ציצית

ציצית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7063 מקורות עבור ציצית. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

פירוש הסולם לזוהר - דברים פרשת כי תצא מאמר ביומו תתן שכרו

 יום, ג' פעמים. ומשום זה, ביומו תתן שכרו, זהו תפלת שחרית. ולא תבא עליו השמש, זהו תפלת המנחה, שאם עבר יומו בטל קרבנו. כי עני הוא, ודאי עני הוא בגלות, שאין לו משלו אלא מה שנותנים לו בתפלה. משום זה התפלה שלו, היא תפלה לעני כי יעטוף, דהיינו בעטיפה של ציצית. ותפלה של יד היא. כלומר תפלה לעני היא תפלה של יד, שהיא המלכות.[אות מו] ואליו הוא נושא וגו': ואליו הוא נושא את נפשו זהו תפלת ערבית. שהוא כנגד אמורים ופדרים הנותר מקרבנות היום. והם כמו פרט הכרם, ופאת שדך, שעליהם למדנו, שירי מצוה מעכבים את הפורענות. לעני ולגר

152

פירוש הסולם לזוהר חדש - שמות פרשת תרומה מאמר סדר תפילת שחרית

 נקרא, ולבונה.[אות ה] כיון דאמר אמת וכו': שואל. כיון שאמר אמת, למה אומר ויציב, שהוא תרגום של אמת. ולמה הוא נצרך כאן, כיון שכבר אמר, אמת. ומשיב, אלא ודאי, כל, אמת, זהו יעקב, שהוא ת"ת. ויציב, זהו יוסף, שהוא יסוד. וצריך להתדבק בשניהם, בת"ת ויסוד, ומשום שפרשת ציצית ה"ס הכלה, שהיא מלכות, היא צריכה להם, לת"ת ויסוד, שיתחברו עמה. מיד אנו אומרים את שניהם, אמת ויציב. וע"כ, אמת, זהו יעקב, ויציב, זהו יוסף, שהם ת"ת ויסוד. שואל, א"כ למה אומרים ויציב בלשון תרגום. ומשיב, אלא משום שב' פעמים, אמת אמת, אין אנו אומרים, משום שהוא פגם (כמ"ש ברכות יד

153

פירוש הסולם לזוהר חדש - רות מאמר מצות מזוזה

 עליו קול. כיון שראה אותם קרב אליהם. אמר ר' נהוראי, מי אתה. א"ל משום שלא שאלתי שלומכם אינכם מכירים אותי. אני יהודי, ואני נבוך עתה בשדה הזה. ולא שאלתי בשלומכם, שחשבתי אולי רשעים הם, וכתוב, אין שלום אמר ה' לרשעים. ואז לא הכרתי אתכם. עד שראיתי בכם כנפי מצוה, דהיינו ציצית, ואני שמח. עתה, שלום עליכם, חכמים. ישבו תחת האילן. אמר ר' יודאי, נעסוק בעבודת אדוננו, ונפתח בתורה.[אות תנב] פתח ר' יודאי וכו': פר"י ואמר, וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. מזוזת כתוב, חסר ו', מהו הטעם. וכו' א"צ פירוש.[אות תנג] ושיהיו ישראל מעוטרים וכו': א"צ פירוש.[אות תנד]

154

פירוש הסולם לזוהר חדש - רות מאמר ד' חלוני משקופין וחד באמצעיתא

 שהיא בסוד ע"ב מלות, שבסוד של ע"ב שמות של המרכבה הקדושה. כי בפרשת והיה אם שמוע עד ושמתם יש ע"ב מלות. (כנ"ל בז"ח אחרי אות ס').תשטז) פרשה רביעאה ושמתם וכו': פרשה רביעית היא ושמתם. עד סוף הפרשה, שהיא חמשים מלות, שהיא כנגד חמשים שערי בינה (כמ"ש שם). פרשת ציצית כלולה מכולן, דהיינו מכל ג' הקוין, כמו פרשת והיה אם שמוע, וע"כ יש גם בה ע"ב מלות (כנ"ל בז"ח אחרי אות ס') כנגד שם ע"ב שבג' פסוקים, ויסע ויבא ויט, שה"ס ג' קוין (כמ"ש בזהר בשלח אות קע"ג) וכל המלות שבפרשיות, עולות למנין אברי אדם, שהם רמ"ח (כמ"ש שם).תשיז)

155

ספר הלכות גדולות הקדמה

 לא נתתי ממנו למת. (רפא) לא תניף עליהם ברזל. (רפב) לא תסור מכל הדברים. אילו [עמוד טו] מאתים ושבעים ושבעה לאוין. ושבעים ואחת עבירות שבמיתות ששה ענשים הרי אלו שלש מאות וארבעים ושמונה מצות לא תעשה.ואלו מצות קום עשה:(א) קרית שמע. (ב) ותפילין. (ג) ומזוזה. (ד) ציצית. (ה) ומילה. (ו) פדיון הבן. (ז) ופדיון פטר חמור. (ח) והפרשת בכורות שור וכבש או עז. (ט) ופריה ורביה. (י) תרומה גדולה. (יא) ומעשר ראשון. (יב) תרומת מעשר. (יג) מעשר שני. (יד) ומעשר עני. (טו) ראשית הגז. (טז) והמתנות. (יז) חלה. (יח) בכורים. (יט) שקלים. (כ) עורות קדשים. (כא) והמורם תרומה

156

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק שני

 השתא כמה מדינות בארץ ישראל הכין נהיגין למימר באורתא וקסברי שמע והיה אם שמע נוהגין ביום ובלילה ויאמר אינו נוהג אלא ביום, ואף על גב דאמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר, אמר רב פפא קסברי במערבא ואמרת אליהם נמי לא הויא התחלה עד דאמר ועשו להם ציצית. אמר אביי הילכך אתחולי מתחלינן דהא קא מתחלי במערבא ומיגמר גמרינן לה לפרשת ויאמר, דאמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר.אמר עולא (ברכות יד ב) כל הקורא קרית שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כאילו

157

ספר הלכות גדולות סימן ב - הלכות קידוש והבדלה

 דעייליתו לבתייכו איתעקר לכו שרגא ולא מקדיש לכו ולא מתאכיל לכו מידי ובקידושא דהכא לא נפקיתו דאין קידוש אלא במקום סעודה, דכתב (ישעיהו נח, יג) וקראת לשבת עונג במקום שקראת לשבת שם יהי עונג. ואף על גב דאמר אביי כל מיליה דמר עביד כרב בר הני תלת דעביד כשמואל, מתירין ציצית מבגד לבגד, ומדליקין מנר לנר של חנוכה, והלכה כרבי שמעון בגרירה דתניא גורר אדם מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ, הני מילי היכא דפליגי רב ושמואל ורב לחומרא אבל היכא דמקיל רב עביד רבה כשמואל דמחמיר. ואף על גב דפליג ר' יוחנן דאמר אף ידי יין נמי

158

ספר הלכות גדולות סימן ז - הלכות שבת פרק עשרים וארבעה

 יכול להתעטף בה, יצתה מתורת טלית ונעשית ככילה, ומותר לנטותה לכתחילה.(שם קלט ב) אמר רבי אבין בר הונא אמר רב חמא גוריא, מתעטף אדם בכילה וכיסכיה ויוצא בה לרשות הרבים ואינו חושש, ומאי שנא מדרב הונא דאמר רב הונא היוצא בטלית שאינה מצוייצת בשבת חייב חטאת, אמר ליה ציצית לגבי טלית חשיבי ולא בטלי, הני לא חשיבי ובטלי.(שם קכב ב) כל הכלים הניטלין בשבת שבריהן ניטלין, ובלבד שיהו עושין מעין מלאכה, שברי עריבה לכסות בהן את החבית, ושברי זכוכית לצוק לתוכן מקפה, ושל זכוכית לצור לתוכן שמן. (שם קכד ב) אמר רב יהודה אמר שמואל מגופת חבית שנתכתתה

159

ספר הלכות גדולות סימן ח - הלכות מילה

 ברית, כתב במילה (בראשית יז, יא) והיתה לאות ברית וכתב בשבת (שמות לא, טז) לדרתם ברית עולם, אי הכי גדול נמי דכתב ביה (בראשית יז, יד) ברית לידחי שבת, אלא אתיא דורות דורות, כתב במילה (שם יב) כל זכר לדורותיכם וכתב בשבת (שמות לא, טז) לדרתם ברית עולם, אי הכי ציצית נמי דכתב בה (במדבר טז, לח) לדרתם תדחה שבת, אמר רב נחמן בר יצחק דנין אות ברית ודורות מאות ברית ודורות, לאפוקי הנך דחדא חדא כתב בהו. תניא כוותיה דרבי יוחנן שמיני ימול ואפילו בשבת, ואלא מה אני מקיים (שמות לא, יד) מחלליה מות יומת, בשאר מלאכות חוץ מן

160

ספר הלכות גדולות סימן ט - הלכות חנוכה

 והיכא מנח לה, רב אחא בריה דרבא אמר מימין, רב ירמיה מדפתי אמר משמאל, והילכתא משמאל, כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל.אמר רב יהודה אמר רב אסי אסור להרצות מעות כנגד נר של חנוכה. אמר אביי כל מילי דמר עביד כרב, בר מהני תלת עביד כשמואל, מתירין ציצית מבגד לבגד, ומדליקין מנר דחנוכה לנר דחנוכה, והלכה כר' שמעון בגרירה, דתניא ר' שמעון אומר גורר אדם מיטה כסא וספסל בשבת ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ.אמר רב זירא אמר רב ואמרי לה אמר רב זירא אמר רב מתנה אמר רב (שם כא ב) פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין

1234567891011121314151617181920