן דתמן מהו שליש לדמים היאך עבידא לקח אדם מצוה מצא אחרת נאה הימנה עד כמה מטריחי' עליו עד שליש תני ר' ישמעאל זה אלי ואנוהו וכי אפשר לו לאדם לנוואות את בוראו אלא אנווהו לפניו במצות אעשה לפניו לולב נאה סוכה נאה שופר נאה ציצית נאין תפילין נאין [דף ג עמוד א] אבא שאול אומר אדמה לו מה הוא רחום וחנון אף את תהא רחום וחנון מעשה ברבי ישבב שעמד והחליק את כל נכסיו לעניים שלח לו ר"ג והלא אמרו חומש מנכסיו למצות ור"ג לא קודם לאושא היה ר' יוסי בר' בון בשם ר'

13

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ד

 וישלח את זעטוטי בני ישראל ובשנים כתוב [שמות כד ה] וישלח את נערי בני ישראל וקיימו שנים וביטלו אחד. באחד מצאו כתוב תשע היא ובשנים כתיב אחד עשר היא וקיימו שנים ובטלו אחד. אמר רבי לוי מגילת יוחסין מצאו בירושלם וכתוב בה הלל מן דדוד בן יצף מן דאסף בן ציצית הכסת מן דאבנר בן קוביסין מן דאחאב בן כלבא שבוע מן דכלב רבי יניי מן דעלי מן יהוד מן ציפורין רבי חייה רבה מבני שפטיה בן אביטל רבי יוסי בי רבי חלפתא מבני יונדב בן רכב רבי נחמיה מן נחמיה התרשתא. תני סדר הסב בזמן שהן שתי מיטות הגדול

14

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה ג

 מפני שהוא בשר ודם כמותם אבל כשנגלה הקב"ה על הים לא הוצרך אחד מהם לשאול אי זהו המלך אלא כיון שראוהו הכירוהו פתחו כולן פיהן ואמרו זה אלי ואנוהו וגו'. ואנוהו, ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוות לקונו אלא אנוה לו במצות אעשה לפניו לולב נאה סוכה נאה ציצית נאה תפלה נאה. אבא שאול אומר אדמה לו מה הוא רחום וחנון אף אתה רחום וחנון. ר' יוסי הגלילי אומר ניינו ושבחו להב"ה בפני כל אומות העולם. ר' יוסי בן דורמסקית אומר אעשה לפניו בית מקדש נאה אין נוה אלא בית המקדש שנא' ואת נוהו השמו (תלים /תהלים/ עט

15

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק טו

 על הים לא נצרך אחד [מהן לשאול אלא] [הכירו כולם ופתחו כולם פיהם ואמרו זה אלי. ואנוהו ר'] [ישמעאל אומ' וכי היאך אפשר לו לאדם לנאות את קונו] [אלא היה נאה לפניו במצוה עשה לו סוכה נאה לולב נאה] [תפלין נאות ציצית נאה. אבא שאול אומ' הדמה לו מה הוא] [חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום. ר' יוסי בן] דרמ[סקית] אומ' אעשה לו ב[ית מקדש] נאה [שנא'] נוה קדשך (שמ' טו יג) אין נ[וה אלא] בית המקדש שנא' ואת נוהו השמו (ירמ' י כה, תה' עט ז). ואומ' חזה ציון [קרית] מועדינו וגומ' (ישע' לג כ)

16

ספרא אחרי מות פרשה ח פרק יג

 הכתוב שלא אמרו, והלא כבר נאמר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש וגומר וחובר חבר וגו' ומה תלמוד לומר ובחוקותיהם לא תלכו שלא תלכו בנימוסות שלהן בדברים החקוקין להם כגון תיטריות וקרקסאות והאסטריות, ר"מ אומר אלו דרכי האמורי שמנו חכמים, ר' יהודה בן בתירא אומר שלא תנחור ושלא תגדל ציצית ושלא תספור קומי שפה, ושמא תאמר להם חוקים ולנו אין חוקים ת"ל את משפטי תעשו ואת (מצותי) [חוקותי] תשמרו ללכת בהם אני ה' אלהיכם, עדיין יש תקוה ליצר הרע להרהר ולומר שלהם נאים משלנו תלמוד לומר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם.(י) את משפטי תעשו אלה הדברים הכתובים

17

ספרי במדבר פרשת שלח פיסקא קטו

 ספרי במדבר פרשת שלח פיסקא קטו (קטו) ויאמר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית, אף הנשים במשמע. רבי שמעון פוטר את הנשים מן הציצית מפני שמצות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות שזה הכלל אמר ר' שמעון כל מצות עשה שהזמן גרמה נוהגת באנשים ואינה נוהגת בנשים בכשרים ולא בפסולים. ר' יהודה בן בבא אומר בייחוד בטלו חכמים את הרדיד של אשה מן הציצית ולא חייבו בטלית אלא מפני שפעמים שבעלה מתכסה בה: ועשו להם ציצית, אין ציצית אלא דבר היוצא ודבר כל שהוא וכבר נכנסו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לעליית יונתן

18

ספרי זוטא פרק טו

 הוציאו אותו אצל המקלל: אל מחוץ למחנה, חוץ לשלש מחנות חוץ למחנה שכינה ולמחנה לויה ולמחנה ישראל: וירגמו אותו לא כסותו באבנים, אם לא מת באבן אחת ממיתין אותו באבנים הרבה: ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' את משה, עשו כמה שנצטווה. למה נסמכה פרשת מקושש לפרשת ציצית לומר לך מת חייב בציצית:פסוק לח(לח). דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית, בני ישראל חייבים בציצית אין הגוים חייבים בציצית או בני ישראל פרט לגרים אמרת ויאמר י"י אל משה לאמר לרבות יחידים. דבר אל בני ישראל לרבות את הגרים ואמרת אליהם ריבה עבדים משוחררים. ובצד השני אתה אומר

19

ספרי דברים פרשת ואתחנן פיסקא לו

 ביתך, מה ביתך מקום כבוד ובית דירה אף שעריך מקום כבוד ובית דירה, שומע אני אף שערי מקדש במשמע, תלמוד לומר ביתך, מה ביתך חול אף מקדש חול. מיכן אמרו הלשכות פתוחות לקדש, קדש, פתוחות לחול, חול. חביבים ישראל שסבבם הכתוב במצות, תפילין בראשיהם ותפילין בזרועותיהם, מזוזה בפתחיהם ציצית בבגדיהם, ועליהם אמר דוד +תהלי' קיט קסד+ שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך, נכנס למרחץ ראה עצמו ערום אמר, אוי לי שאני ערום מן המצות, נסתכל במילה התחיל סודר עליה את השבח שנאמר +שם /תהלים/ יב א+ למנצח על השמינית מזמור לדוד. משל למלך בשר ודם שאמר לאשתו הוי מתקשטת בכל

20

ספרי דברים פרשת כי תצא פיסקא רלד

 ספרי דברים פרשת כי תצא פיסקא רלד גדילים תעשה לך, למה נאמר לפי שנאמר +במדבר טו לח+ ועשו להם ציצית שומע אני יעשה חוט אחד בפני עצמו תלמוד לומר גדילים כמה גדילים נעשים אין פחות משלשה חוטים כדברי בית הלל בית שמיי אומרים מארבעה חוטים של תכלת וארבעה חוטים של לבן של ארבע ארבע אצבעות והלכה כדברי בית שמיי במה דברים אמורים בתחילה אבל בשיריה ובגרדומיה כל שהוא. על ארבע, יצאו בעלי שלשה ובעלי חמש ובעל שש ובעל שבע ובעלי שמונה. דבר אחר גדילים תעשה לך, זה לבן מנין לרבות את התכלת תלמוד לומר +שם /במדבר טו לח/+ ונתנו על

1234567891011121314151617181920