פתוחה

פתוחה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3131 מקורות עבור פתוחה. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

איכה רבה (וילנא) פרשה ג

 והחרבת מקדשיך.ס סכתה באף ותרדפנו הרגת ולא חמלת סכותה בענן לך, ר' חלבו שאל את ר' שמואל בר נחמן אמר לו מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה מהו דין דכתיב סכותה בענן לך מעבור תפלה, אמר לו נמשלה תפלה כמקוה ונמשלה תשובה כים, מה מקוה זו פעמים פתוחה פעמים נעולה, כך שערי תפלה פעמים נעולים פעמים פתוחין, אבל הים הזה לעולם פתוח כך שערי תשובה לעולם פתוחין, אמר רב ענן אף שערי תפלה אינן ננעלים לעולם, הה"ד (דברים ד') כה' אלהינו בכל קראנו אליו, ואין קריאה אלא תפלה, שנא' (ישעיה ס"ה) והיה טרם יקראו ואני אענה א"ר יוסי בר

42

איכה רבה (בובר) פרשה א

 כי אתא אספסיינוס מכבש מדינתא, א"ל לריב"ז שאל לך שאלה ואנא עביד, א"ל תבע אנך מינך תרפא מדינתא ותזיל לך, א"ל כל עצמן לא המליכוני בני רומי אלא על עסק המדינה, ואת אמרית לי תרפה מדינה ונזיל לי, א"ל ואם כדין הוא אנא תבע מינך תרפה פילי מעריבתא דנפקא ללוד פתוחה עד תלת שעין כל מה דאברי בליביה ונפק ליה לא איתקטיל, כי אתא מכבשינוה, א"ל אי אית לך קרוב שלח ואפקיה, שלח ואפיק כל רבנן, בעא לר' צדוק ולבריה ולא אשכח יתהון, שלח לר' אליעזר ולר' יהושע מפקא לר' צדוק ולבריה, עבדון טרחון במדינתא תלת יומין ולא אשכחינן, בתר

43

איכה רבה (בובר) פרשה ג

 שמואל [בר נחמני] א"ל בשביל ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה, מהו סכותה בענן לך מעבור תפלה, א"ל שערי תפלה פעמים פתוחים ופעמים נעולים, כההיא דא"ר יוסף בר חלפתא עתים הם לתפלה, מן הדין קרייא ואני תפלתי לך ה' עת רצון (תהלים סט יד), נמשלה התפלה למרחץ, מה המרחץ הזה פעמים פתוחה פעמים נעולה, כך הם שערי תפלה, פעמים פתוחה פעמים נעולה, אבל התשובה נמשלת לים, מה הים הזה לעולם פתוח, כך שערי תשובה לעולם פתוחים. ומה המרחץ אדם הולך למרחץ לרחוץ והוא מוצא שם אביו או רבו מתבייש והולך לו, כך הם שערי תפלה, אבל הים מוצא רבו או אביו

44

ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ו

 השם, ומרדכי מסר עצמו על קדושת השם.[ב, ה] ושמו מרדכי. ששמו מתקבל ונאה על הבריות. בן יאיר. בן שהאיר עיניהם של ישראל. בן שמעי. בן ששמע הקב"ה את תפילתו. בוא וראה כמה זכותה של אשת שמעי, בשעה שברחו צדוק ואביתר, שבקש אבשלום להורגן, מצאו דלת בית שמעי פתוחה, נכנסו לשם וירדו לתוך הבור, מיד באתה אשת שמעי ופרסה מסך על פי הבאר, ותשטח עליו הריפות, שנאמר ותקח האשה ותפרוש המסך על פני הבאר ותשטח עליו הריפות (ש"ב =שמואל ב'= יז יט), ופרעה את ראשה וישבה על המסך שעל פי הבאר, כאשה הנפנית לצורכה, ובאו עבדי אבשלום ומצאוה שהייתה יושבת

45

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ז - ויהי בחצי הלילה

 מנחם, מה היה דוד עושה, נוטל נבל וכנור ונותנם מראשותיו ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, והיו חכמי ישראל שומעין את קולו ואומ' /ואומרים/ מה אם דוד המלך הוא עוסק בתורה אנו על אחת כמה וכמה, ונמצאו כל ישראל עסוקין בתורה. אמ' ר' לוי חלון היתה על גבי מטתו של דוד פתוחה לצפון, והיה הכנור תלוי כנגדה והיתה רוח צפונית יוצאה בחצי הלילה ומנשבת בו והיה הכנור מנגן מאליו, הה"ד והיה כנגן המנגן (מלכים ב' ג: טז), כמנגן במנגן לא נאמ', אלא כנגן המנגן, הכנור היה מנגן מאליו. והיו כל ישראל שומעין קולו ואומ', מה אם דוד המלך כן אנו על

46

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ה - ויהי ביום כלות משה

 ב' כ"א) בא משה והורידה למטה כמה שכתב ויכס הענן את האהל וכבוד ה' מלא את המשכן (שמות מ' ל"ד). כתב הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך (מלכים א' ח' כ"ז) וכאן כתב וכבוד ה' מלא את המשכן אמר רבי יהושע דסיכנן /דסכנין/ בשם רבי לוי למה הדבר דומה למערה פתוחה על שפת הים געש הים ונתמלא המערה והים לא חסר כך אף על פי שכתב וכבוד ה' מלא את המשכן (אלא) העליונים והתחתונים לא חסרו מזיו כבודו של הקדוש ברוך הוא כשם שכתב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' (ירמיה כ"ג כ"ד) לפיכך כתב כאן ויהי

47

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יז - ויהי בחצי הלילה

 אליעזר בר' מנחם מה היה דוד עושה, היה נוטל כנור ונבל ונותנם מראשותיו ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, והיו חבירי ישראל שומעים את קולו ואומרים ומה אם דוד המלך עוסק בתורה אנו על אחת כמה וכמה, ונמצאו כל ישראל עוסקים בתורה, אמר ר' לוי חלון היתה על מטתו של דוד פתוחה לצפון והיה הכנור תלוי כנגדה והיתה רוח צפונית יוצאת בחצי הלילה ומנשבת בה והיה הכנור מנגן מאיליו, הה"ד כנגן (מלכים ב' ג' ט"ו) כמנגן אין כתב כאן אלא כנגן המנגן הכנור היה מנגן מאיליו, והיו כל ישראל שומעים אותו, והוא שדוד אומר עורי כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר

48

מדרש תנחומא (בובר) פרשת תולדות

 שהיו מיחלים להקב"ה בכל עת, להציל ממות נפשם, כשהן נכנסין להקריב קרבן, ולחיותם ברעב, שנתן להם אחד מעשרה, שנאמר ואל הלוים (במדבר יח כו). ד"א הנה עין ה', לפי שהוא אומר ברח דודי ודמה לך לצבי (שה"ש =שיר השירים= ח יד), מה הצבי הזה כשהוא ישן עין אחת קמוצה ואחת פתוחה, ואף את ודמה לך לצבי, לכך אמר דוד הנה עין ה' אל יראיו. [ד"א הנה עין ה'], זה יצחק, למיחלים שהיה מיחל להקב"ה, להציל ממות נפשם, שבקש ישמעאל להורגו, שנאמר ותרא שרה את בן הגר המצרית מצחק (בראשית כא ט), ואין מצחק אלא הריגה, שנאמר יקומו נא הנערים וישחקו

49

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בא

 סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו' (קהלת יב), וכאן צלמות ולא סדרים כיון שאדם נטה לצילה של מיתה הוא סודר תלמודו שנאמר צלמות ולא סדרים, רבי תנחומא בר אבא אמר כיון שבא להסתלק מלאכי השרת אומרים תנו עוז לאלהים הוי ארץ עיפתה כמו אפל, ווי לו לבית שחלונו פתוחה לתוך חשך ותופע כמו אופל אור שלה מתוך חשך וכן הוא אומר כה אמר ה' אלהים ביום רדתו שאולה האבלתי כסיתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים (יחזקאל לא) ר' יהודה בר ר' אמר במה הרשעים מתכסים בגיהנם בחשך חזקיה בן ר"י אומר הגיגית הזו במה מכסין

50

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים

 ונותן לזה שלא כדין הקב"ה גובה ממנו נפשות שנאמר (משלי כב) אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש, ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן לעולם יראה הדיין א"ע =את עצמו= כאלו חרב מונחת לו בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו שנאמר (שיר /השירים/ ג) הנה מטתו שלשלמה וגו' מפחד וגו', מפחד בלילות מפחדה של גיהנם שהיא חשכה כלילה, דרש רבי יאשיה ואית דאמרי משמיה דרב נחמן מאי דכתיב (ירמיה כא) בית דוד כה אמר ה' דינו לבוקר משפט וכי לבקר דנין וביום אין דנין אלא אם ברור

1234567891011121314151617181920