ציצית

ציצית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7063 מקורות עבור ציצית. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא - בשלח פרק יג

 טוטפת המוקפת מאוזן לאוזן, סרביטין הן שלשלאות הקבועין בטוטפת ומגיעין עד לחיים. א"ר הונא עניות עושות את הטטפת של מיני צבעונין, עשירות עושין אותן של כסף ושל זהב. וכדי להזכיר ישראל מצוותיו של הקב"ה נתן להם ציונין וסמניות, שאם יהרהרו לדבר עבירה יראו אותן ויזכרו המצות ומי שצוה אותם כגון ציצית בבגדיהן, דכתיב בהו וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' (במדבר טו לט): תפילה שביד, דכתיב בה והיה לך לאות על ידך (פסוק ט), תפילה שבראש, דכתיב ולזכרון בין עיניך (שם), ולמה לטטפת חסר שני ווי"ן, ללמד על תפילה של ראש שצריכה שיהיו ארבע פרשיות בארבע בתים, דאמר ר'

92

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טז

 יכולים לקבל את האור והן מתבקעין ומכבין את הדליקה. אמר רב יהודה אמר רב הלכה כר' שמעון בן ננס. תניא ספר תורה שאחז בה האור מצד אחר נוטלו וקורא בה, ואם כבה כבה, כיוצא בו טלית שאחז בה האור מצד אחד נוטלה ומתכסה בה, ואם כבתה כבתה, ודוקא ביום דזמן ציצית הוא, דאתי עשה ודחי את לא תעשה, אבל בלילי שבת, דלילה לא זמן ציצית היא לא. ת"ר נר שעל גבי טבלא ומתיירא מפני גוים מפני ליסטין מפני רוח רעה, מנער את הטבלא והיא נופלת מאיליה, וכי האי גוונא פטור ומותר, ובשוכח הנר על גבי טבלא, אבל במניח מדעתו נעשית

93

פתרון תורה פרשת ויקח קרח

 שלח אש וג', ויש אומרים של ריעי איוב, שנ' אש נפלה וג', ה' בימי נדב ואביהוא שנ' ותצא אש וג', ו' בימי קרח ועדתו שנ' ואש יצאה וגו'. א' ר' חוניה כולם נאמרה בלשון נקבה ותצא אבל זה נאמר ואש יצאה ללמדך שיצאה מעצמו מאש גיהנם.ועשו להם ציצית, כיון ששמע קרח כן באותו הלילה עמדו שפחותיו וארגו מאתים וחמשים טליות של תכלת, שהיה עשיר גדול מביזת מצר' אמ' רב' תיסברין של פרעה נתגדל לו בין מגדול ובין הים.

94

פתרון תורה פרשת ראה אנכי

 היו מחזיקין בדברי תורה, מה תל' לומ' ובן אדם יחזיק בה, אילא כל העוסק בדברי תורה נקרא אדם וכל שאינו עוסק בתורה נקרא בהמה. שומר שבת מחללו, מלמד שאפילו משמר שבת אחת מוחלין לו על כל עונותיו. אמ' ר' יוחנן אפילו אין בידו של אדם אילא מצות תפילין או מצות ציצית כאילו קיים כל המצוות, שנ' וראיתם אותו וזכרתם את כל מצ' ה' וג'.בנים א' לה' אלהיכם, ישראל נקראו בנים שנ' בנים אתם וג' ומלאכי השרת נק' בנים, שנ' ויהי היום ויבאו בני האל' וג', ואיני יודע אי זה מהן חביב כשהוא אומ' בני בכורי ישר', הוי ישר' חביבים.

95

ילקוט שמעוני תורה פרשת לך לך

 אדמה עד שהיה בפיו ריח רע, הלכו ואמרו לו לרבן יוחנן בן זכאי ריח פיו של רבי אליעזר קשה א"ל כשם שהבאשת ריח פיך על התורה כך ריח תלמודך יהא הולך מסוף העולם ועד סופו, לאחר ימים עלה אביו לנדותו מנכסיו ומצאו שהיה יושב ודורש וכל גדולי המדינה יושבין לפניו ציצית הכסת ונקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע ומצאו יושב ודורש הפסוק הזה, חרב פתחו רשעים דרכו קשתם זה אמרפל וחבריו, להפיל עני ואביון זה לוט, לטבוח ישרי דרך זה אברהם, חרבם תבא בלבם ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם, א"ל לא עליתי לכאן אלא לנדותך מנכסי הרי לך כולן

96

ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח

 שהוא בשר ודם כיוצא בהן אבל כשנגלה הקב"ה על הים לא הוצרך אחד מהן לשאול אי זהו המלך אלא כיון שראוהו הכירוהו פתחו כולן ואמרו זה אלי ואנוהו [ט"ו, ב]. ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לו לבשר ודם להשוות לקונו אלא אתנאה לו במצות אעשה לפניו לולב נאה סוכה נאה ציצית נאה תפלין נאה. אבא שאול אומר נדמה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה תהא חנון ורחום. ר"י אומר אגיד נאותיו ושבחו של מי שאמר והיה העולם בפני כל אומות העולם. ר' יוסי בן דורמסקית אומר אעשה לפניו בית המקדש שנאמר ואת נוהו השמו ואומר חזה ציון קרית מועדנו

97

ילקוט שמעוני תורה פרשת יתרו

 איסי בן יהודה אומר אם אפשר לעשותה ע"י אחרים תעשה ע"י אחרים והלכה כאיסי בן יהודה, ר' שמעון בן יוחאי אומר גדול הוא כבוד אב ואם שהעדיפו המקום יותר מכבודו נאמר כבד את ה' מהונך מפריש לקט שכחה ופאה מפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר עני וחלה ועושה סוכה לולב שופר ציצית מאכיל רעבים משקה צמאים אם יש לך אתה חייב בכולן ואם אין לך אי אתה חייב באחת מהן אבל כשבא אצל כבוד אב ואם בין יש לך בין אין לך כבד את אביך ואת אמך [כ, י"א] אפילו אתה מסבב על הפתחים, רבי ינאי ור' יונתן הוו יתבי אתא

98

ילקוט שמעוני תורה פרשת מצורע

 אמר רבא דכ"ע הקפת כל הראש שמה הקפה, ומאן דקא מוקים ליה קרא למידחי לא תעשה ועשה לאו גרידא מנא ליה, יליף מגדילים דאמר קרא לא תלבש שעטנז הא גדילים תעשה לך מהם, ומאן דנפקא ליה מראשו מאי טעמא לא נפקא ליה מגדילים, א"ל גדילים לכדרבא, דרבא רמי ונתנו על ציצית הכנף [מין כנף] וכתיב צמר ופשתים יחדיו, הא כיצד צמר ופשתים פוטרין בין במינן בין שלא במינן, שאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אינן פוטרין, והאי תנא דמפיק ראשו ללאו גרידא, דאתי עשה ודחי לא תעשה ועשה מנא ליה, נפקא ליה מזקנו, דתניא זקנו מה ת"ל לפי שנאמר ופאת

99

ילקוט שמעוני תורה פרשת קדושים

 משקלותיו במלח, ובמשורה שלא ירתיח, והלא דברים ק"ו ומה משורה שהיא אחד משלשים וששה בלוג הקפידה עליו תורה, ק"ו להין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין ולוג וחצי לוג (ושלישית הלוג) ורביעית הלוג תומן ועוכלא על אחת כמה וכמה, אמר רבא למה לי למיכתב יציאת מצרים גבי רבית ומשקלות וגבי ציצית, אמר הקב"ה אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור ואני הוא שעתיד ליפרע ממי שתולה מעותיו בגוי ומלוה אותם לישראל ברבית, אני הוא שהבחנתי וכו' ואני הוא שעתיד ליפרע ממי שטומן משקלותיו במלח ושוקל בהן וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא, מאזני

100

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור

 הקדימני ואשלם, מי קילס לפני עד שלא נתתי לו נשמה מי (מלל) [מל בנו] לשמי עד שלא נתתי לו בן, מי עשה לפני מעקה עד שלא נתתי לו גג, מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית, מי עשה לי סוכה עד שלא נתתי לו דמים, מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית, מי הפריש לי פאה עד שלא נתתי לו שדה, מי הפריש לי תרומה ומעשר עד שלא נתתי לו גורן, מי הפריש לי חלה עד שלא נתתי לו עיסה מי הפריש לי קרבן עד שלא נתתי לו בהמה. הה"ד שור או כשב או עז, רבי

1234567891011121314151617181920