פתוחה

פתוחה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3131 מקורות עבור פתוחה. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

אלשיך שמואל ב פרק כא

 כו', אשר גנבו אותם מרחוב בית שן. ומה שנאמר למעלה (שמואל - א לא יב) שגנבוהו מחומת בית שן, אינו חולק לזה, כי היה בחלק מהחומה שלפני הרחוב, ומה שחסרו אל"ף ראש האותיות ממלת תלאום, הוא על כי תלאום בלי ראש כמפורש למעלה, ומה שהוסרה ה"א ממלת שמה, והמ"ם סתומה במקום פתוחה, והה"א שחסרה מסוף מלת שמה, והיא ניתנה בראשית מלה שאחריה, כי במקום פלשתים כתוב הפלשתים והה"א בלי נקודה, לבל תקרא, הלא הוא לרמוז אשר שמו נפשם מנגד בסכנה, כי המקום ההוא היה סגור סביב לישראל כמ"ם סתומה, ולא כה"א שיש לה פתח וחלון:אך לפלשתים היתה ה"א כי להם

192

אלשיך ישעיהו פרק ו

 לרז"ל שאמרו במסכת ברכות כי מיכאל היה, שהוא שר המים בעל החסד, שעל ידו יצטנן הדין ב"ס:(ז) ויגע על פי כו' הנה אם אש מעל מזבח העליון, שהוא כח דין חזק היה נוגע בשפתיו, היה ניכר היותו נזוק בהקיץ, ואיך לא נשרפו שפתיו. ועוד אומרו ויגע ביו"ד פתוחה ולא בחיר"ק. ועוד, כי אחר שהרצפה נזכרה בלשון נקבה הל"ל נגעה זאת ולא נגע זה. ועוד אומרו על פי ולא אמר בפי ובשפתיך. אמנם הנה על ענין הקרבן במזבח כתוב אצלנו, כי אותו כח טומאה שהיה חל על האדם בהעותו, חל על הבהמה בסמוך ידי המתכפר עליו בוידוייו על אשר חטא,

193

אלשיך ירמיהו פרק כה

 שהוא סכו, כד"א ויהי בשלם סכו, לא היתה הכונה להזניח את עמו, כי אם אדרבה לינקם מהאומות השולחים יד בסכו ובעמו, כי הלא עזב סוכו כעזיבת הכפיר, והוא כי הוא תאב לטרוף כל מיני הבעלי חיים ואינם, כי יכירו את סוכו וירחקו מגבולו כל יכולתם, מה יעשה יעזוב סכו ויניחנה פתוחה ופרוצה מעט, ואז ירחק וישב במארב לעומת סוכו, ויראה והנה הבעלי חיים אשר מרה נפשם על הכפיר שדרכו לטרוף מהם, ויראו כי אין הכפיר בסוכו יבאו ויטילו כעס הכפיר על סוכו, ויהרסוהו וירמסוהו והוא רואה, ואחרי כן ממארב ידלג ויקפוץ עליהם עד בלתי השאיר להם שריד, כן עשה אלקי

194

אלשיך זכריה פרק ג

 שנזכר קודם לו, על אבן אחת זו שבעה עינים הם ז' רועים, נותנים עיניהם תלויות לפני הקב"ה על אבן אחת, או זה או מזרעו שיבא ויהיה הוא בן דוד חי וקיים מלך המשיח, ואדרבה הוא אסור בסוהר כמו שידענו מרז"ל, שהוא כאסור וכלוא על פתחה של העיר, עד שאני מפתח פתוחה של אבן זו הוא אבן די לא בידין, לתת לו רשות לפתח מאסרו לצאת ולבא (י) נאם ה'. כי ע"י נאם ה' יהיה פתוחה שיתן לו רשות, ועד מתי יהיה ולמה לא יהיה מעתה:לז"א ומשתי את עון הארץ ההיא כו', והוא עד יוסר עון שנאת חנם מן העולם

195

אלשיך תהלים פרק כט

 כדי להיות קול ה' בהדר שהוא להיות קול ה' מתפשט במה שנקרא הדר שהוא לגלות טובו בעולם, כי לזה הוא מה שצריך כח מלמטה להיות קול ה' פועל למען עשות הדר, אך לא שהוא יתברך צריך כח מהאדם, כי אם למען המשיך השפע מלמעלה למטה. ובזה יתיישב היות בי"ת בכח פתוחה:[ה - ח] ושמא תאמרו למה ה' כימי צאתנו מארץ מצרים לא יעשה לנו לעמלק כי הוא המעכב גלותנו, כמאמרו יתברך (ישעיה סג ד) יום נקם בלבי, וכן (שמות יז טז) מלחמה לה' בעמלק מדור דור, ולמה כאשר עשה לפרעה ולמצרים לא יעשה לעמלק גם הם ובהפלתם נקום ישראל, כי

196

אלשיך תהלים פרק קז

 ומעונותיהם שלא התענו בצום נפשם, עתה מאותם עונות שלא התענו, יתענו עתה. ומה הוא עתה התענית, הוא, כי כל אוכל תתעב נפשם, כי תחת מה שבהיותם בריאים ותאבים לאכול לא מנעו אוכל מפיהם בצום ותענית, עתה יתענו בעל כרחם שנפשם תתעבנו, כי כל אוכל תתעב נפשם:ואומרו ויגיעו בוי"ו פתוחה ולא בשו"א שמורה שהגיעו כבר, והראוי היה יאמר לשון עתיד כאומרו תתעב לשון עתיד, אמנם לזה נזכיר מאמרם ז"ל בספר הזוהר פרשת ויחי כי טרם מות האדם ל' יום הנפש עולה בכל לילה ומראים לה מקומה אם טוב ואם רע, ואין האדם יודע מזה דבר. ונבא אל הענין, והוא כי

197

אלשיך משלי פרק ו

 עודפות על הפרעונות או נהפוך הוא, ויקח בידו ב' לוחות הפנקס אשר בהן, אשר נתן ואשר לקח וקרא ושנה ושלש, אז ראה והנה הקפותיו עברו ראשו כמשא כבד יכבדו ממנו, ויהי בראותו כי רב מאד חובו, ויתעצב אל לבו לאמר אויה לי, כי הייתי כאיש שיכור אוכל ושבע ודשן מהחנות פתוחה כיונה פותה, אין לב לדעת ועינים לראות, כי כמרעיתי ואשבע פי שנים על ספוק צרכי, יום יום יעמס לי עול חובי הכשיל כחי עד אשר לא אוכל להרפא, ועתה איפוא מה אעשה, כי הן מעט אשר היה לפני ונגד עיני שהיה נושה בי, ואחשבה היה במתנת ידי די בער

198

אלשיך שיר השירים פרק ב

 רוחו, והוא יתברך מוציא מים רבים וירוה צמאונם, והנה אין ספק, כי גם שבזכות בהמה שיבקשו מים יתן הוא יתברך מים, לא יבצר כי רבים מעמי הארץ יהנו וישתו מהמים ההם, נמצא כי אדם בזכות בהמה נושעים:וזה יהיה מאמר הכתוב, והוא במה שידענו ממדת הצבי שישן בעין אחת פתוחה כאשר סיפרו רבותינו ז"ל (ילקוט תהלים תשכ), וזה יאמר דומה דודי יתברך לצבי, כי גם כשהוא ישן עינו אחת פתוחה, כן הוא יתברך גם בעת שאין אנו עושים רצונו של מקום שאז מתייחס הוא יתברך לישן, כמה דאת אמר (תהלים מד כד) עורה למה תישן ה', לא יבצר מהיות עינו

199

אמת ליעקב בראשית פרשת בראשית פרק א

 לפי דעתי הבי"ת בודאי הא אי אפשר שלא יהיה בראש העמוד שהרי הוא תחלת הספר. גם הה"א של הבאים אחריהם נכתב בראש השיטה מפני צורת השירה, וכן הוא"ו של ואעידה בם [דברים ל"א פכ"ח] הוא מפאת צורת שירת האזינו2. ונשאר לנו רק יו"ד של יהודה [אתה יודוך] ששם פרשה פתוחה, אבל כאן היתה שפרשה זו צריכה להיות בראש העמוד שכפי הנראה זוהי הפסקה מיוחדת3. [ובדרך אגב יש להעיר שכל בני לאה זכו כל א' לפרשה פתוחה מיוחדת מלבד שמעון ולוי שהם בפסוק א' ושניהם נכללו ביחד, וכן בברכותיו של משה נבלע שמעון בתוך ברכת יהודה ולא זכה להתברך

200

אמת ליעקב בראשית פרשת לך לך פרק טו

 לא קאי אעי"ן אלא אה"א, והוא שבשנים הוא ה"א הידיעה39, ובשנים הוא ה' התמיה, והיינו הא דירמיה י"ב פ"ט: העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה וגו', ששניהם מנוקדות בפתח משום שהם ה' התמיה וכמו שפירשו שם רש"י ורד"ק, ובאמת היה צריך לינקד בחטף, אלא מפני שהוא סמוך לעי"ן פתוחה נפתח גם הוא, ודו"ק.(יב) אימה חשכה גדלה נופלת עליו.תרגם יונתן וז"ל: אימתא דא היא בבל קבלא דא היא מדי סגיאה דא היא יון נפלה דא היא פרס דעתידא למיפל וכו'. נראה ודאי שהוא משום שלום מלכות - דקאי אאדום, ועיין בבראשית רבה פרשה מ"ד [אות י"ז]40(יד

1234567891011121314151617181920