צד

צד מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 32267 מקורות עבור צד. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ד

 נהגו כאן להיות מטילין בקורדקיות של זהב בשבת ולא רצו לומר להן מותר כן אלא שלחו ביד עבדיהן. ולא סוף דבר פסח אלא אפילו מנהג קיבלו עליהן חרמי טיבריה וגרוסי ציפורין. דשושי עכו. שלא לעשות מלאכה בחולו של מועד. ניחא גרוסי ציפורין דשושי עכו. חרמי טיבריה ואינן ממעטין בשמחת הרגל. צד הוא בחכה צד הוא במכמורת אפילו כן אינן ממעטין בשמחת הרגל. רבי אימי מיקל לון שהן ממעטין בשמחת הרגל. גלו ממקום למקום וביקשו לחזור בהן ייבא כהדא דא"ר בא בני מיישא קיבלו עליהן שלא לפרש בים הגדול. אתון שאלון לרבי אמרין ליה אבותינו נהגו שלא לפרש בים הגדול אנו

62

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ז

 את הידים לפסול בתרומה הן עצמן לא כ"ש. ההן יוצא מה את עבד ליה מטמא את הידים או אינו מטמא את הידים אין תימר ההן יוצא מטמא את הידים פיגול ונותר אינן פוסלין בתרומה אין תימר פיגול ונותר אינן פוסלין בתרומה ההן יוצא לא גזרו עליו כלום דלא כן יטמא צד החיצון וצד הפנימי. א"ר אבין מאן אית ליה דבר טמא מחמת עצמו לא רבי מאיר. לא כן אמר רבי יוחנן כל הדברים טהורין ברובן כיון שחיתך רובן לאו כפרוש הוא. יהא כמגיעי בו ויהא פסול. א"ר חנניה [דף נו עמוד א] במחתך כל שהוא ומשליך. ר' בא בשם רב

63

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק י

 קל וחומר אם מטמאין את הידים לפסול את התרומה הן עצמן לא כל שכן. ההן יוצא מה את עבד לי' מטמא את הידים או אינו מטמא את הידים אין תימר ההן יוצא מטמא את הידים הפיגול והנותר אינן פוסלין את התרומה וההן יוצא לא גזרו עליו כלום דל כן יטמא צד החיצון וצד הפנימי. אמר רבי אבין מאן אית ליה דבר מחמת מגע עצמו לא ר"מ. ולא כן אמר רבי יוחנן כל הדברים טהורים ברובן כיון שחיתך רובן לא כפרוש הוא ויעשה כמגיע בו ויהא פסול. אמר ר' חנניא במחתך כל שהוא כל שהוא ומשליך אית לך מימר שעבר חצות

64

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין פרק ג

 אחד מתייבמת ולא אשת שני מתים. היו שני אחים וקידשוה שניהן ומת אחד מהן השני מהו שיהא מותר בה. מה נפשך מה שקנה בה קנה והשאר נפלה לו מאת אחיו. רבי יודן בן פזי אמר אסור בה. אמר רבי יוסי טעמא דרבי יודה בר פזי כל יבמה שאין כולה לפנים צד הקנוי שבה נידון משום ערוה וערוה פוטרת צרתה. אמר רבי חנינה יאות אמר רבי יודה בר פזי כלום נפלה לו לא מחמת אחיו. לאחיו היא אסורה לו היא מותרת. בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה. לכן צריכה שאפילו השני כהן:הלכה במתני' האומר לאשה הרי את מקודשת לי

65

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק א

 תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק אהלכה א[דף א עמוד א] מתני' יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ באי זה צד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא העני חייב ובעל הבית פטור פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה והכניס בעל הבית חייב והעני פטור פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה או שנתן לתוכה והוציא שניהן פטורין פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה או שנתן לתוכה

66

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ז

 נאמר משום תופר ומשום קושר. קליעה בבגדים וחיתוך בעורות. קריעה בבגדים באמצע. וחיתוך בעורות מן הצד. ואית דמחלפין קריעה בעורות וחיתוך בבגדים. קריעה בעורות באילין רככיא. וחיתוך בבגדים באילין ליבדייא. הצד חלזון ופצעו אית תניי תני חייב שתים. אית תניי תני אינו חייב אלא אחת. מאן דאמר שתים אחת משום צד ואחת משום נטילת נשמה. מאן דאמר אחת היידא משום נטילת נשמה. ולית לה צידה. ואתיא כהיא דאמר ר"א בי רבי יוסה רבי אבהו ורבי שמעון בן לקיש בשם רבי מאיר. מין חיה טהורה ברא הקב"ה למשה במדבר. כיון שעשה בה מלאכת המשכן נגנזה רבי אבון אמר קרש היה שמה.

67

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יא

 אבל לא זורקין חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה הנוטל מהן והנותן על גבן חייב פחות מיכן פטור: גמ' רב אמר לית כאן פטור אלא מותר. על דעתיה דרב למעלה מעשרה מותר. על דעתיה דשמואל למעלה מעשרה אסור. ר' אילא בשם רשב"ל והוא שתהא רשות הרבים מקפתו מכל צד. ר' יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אפילו מרוח אחת מן אילין עגלות. ועגלות לאו למעלה מעשרה אינון. רבי אחא בשם ר' מיישא בלבד ע"י שנים בכל אתר את אמר שנים שעשו פטורין. והכא את אמר שנים שעשו חייבין. שניי היא שכך היתה עבודת הלוים באהל מועד. מה היתה

68

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יג

 כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר. א"ר שמואל אחוי דרבי ברכיה כל שהוא מחוסר נשבים מחוסר צידה. ושאינו מחוסר נשבים אינו מחוסר צידה. שוחטין מן הנגרין אין שוחטין [דף עג עמוד ב] לא מן המכמרות ולא מן המצודות. רבי יוסי בר בון בשם רבי אמי מצדתא דשיתא. שמואל צד הוא בפיתם. רב אמר סכרא דנהרא שרי. א"ר יודן כההיא דטסים:הלכה ומתני' צבי שנכנס לבית נעל אחד בפניו חייב אם נעלו שנים פטורין לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים חייבין ור"ש פוטר: גמ' בעשותה היחיד שעשה חייב. שנים ג' שעשו פטורין. רב חינא אמר היה אחד בריא

69

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ד

 ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא [ירמי' יא טז] לקול המולה גדלה לקול המולה הגדולה שאמרת' הצית אש עליה ורעו דליותיו. תני ר' יוסי אומר יום שחרב הבית היה מוצאי שבת ומוצאי שמיטה ומשמרתו של יהויריב בט' באב וכן בשני בזה ובזה היו הלוים עומדין על הדוכן ואומרין [תהילים צד כג] וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם ה' אלהינו. ר' שמעון בן לקיש בעא קומי ר' יוחנן מהו לומר שיר בלא נסכים א"ל נישמעינה מן הדא דתני בזה ובזה היו הלוים עומדין על הדוכן ואומרים וישב עליהם את אונם וגו'. ר' אבהו אמר איתפלגון ר' יוחנן ורשב"ל ר'

70

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ו

 הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו, אין איתנו אלא אלא תקפו שנ' איתן מושבך (במדבר כד כא). ר' נתן אומר אין איתן אלא ישן וקשה שנ' הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם ה' גוי איתן הוא גוי מעולם הוא (ירמיה ה טו): ומצרים נסים לקראתו, ללמדך שלכל צד שהיה מצרי נס היה הים רץ כנגדו. משל למה הדבר דומה ליונה שברחה מבן נץ ונכנסה לטרקלין של מלך פתח לה המלך חלון מזרחית יצאת היונה והלכה לה נכנס בן נץ אחריה נעל המלך בפניו את כל החלונות התחיל המלך מורה בו בחצים כך כשעלה האחרון שבישראל מן הים ירד

1234567891011121314151617181920