פתוחה

פתוחה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3131 מקורות עבור פתוחה. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישב פרק לט

 כפות בדברי מצות לא תעשה ולא תסיר: את כל אשר עושים שם. אכילה או שתי' כפיתה או התירה יסורין או ניפוש הוא הי' עושה בדברו נעשה ונקרא הדבר על שמו:סימן כגכג) אין שר בית הסוהר. כל שר שנתלה על תיבה הסמוכה לפניו הרי השי"ן פתוחה לבד, כגון שר בית הסהר, שר צבא ה' (יהושע ה יד), וכל דומיהן, וכל שר העומד על עצמו כגון אליך השר (מ"ב ט ה), וכל דומיהן, הרי השי"ן קמוצה: רואה את כל מאומה בידו. כלומר שום דבר רע או סרחון: באשר ה' אתו. המשמרו מכל רע. וכל זה בשעת הצרה, מניין שבשעת הרוחה

72

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישב פרק מ

 נא לי:סימן טט) ויספר שר המשקים את חלומו ליוסף. סיפר לו שחלומו לא בא אלא ע"י הרהורי פקודתו: ויאמר לו בחלומי. שהייתי מהרהר על משכבי ושנתי, ונראה לי מעין מלאכתי: והנה גפן לפני. לפי שעה:סימן יי) ובגפן ב' פתוחה, כלומר ובגפן ההיא שלש שריגים לא שהיא עדיין גדולה ואדרת, אלא יש בה בה ג' שריגים: שריגים. הן כעין חוטין שנמשכים מן הגפן ומתאחין בקנים ובכלונסות, ודומה לו ישתרגו [עלו] על צוארי (איכה א יד), הלבינו שריגיה (יואל א ז), והיא אותה הגפן הקטנה כשהתחילה לפרוח, מיד עלתה נצה ונגמר לה שני אשכולות ואשכלותיה נהיו בה ענבים:

73

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת מקץ פרק מא

 לו כן היה רואה גם הוא אלא ששכחו ועכשיו נזכר: ובעיני כל עבדיו. על שנתן עצה להחיות יושבי הארץ, זש"ה ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (משלי טז ז), שאפילו שר הטבחים והחרטומים הודו לדבריו:סימן לחלח) ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא. ה' פתוחה וחטופה להתמיה המלה, וכך אמר להם אפילו אם היינו הולכים מסוף העולם ועד סופו לא נמצא: אשר רוח אלהים בו. שמכווין ברוח הקדש ואומר באמת מה שלא ראה ולא שמע, זש"ה פלגי מים לב מלך ביד ה' (אל) [על] כל אשר יחפוץ יטנו (משלי כא א):סימן לטלט) ויאמר פרעה אל יוסף

74

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת מקץ פרק מב

 וכל תיבות הללו אין להם הכרת אות ולא בניקוד, זולת מתוך הענין נודע טעמם ומתוך תיבות הסמוכות לצור'. ישמע חכם ויוסיף לקח:סימן טזטז) שלחו מכם אחד. את מי שאתם רוצים: ויקח את אחיכם, ויביאהו אצלי: ואתם האסרו. עד בואם: ויבחנו דבריכם האמת אתכם. ה' פתוחה וחטורה היא לשון ספק קרוב למתמיה, כלומר אם אמת אתכם שיש לכם אח עדיין אצל אביכן יודיעני אם כנים אתם לו: ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם:סימן יזיז) ויאסף אותם אל משמר. לא שאסרם בכבל אלא הפקיד עליהם שומר ונתנם במסגר: שלשת ימים. מכאן שאין הקב"ה מניח לצדיק בצרה יותר

75

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב

 תנו רבנן אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר, ובעינן האי אור החמה היכי דמי דלא בדקינן לאורה, אילימא בחצר, והאמר רבא חצר אינה צריכה בדיקה מפני שהעורבים מצויין שם ואכלי פירורין דחמץ דאיכא התם, ואלא באכסדרה, והאמר רבא אכסדרה לאורה נבדקת שהיא פתוחה מלמעלה ונבדקת לאורה של חמה דשלטה לה בכולה, ומהדר לא צריכא לארובה דבחדר, ומקשינן האי ארובה דהיכא, אי להדי ארובה היינו אכסדרה אלא לצדדין, ואקשינן ואבוקה לא, והאמר רבא מאי דכתיב ונוגה כאור תהיה וקרנים מידו לו (חבקוק ג ד), כלומר וקרינת אורו של הקב"ה לצדיק, ואעפ"כ ושם חביון

76

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טו

 תהלים כט ח), חיל כיולדה (שם מח ז) יחילו (לשמע) [כשמע] צר (ישעי' כג ה), ותתחלחל המלכה (אסתר ד ד), וכל דומיהן ועיקר חיל בני אדם במתנים, שנא' וחלחלה בכל מתנים (נחום ב יא), ולכך נאמר בו אחיזה שאוחז את האדם כאזור. כל אחז שהוא לשון אחיזה האל"ף קמוצה והחי"ת פתוחה בלבד, וכל שהוא שם אחד כגון אחז יחזקיהו כולו בקמץ: חיל אחז יושבי פלשת. אמרו עכשיו באו ישראל ומעוררין על ערעורן של בני אפרים, דכתיב בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב (תהלי' עח ט), וכתיב (שותלח בנו זבד בנו) [וזבד בנו ושותלה בנו ועזר ואלעדה] והרגום אנשי

77

ילקוט שמעוני תורה פרשת בא

 זמן דתנן עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו. א"ל בית שמאי והלא כבר נאמר לכם ולא לגבוה. אמרו להם בית הלל והלא כבר נאמר לה' כל דלה'. אם כן מה ת"ל לכם. לכם ולא לכותים לכם ולא לכלבים. אבא שאול אומר בלשון אחרת ומה במקום שכירתך סתומה כירת רבך פתוחה. מקום שכירתך פתוחה אינו דין שכירת רבך פתוחה. וכן בדין שלא יהא שלחנך מלא ושלחן רבך ריקם. במאי קמיפלגי. מר סבר נדרים ונדבות קרבין ביום טוב. ומר סבר אין קרבין ביום טוב. אמר רבי יוסי לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הסמיכה שצריך. על מה נחלקו על תיכף

78

ילקוט שמעוני תורה פרשת שמיני

 מבית השאור ואין מטמא את השאור אף הוא יטמא מתוך תוכו ואע"פ שלא טמא את תוך תוכו ת"ל כל אשר בתוכו יטמא [יא, לג] ולא שבתוך תוכו, יכול אע"פ שניקבה ת"ל כל אשר בתוכו יטמא כמה שעורו של נקב כלי חרס בכונס משקה וכלי שטף במוציא זיתים, מכאן אמרו כוורת פתוחה ופקוקה בקש ומשולשלת לאויר התנור שרץ בתוכה תנור טמא שרץ בתנור אוכלין ומשקין שבתוכה טמאין, ור' אליעזר אומר מצלת, אמר רבי אליעזר אם הצילה במת החמור לא תציל בכלי חרס הקל, א"ל אם הצילה במת חמור מקום שהמחיצה מצלת תציל בכלי חרס הקל שאין מחיצה מצלת, אמר ר' יוחנן

79

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור

 זה קבוע להן זמן דתנן עבר הרגל ולא חגג אינו חייב באחריותו. א"ל ב"ש והלא כבר נאמר לכם ולא לגבוה, א"ל ב"ה והלא כבר נאמר לה' כל דלה' א"כ מה ת"ל לכם לכם ולא לכותים לכם ולא לכלבים, אבא שאול אומר בלשון אחרת ומה אם במקום שכירתך סתומה כירת רבך פתוחה מקום שכירתך פתוחה אינו דין שכירת רבך פתוחה. וכן בדין שלא תהא שולחנך מלא ושולחן רבך ריקם. במאי קא מיפלגי מר סבר נדרים ונדבות קרבין בי"ט ומר סבר אין קרבין. אמר ר' יוסי לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הסמיכה שצריך, על מה נחלקו על תיכף לסמיכה שחיטה

80

ילקוט שמעוני תורה פרשת ואתחנן

 שתהא כתיבה תמה שלא יכתוב אלפי"ן עייני"ן עייני"ן אלפי"ן, ביתי"ן כפי"ן כפי"ן ביתי"ן, גימלי"ן צדי"ן צדי"ן גימלי"ן, דלתי"ן רישי"ן רישי"ן דלתי"ן, ההי"ן חיתי"ן חיתי"ן ההי"ן, ווי"ן יודי"ן יודי"ן ווי"ן, זייני"ן נוני"ן נוני"ן זייני"ן טיתי"ן פאי"ן פאי"ן טיתי"ן, פשוטין כפופין כפופין פשוטין, ממי"ן סמכי"ן סמכי"ן ממי"ן, סתומין פתוחין פתוחין סתומין, פרשה פתוחה לא יעשנה סתומה, סתומה לא יעשנה פתוחה, כתבה כשירה או שכתב השירה כיוצא בה, או שכתב שלא בדיו, או שכתב את האזכרות בזהב, הרי אלו יגנזו, תני רב (חנינא) [חיננא] בריה דרבא מפרשניא ס"ת תפלין ומזוזות שכתבן אפיקורוס כותי ועבד ואשה וקטן וישראל מומר פסולין שנאמר וקשרתם וכתבתם כל

1234567891011121314151617181920