ציצית

ציצית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7063 מקורות עבור ציצית. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

ספר הלכות גדולות סימן טו - הלכות לולב

 באגודה אחת, וכן הוא אומר (עמוס ט, ו) הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה.וצריך למיהוי שיעורא דאורכא דהדס וערבה שלשה טפחים, ואי טפי משלשה טפחים כשר, בציר משלשה פסול, דתנו רבנן (מנחות מא ב) וכבר עלו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לעליית יונתן בן בתירה ואמרו ציצית אין לה שיעור, כיוצא בו לולב אין לו שיעור. ומקשינן, אין לו שיעור כלל, והתנן לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר, אלא אין לו שיעור למעלה דאי טפי משלשה כשר, אבל יש לו שיעור למטה דאי בציר משלשה פסיל. אמר רב יהודה אמר שמואל (סוכה לב ב)

162

ספר הלכות גדולות סימן כה - הלכות תפילין

 במתניו מפני שנוהג בהן מנהג בזיון, אלא קושרן בזרועו במקום תפילין, משום רבי שילא אמרו אפילו מטפחת של לחם אסור להניחה על הראש שיש בו תפילין, וכמה, אמר אביי ריבעא דריבעיה דריבעיה דפומבדיתא.אמר רב ששת (מנחות מד א) כל שאין מניח תפילין עובר בשמונה עשה, וכל שאין לו ציצית בבגדו עובר בחמשה עשה, וכל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלשה עשה, וכל שאין לו מזוזה בפתחו עובר בשני עשה, וכתבתם וכתבתם. אמר רבי שמעון בן לקיש כל המניח תפילין מאריך ימים, שנאמר (ישעיהו לח, טז) ה' עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני ותחייני.סליקו להו הלכות תפילין

163

ספר הלכות גדולות סימן כז - הלכות ציצית

 אידך וראיתם אותו וזכרתם, ראייה מביאה לידי זכירה זכירה מביאה לידי עשייה. רבי שמעון בן יוחי אומר כל הזהיר במצוה זו זוכה ומקבל פני שכינה, כתיב הכא וראיתם אותו וכתיב התם (שמות כד, י) ויראו את אלהי ישראל וגו'. תנו רבנן חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצות תפילין בראשיהן תפילין בזרועותיהם ציצית בבגדיהם מזוזה בפתחיהם ועליהם אמר דוד (תהלים קיט, קסד) שבע ביום הללתיך. ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה שהוא ערום אמר אוי לי שאני עומד ערום בלא מצות, כיון שנזכר מילה שבבשרו נתיישבה דעתו, לאחר שיצא אמר עליו שירה (שם יב, א) למנצח על השמינית, על המילה שניתנה בשמיני.

164

ספר הלכות גדולות סימן מה - הלכות ריבית

 אמר כאילו דנו בשני דינין שנאמר (תהלים סו, יב) הרכבת אנוש לראשינו באנו באש ובמים.והיכא דבעי ישראל למיזף מן חבריה ואמר ליה לגוי תלינון בגויך ואוזפינון בריבית דמיכסי מאדם, קב"ה דגליא קמיה מיפרע מיניה, דאמר רבא (ב"מ סא ב) למה לי יציאת מצרים דכתב רחמנא גבי ריבית וגבי ציצית וגבי משקלות, אמר הקב"ה אני הוא שהבחנתי במצרים בין טיפה של בכור לטיפה שאינה של בכור אני עתיד ליפרע ממי שתולה מעותיו בגוי ומלוה אותן לישראל בריבית, וממי שטומן משקלותיו במלח, וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת היא.והילכתא כרבי יצחק דאמר (שם עה א) יש לו סאה לווה

165

ספר הלכות קצובות הלכות ציצית ועשייתו

 ספר הלכות קצובות הלכות ציצית ועשייתוהילכות ציצית ועשייתו[א] ציצית זהו טעמו ופירושו שש מאות ושלש עשרה מצות תלויין בו צ"י מאה צ"י אחר מאה הרי מאתים, ת' ארבע מאות הרי שש מאות ושמונה חוטין של ציצית וה' קשרים שבהן והיאך הם שנים למעלה ושלשה למטה הרי שש מאות ושלש עשרה מצות.[ב] והזהירנו הק' להתעסק במצות ציצית ובטלית וצריך לטוות צמר של ציצית טווי לשמה ותטווה אותה נערה נקייה.[ג] וכשאתה תולה הציצית בטלית צריך להשים ארבע בתוך שלש וכן תעשה בארבע כנפות של טלית.[ד] ושיעור ציצית וסייומו בשמונה חוטין וחמשה קשרים באיל' יסיימו המצות.[ה] ואורכן

166

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ז

 מילה ה"א וב' יעו"ש ומשו"ה נקרא זה רק שהויי מצוה ולא ביטול מצ"ע, ומה דהרמב"ם אינו מביא הדין היכא דקנה עבד ער"ש לא בהל' מילה ולא בהל' אס"ב פי"ד אולי משום דפשוט בטעמו דהוי אנוס לקיים את המצוה, ויעוי' בס' עמק יהושוע סי' ב' שמביא מכאן ראיה לשי' המרדכי בהל' ציצית סי' י"ג ס"ג אם נפסק בשבת א' מן הציציות.ג) הענין הג' הביא רבינו ב' עניינים שמותר לקיים עבד ערל חדא היכא דפסקיה למילתא ומפרש רבינו באומר בפירוש שאינו רוצה למול וזה משכ"ר כגון דיודע הלוקחו שהוא נמנע מן המילה ולכאו' הי' משמע לפרש דעתו בלקח אותו סתם ואח"כ

167

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) ברכות השחר

 במצותיו וצונו להניח תפילין.ועל של ראש מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין.וכד מכסי בטלית אפילו מאה זימני מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית. וכן נמי בסוכה.ודוקא ביממא אבל בליליא לא, שאין מצות ציצית אלא ביום. וכן תפילין, כל זמן שמניחן מברך עליהם. תנא כשהוא מניח, מניח של יד ואח"כ מניח של ראש. וכשהוא חולץ, חולץ של ראש ואח"כ של יד. ומצות תפילין אינה בלילה ולא בשבתות ולא בימים טובים.לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו וישכם

168

שאילתות דרב אחאי פרשת וארא שאילתא מג

 עמי עמי וגוי עמי קודם פשיטא אמ' רב נחמן לא נצרכנא אלא לגוי בריבית ולישר' בחינם והיכא דבעי ישראל למיזף מיניה ואמ' לגוי שקול תלינון בגויך ואוזפינון לישראל בריבית ומכסה מן בשרא ודמא קב"ה דגליא קמיה הוא מתפרע מיניה דאמ' רבא למה לי למכתב רחמנ' יציאת מצרי' גבי רבית וגבי ציצית וגבי משקלות אלא אמר הקב"ה אני הוא שהבחנתי במצרי' בין טיפה של בכור ובין טיפה שאי' של בכור ואני עתיד ליפרע ממי שתולה מעותיו לגוי ומלוה אותן לישראל בריבית וממי שיטמין משקלותיו במלח וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומ' תכלת הוא רבינ' איקלע לסורא דפרת א"ל רב חביבא מסורא

169

שאילתות דרב אחאי פרשת שלח שאילתא קכז

 שאילתות דרב אחאי פרשת שלח שאילתא קכזשאילתא דמחייבין דבית ישר' למרמא חוטי דתכלתא על ארבע כנפתא דכסותהון דכתיב ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם וגו' מצוה בתכלת ואי ליכא תכלת רמי לבן ושפיר דמי דתניא רבי יצחק אמר משום רבי נתן שאמר משום רבי יוסי הגלילי שאמר משום רבי יוחנן בן נורי אין לו תכלת מטיל לו לבן ותניא אידך היה רבי מאיר אומ' גדול עונשו של לבן יותר משל תכלת משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לב' עבדיו אח' מכם יביא לי חותם של זהב וא' מכם יביא לי חותם של טיט הלכו שניהם ולא הביאו

170

שאילתות דרב אחאי פרשת עקב שאילתא קמה

 פיתחא דאיכא בביתא ולא רגיל למיעל ולמיפק בה ונפקין בה תורי וקניינא מאי מי אמרי' שעריך אמר רחמנא והאי שער מעליא הוא או דילמא דומיא דביתך מה ביתך דרגיל למיפק ביה אף ה"נ דרגיל מיפק ביה אין ואי לא לא צריך מזוזה הלכת' מאי בריך שמיה דקב"ה כת' ועשו להם ציצית ילמדנו רבינו מה עיסקה של ציצית אלא חלק הקב"ה כבוד לישראל מה שלא חלק לבריה ולא לאומה אחרת שנ' לא עשה כן לכל גוי וכתי' כי לא יראני האדם וחי ישראל רואין אותו בכל שעה בוא וראה אמר הב"ה ואל מי תדמיון אל האיך אתם יכולין לצייר דמותי בים

1234567891011121314151617181920