פתוחה

פתוחה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3131 מקורות עבור פתוחה. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת לך לך פרק יז

 פעמים שנפל: ויצחק בתמי', ודומה לדבר ויהי כמצחק (בראשית יט יד), צחוק עשה לי (שם כא ו), כולן לשון תימה: ויאמר בלבו. בכל מקום אתה מוצא לגבי צדיקים אל לבו, ולגבי רשעים בלבו, ומה ר"ל כאן בלבו, לפי שהי' מתמיה כעין קטנה אמנה ח"ו, ואומר הלבן מאה שנה יולד ה' פתוחה וחטופה להתמיה המלה, ודומה לו הלי"י תגמלו זאת (דברים לב ו). ושרה אומרת הבת תשעים תלד, שהאיש אינו מזקין ועד ק' שנה מוליד, ואשה מזקנת ואינה מתעברת לאחר שפסקה ממנה דם נדתה: הבת ה' חטופה ונפתחת להתמיה המלה:סימן יחיח) ויאמר אברהם אל אלהים לו ישמעאל יחיה לפניך

62

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וירא פרק יח

 סימן יגיג) ויאמר ה'. מכאן שמלאכי השרת אינם יודעין מה שבלבו של אדם, זולתי הקב"ה לבדו, שנאמר לא יבצר ממך מזימה (איוב מב ב):סימן ידיד) היפלא מה' דבר. אמר הקב"ה וכי לא אוכל להחזירכם לנערותיכם, והלא אין דבר נפלא ממני: למועד. הל' פתוחה, כלומר לאותו מועד שאמרתי לך, שנאמר למועד הזה בשנה האחרת (בראשית יז כא): אשוב אליך. אגלה שכינתי עליך בעת הזאת ותהיו חיין וקיימין, ולשרה בן:סימן טוטו) ותכחש שרה. מפני היראה: לאמר. לאברהם: לא צחקתי כי יראה. מפני קול רוח הקדש, כי בלשון דהא: ויאמר. רוח הקדש: לא כי. בלשון אלא וודאי צחקת,

63

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וירא פרק יט

 ערכי הדיינין, כשהיה אומר דבריו היו עריבין עליהם ואומרין דברי ביזיון אחד בא לגור: וירא לוט ויקם לקראתם. כתש כח: וישתחוו אפים ארצה. דרך ענוה מלמודו של אברהם:סימן בב) ויאמר הנה נא. לשון בקשה: אדני. לשון חול הוא, כלומר אדון שלי, והכרת אותותיו שהנו"ן פתוחה ואינה נקמצת, כגון אימרי בני גבורי דברי ודומיהן: סורו נא אל בית עבדכם ולינו. אמר להם בבקשה מכם אפילו איני כדאי, עקמו עלי את הדרך, שלא תהיו נראין באין אצלי ובלבד שתבאו אל בית עבדכם: ולינו. הלילה: ורחצו רגליכם. אברהם הקדים רחיצה כדרך העולם לעוברי דרכים, אבל לוט הקדים לינה לרחיצה, כדי שיצאו

64

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 לעכב גזירתו: שלחני ואלכה. לשון ענוה: לאדוני. אקדם את עצמי ואשמחנו:סימן נזנז) ויאמרו נקרא לנערה ונשאלה את פיה. מכאן שאין משיאין את היתומה אלא על פיה:סימן נחנח) ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה. ה' של התלכי פתוחה ונחטפת להתמיה המלה. רב נחמן בר יצחק אמר מרמזין היו לה שלא תלך עמו עד שיבא יצחק אצלה: ותאמר אלך. אפילו על כרחכם:סימן נטנט) וישלחו. הל' דגושה שהיא שילוח על מנת שלא לחזור: את רבקה אחותם. אחותו היה לו לומר, אלא מלמד שבאו כל קרוביה ובני העיר לגמול לה חסד ולשלחה: ואת מנקתה. זו דבורה:

65

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כו

 שאשתך היא: ואיך אמרת אחותי היא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה. כלומר בשבילה, כמו שאמר אביו:סימן יי) ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו. להחטיאנו: כמעט שכב אחד העם את אשתך. כלומר המיוחד שבעם, והוא המלך, אמר ברמז על עצמו. כל אחד שהאל"ף פתוחה הרי הוא נתלה על תיבה הבאה סמוכה לו, וכל שהאל"ף בסגו"ל הרי הוא עומד על עצמו: והבאת עלינו אשם. שהאשם בא על המעילות ועל השוגג, והיה בדעתו לשדך עליה כדרך המלכות ונמצא שוגג עליה, כי בחזקת פנויה הי' ששידך עליה:סימן יאיא) ויצו אבימלך את כל העם לאמר. זה לזה משמו:

66

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כז

 לה הסיבה, עמידה [שיש בה הסיבה] נוחה הימנה: ואכלה מצידי בעבר תברכני נפשך. ואכלה הראשון לשון בקשה ולהבא והיא כמו ואכול. ואכלה שני, כמו ואוכלה ואוכל, והכרת אותותם כי האל"ף חטופה והטעם בה', והשני מלאפו"ם בין א' לבין כ' וא' נחרטת תחתיה: תברכני. בשביל שהוא מתחלל כנגד לשון אשה הכ"ף פתוחה והנו"ן דגושה, ודומה לו תכבדני חית השדה (ישעיה מג כ), ואם כנגד זכר, היה הנו"ן של תברכני ושל תכבדני ננקדת בציר"י תחתיהן, הנו"ן רפיות:סימן ככ) ויאמר יצחק אל בנו. סתם: מה זה מהרת למצוא. הציד בני, דרכן של ציידין לשטוח חרמים ומצודות ולארוב ולמצוא במתינות ואתה מהרת

67

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק ל

 דודאים שמרגילים דודים בריחן, שריחן מביא את התאוה, ומחממת את המוח, ומוריד את הזרע:סימן טוטו) ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני. מ"מ בעלי היה תחלה, ואת נכנסת ונעשית לי צרה, ונראה הדבר מעט בעיניה, אם היה המ' דגושה וה' פתוחה היתה התיבה נשמעת לשון פועל נקבה ממש, ועכשיו שהיא רפויה וה' פתוחה משמע פועל סתם, בין זכר ובין נקבה, ודומה לדבר ולקחת אותנו לעבדים (בראשית מג יח), ולקחת בגדים (מ"ב ה כו) ולקחת רצון (מלאכי ב יג), ארבעתן נדרשות כמו וילקח. ויש מדייקין ונוקדים ח' בו וזה כשבא ולקחתם והתי"ו רפויה: ולקחת גם [

68

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק לא

 סימן ידיד) ותען רחל ולאה. כשם שבקריאה רחל תחילה, כך בענייה רחל תחלה, ולמה כתיב ותען לשון יחידה, א"ר יוסי ראית מימיך אדם קורא לשמעון, וראובן עונה אותו, אלא לרחל קרא ורחל ענתה אותו, אלא שלאה הודית לדברי רחל, שנאמר ותאמרנה לו העוד לנו. ה' פתוחה ונחטרת לשון תימה, כלומר וכי יש לנו עוד חלק ונחלה בבית אבינו, שנעמוד כאן ונצפה לירש מנכסיו:סימן טוטו) הלוא. י"ג מליאי ו' במקרא וכולן לדרשה, וזה לשון שבועת תימה, כלומר הלא כי נכריות נחשבנו לו כי מכרנו לו בדמי עבודת י"ד שנה ולא כמשיא בתו לאיש ונותן לה משלו, ולא כאביו

69

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישלח פרק לד

 אם תהיו כמונו. בגופכם: להמול לכם כל זכר. לשם שמים ולא לשם חיתונים, מילת קדושה, ולא מילת טומאה, כשם שקבלה אברהם אבינו בקדושה:סימן טזטז) ונתנו. היה לו לומר ונתננו, אלא הדגש שבנו"ן פוטר התיבה מנו"ן השנייה וכיוצא בו, ולנו בגבעה (שופטים יט יג), הלמ"ד פתוחה לבד והנו"ן דגושה, כיוצא בו, נתנו יד (איכה ה ו), התי"ו פתוחה והנו"ן דגושה, והרבה כמותם במקרא, שהתיבה צריכה ב' אותיות בתווך, כגון אלו, והדגש אשר באחת מהן פוטרת את האות האחרת חברתה, בין בלשון יחיד, בין בלשון רבים: ונתנו את בנותינו לכם ואת בנותיכם נקח לנו. כדרך ששאלו תחלה, כך השיבו להם:

70

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישב פרק לז

 סימן לבלב) וישלחו את כתונת הפסים. כשהיא מגולגלת בדם שעיר: ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו. וישלחו משמע על ידי שליח, ויביאו ויאמרו. הן עצמן, אלא וישלחו ע"י בני השפחות, ויביאו בני השפחות אל אביהם ולא אמרו כלום, אלא זאת מצאנו, בא יהודה ואמר הכר נא הכתונת, ה' פתוחה וחטורה והוא לשון שמא, שמא כתונת בנך היא אם לא, עשה עצמו כמתנכר ומתעתע בעיני אביו. א"ר יוחנן אמר הקב"ה חייך בו בלשון אני גובה ממך, שכן תמר אומרת לך הכר נא למי החותמת וגו' (בראשית לח כה), וכן יעקב לפי שרימה באביו רימו בו בניו:סימן לגלג) ויכרה

1234567891011121314151617181920