צד

צד מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 32267 מקורות עבור צד. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

רות רבה (וילנא) פתיחתות

 ואען ואמר אמן ה', באותה שעה אמר הקב"ה הפכפכין אתם טרחנין הם סרבנין הם לכלותן אי אפשר, להחזירן למצרים אי אפשר, להחליפן באומה אחרת אי אפשר וכו'.ה ר' נחמיה פתח (יחזקאל י"ג) כשועלים בחרבות נביאיך ישראל היו, מה השועל הזה מצפה בחורבות לכשיראה בני אדם לאיזה צד יהי בורח, כך כשועלים בחרבות (נביאיך) לא עליתם בפרצות כמשה למי היה דומה מש"ר לרועה נאמן שנפלה גדר סמוך לחשכה עמד וגדרה משלש רוחותיה, נשתייר פרצה ולא היה לו שעה לגדרה ועמד הוא בתוך הפרצה בא ארי ועמד כנגדו, בא זאב ועמד כנגדו, אבל אתם לא עמדתם בתוך הפרצה כמשה, שאלו עליתם

142

רות רבה (לרנר) פרשה א

 להחזירן למצרים א"א, להחליפן באומה אחרת א"א. הריני מייסרן בייסורים בעולם הזה, וקונסן ברעבון בימי שופטיהם, הה"ד ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ].[ה] ר' נחוניא פתח: כשועלים בחרבות [נביאיך ישראל היו] (יחזקאל יג: ד) מה השועל הזה יושב ומצפה בחרבה בשעה שהוא רואה אדם לאי זה צד הוא בורח, כך כשועלים בחרבות. כך לא עליתם בפרצות (שם שם /יחזקאל י"ג/: ה) כמשה. ולמה היה משה דומה? לרועה יפה שנפרץ גדר צאנו בערב שבת עם חשיכה, ועמד וגדרה ונשתייר שם פרצה אחת ועמד בתוכה. בא ארי ועמד כנגדו. בא זאב ועמד כנגדו. אבל אתם לא עליתם בפרצות כמשה, שאלו

143

רות רבה (לרנר) פרשה ב

 נעשית שיורי שיורים.[יא] ותקם היא וכלותיה ותשב משדי מואב כי שמעה [בשדה מואב] (רות א: ו) ממי שמעה? מן הרוכלים המחזירין בעיירות. ומה שמעה? כי פקד י"י את עמו [לתת להם לחם].כת' אחד אומר, כי לא יטוש י"י את עמו ונחלתו לא יעזוב (תהלים צד: יד), וכתוב א' אומ', כי לא יטוש י"י את עמו בעבור שמו הגדול (ש"א =שמואל א'= יב: כב). א"ר שמואל בר נחמן, פעמים שהוא עושה בעבור עמו ונחלתו, ופעמים שהוא עושה בעבור שמו הגדול. א"ר איבו, כשישראל זכין בעבור עמו ונחלתו, וכשאין ישראל זכין בעבור שמו הגדול. דרבנן אמרי, בארץ ישראל, בעבור עמו

144

אסתר רבה (וילנא) פרשה ז

 שפשטו ידיהם בישראל מה עלתה בהם כמו פרעה וסנחריב, מיד אמר לון המן, אלוה שטבע פרעה בים ועשה לישראל נסים וגבורות ששמעתם כבר הוא זקן ואינו יכול לעשות כלום, שכבר עלה נבוכדנצר והחריב ביתו, ושרף את היכלו, והגלה את ישראל ופזרן בין האומות, והיכן כחו וגבורתו שכבר הזקין, שנא' (תהלים צד) ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב, כיון שאמר להם כן כענין הזה, מיד קבלו דבריו והסכימה דעתם לכלות את ישראל וכתבו אגרות וחתמו וכן כתבו באותן אגרות, שלום לכם עד אין חקר, יודע לכם שאדם אחד יש בינינו, ולא ממקומנו הוא, אלא מזרע המלוכה הוא ומזרעו של

145

איכה רבה (וילנא) פרשה ב

 פינחס פסלו ועשאו בעלי מומין כמד"א (ויקרא י"ג) לא יבקר הכהן, ויאמר ה' אליו עבור בתוך העיר ירושלים, אלו כתיב, ארשב"ל למלאך הקשה שבהן [אמר] זה גבריאל, והתוית תיו רב נחמן אמר אלו בני אדם שקיימו את התורה מאל"ף ועד תי"ו, ורבנן אמרי חתוכין ופספס, ורב אמר על שנתנה בכל צד תי"ו תיהי תיהי ותחי תחי, א"ר חנינא בר יצחק תמה זכות אבותיהן, ר' הושעיא שלח ואמר לרבי סימון בשביל שאת שרוי בביתו של קצין מפני מה אין אתה מוכיחן א"ל הלואי נהוי מאותן שכתוב בהן הנאנחים והנאנקים אמר לו והלא מהן התחילה הפורענות דכתיב (יחזקאל ט') ולאלה אמר באזני,

146

איכה רבה (בובר) פרשה א

 ויהיב לך, אזל לגביה, א"ל אית גבך מן אילין פילפלא, א"ל חייך כבר זבנית יתהון, דיטא קמייתא אית דזבני מן אונקיא, ואית דזבין מן אונקיא ופלג, דיטא תינייא מנהון זבנין ומנהון לא זבנין, דיטא תליתאה לא ארגשית בהון, לקיים מה שנאמר רבתי עם. פיקח אחד היה בירושלים והיה אומר באיזה צד היו פרים ורבים, (רבנן אמרי) היה אחד מהם משיא את בנו בן שתים עשרה שנה לאשה שהיא ראויה לבנים, ולא היתה יוצאה שנתה עד שהיתה מעוברת ויולדה, אף בנו היה עושה כן לבנו, והיה משיאו בן י"ב שנה לאשה שראויה לבנים, ולא היה אחד מהם מגיע לעשרים ושש שנים

147

קהלת רבה (וילנא) פרשה א

 ח ד"א כל הנחלים הולכים אל הים כל ישראל אינם מתכנסין אלא לירושלים ועולים בפעמי רגלים בכל שנה ושנה, והים איננו מלא, וירושלים אינה מתמלאת לעולם דתנינן עומדין צפופים ומשתחוים רווחים, ר' שמואל בר חובה בשם ר' אחא אמר ארבע אמות ריוח בין כל אחד ואחד ואמה מכל צד כדי שלא יהא שומע תפלתו של חבירו ויטעה, אל מקום שהנחלים הולכים, למקום שישראל מתכנסין בעוה"ז שם הם מתכנסין לעוה"ב לעתיד לבא שנא' (שם /ישעיהו/ כ"ז) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים.ט ד"א כל הנחלים הולכים אל הים

148

מדרש זוטא - קהלת (בובר) פרשה א

 שירה לעולם הבא, שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק (ישעיה כ"ד ט"ז). ד"א כל הנחלים הולכין אל הים. כל ישראל נכנסין לירושלים, והים איננו מלא, וירושלים אינו מתמלא. דתנן עומדין צפופין ומשתחווים רווחים. כמה הן ביניהם, א"ר שמואל בר נחמני ארבע אמות ריוח בין כל אחד ואחד [ואמה] לכל צד, כדי שלא יהא אדם שומע תפלת חבירו בירושלים. אל מקום שהנחלים הולכים, מקום שישראל מתכנסין בעולם הזה, כך הן מתכנסין לעתיד לבא שנאמר, והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים (ישעיה כ"ז י"ג). ד"א כל הנחלים הולכין אל הים. הממון אינו עולה אלא למלכות, והים איננו מלא, והמלכות איננו מתמלא, כדכתיב

149

ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש אבא גוריון (בובר) פרשה א

 על ירכו, והיה צולע, ונקרא שמו פרעה נכה, ומתרגמינן פרעה חגירא, וכשבא נבוכדנצר למצרים, ומצא הכסא והוליכה לבבל וביקש לישב עליה, ולדון את צדקיהו ברבלה, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה [רבש"ע] יתקיים בנו הכתוב ואויבינו פלילים (דברים לב לא), אף הוא לא היה יודע מנהגו של מנגנון, והכהו הארי על צד שמאלו ונפל ממנה, ועליו הכתוב אומר איך נפלת משמים הילל בן שחר (ישעיה יד יב), וכי משמים נפל, אלא מכסא נפל, שנאמר בו וישב שלמה על כסא ה' (דה"א =דברי הימים א'= כט כג), וכשמלך דריוש והחריב לבבל נטלו והוליכו לעילם אשר במדי, הה"ד ושמתי כסאי בעילם (ירמיה מט

150

ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש אבא גוריון (בובר) פרשה ג

 אדם שנוגע בבניו של הקב"ה שהוא מלך בעליונים ובתחתונים ובידו רוחות ונשמות והוא משפיל ומרומם ממית ומחיה, וינקה מהם, א"ל המן אלהיהם שעשה להם כל הנסים עזבם והסתיר פניו מהם ואינו מסתכל בהם, שהרי נבוכדנצר עלה והחריב ביתו ושרף היכלו, ולא עמד כנגדו, שנאמר ויאמרו לא יראה יה וגו' (תהלים צד ז), כיון שאמר להם כעניין זה, מיד קיבלו ממנו ועמדו והסכימו עמו, אמר להם אחשורוש [נפיל גורלות] אם יעלה הכסף בידי והעם בידך, הרי הם מסורים לך, ואם יעלה העם בידי והכסף בידך אינם מסורים לך, מיד הפילו גורלות, ורוח הקודש צווחת ואומרת ואל עמי ידו גורל (יואל ד

1234567891011121314151617181920